×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סנהדרין נ״ח:גמרא
;?!
אָ
אָבִיו דֻּומְיָא דְּאִמּוֹ וְאִמּוֹ דּוּמְיָא דְּאָבִיו לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶלָּא בְּאַחְוָוה. וְרַבִּי עֲקִיבָא מוּטָב לְאוֹקְמֵיהּ בְּאֵשֶׁת אָבִיו דְּאִיקְּרַי עֶרְוַת אָבִיו לְאַפּוֹקֵי אֲחוֹת אָבִיו דִּשְׁאֵר אָבִיו אִיקְּרַי עֶרְוַת אָבִיו לָא אִיקְּרַי. ת״שתָּא שְׁמַע {שמות ו׳:כ׳} וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דּוֹדָתוֹ מַאי לָאו דּוֹדָתוֹ מִן הָאֵם. לֹא דּוֹדָתוֹ מִן הָאָב. ת״שתָּא שְׁמַע {בראשית כ׳:י״ב} וְגַם אׇמְנָה אֲחוֹתִי בַת אָבִי הִיא אַךְ לֹא בַת אִמִּי מִכְּלָל דְּבַת הָאֵם אֲסוּרָה. וְתִסְבְּרָא אֲחוֹתוֹ הֲוַאי בַּת אָחִיו הֲוַאי וְכֵיוָן דְּהָכִי הוּא לָא שְׁנָא מִן הָאָב וְלָא שְׁנָא מִן הָאֵם שַׁרְיָא אֶלָּא הָתָם הָכִי קָאָמַר לֵיהּ קוּרְבָּא דְּאָחוֹת אִית לִי בַּהֲדַהּ מֵאַבָּא וְלָא מֵאִמָּא. ת״שתָּא שְׁמַע מִפְּנֵי מָה לֹא נָשָׂא אָדָם אֶת בִּתּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא קַיִן אֶת אֲחוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים פ״ט:ג׳} כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה הָא לָאו הָכִי אֲסִירָא. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּרַי אִשְׁתְּרַי. אָמַר רַב הוּנָא אגּוֹי1 מוּתָּר בְּבִתּוֹ וא״תוְאֵם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה לֹא נָשָׂא אָדָם אֶת בִּתּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא קַיִן אֶת אֲחוֹתוֹ מִשּׁוּם עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב הוּנָא גּוֹי2 אָסוּר בְּבִתּוֹ תִּדַּע שֶׁלֹּא נָשָׂא אָדָם אֶת בִּתּוֹ וְלָא הִיא הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא קַיִן אֶת אֲחוֹתוֹ מִשּׁוּם דְּעוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. אָמַר רַב חִסְדָּא בעֶבֶד מוּתָּר בְּאִמּוֹ וּמוּתָּר בְּבִתּוֹ יָצָא מִכְּלַל גּוֹי3 וְלִכְלַל יִשְׂרָאֵל לֹא בָּא. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר ר׳רַבִּי חֲנִינָא גבֶּן נֹחַ שֶׁיִּיחֵד שִׁפְחָה לְעַבְדּוֹ וּבָא עָלֶיהָ נֶהֱרָג עָלֶיהָ. מֵאֵימַת אָמַר רַב נַחְמָן דמִדְּקָרְאוּ לַהּ רְבִיתָא דִּפְלָנְיָא מֵאֵימַת הַתָּרָתָהּ אָמַר רַב הוּנָא המִשֶּׁפָּרְעָה רֹאשָׁהּ בַּשּׁוּק. א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ חַיָּיב שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית ב׳:כ״ד} וְדָבַק וְלֹא שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. אָמַר רָבָא מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּיִשְׂרָאֵל לָא מִיחַיַּיב וְנׇכְרִי4 מִיחַיַּיב. אֶלָּא אָמַר רָבָא ובֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ פָּטוּר מַאי טַעְמָא בְּאִשְׁתּוֹ וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵירוֹ וְדָבַק וְלָא שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא זגּוֹי5 שֶׁהִכָּה אֶת יִשְׂרָאֵל חַיָּיב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר {שמות ב׳:י״ב} וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ [וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי] וְגוֹ׳. וא״רוְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא הַסּוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּאִילּוּ סוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל שְׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר {משלי כ׳:כ״ה} מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קוֹדֶשׁ.: מַגְבִּיהַּ עַבְדּוֹ שָׁבַת סִימָן.: אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ חהַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵירוֹ אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר {שמות ב׳:י״ג} וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ לָמָּה הִכִּיתָ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לָמָּה תַכֶּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע. (אָמַר) זְעֵירִי א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא נִקְרָא חוֹטֵא שֶׁנֶּאֱמַר {שמואל א ב׳:ט״ז} וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחׇזְקָה וּכְתִיב {שמואל א ב׳:י״ז} וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד. רַב הוּנָא אָמַר תִּיקָּצֵץ יָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ח:ט״ו} וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר רַב הוּנָא קַץ יְדָא. ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא קְבוּרָה.: שֶׁנֶּאֱמַר {איוב כ״ב:ח׳} וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ. וא״רוְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא נִתְּנָה קַרְקַע אֶלָּא לְבַעֲלֵי זְרוֹעוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ. ואר״לוְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב {משלי י״ב:י״א} עוֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם אִם עוֹשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ כְּעֶבֶד לָאֲדָמָה יִשְׂבַּע לֶחֶם וְאִם לָאו לֹא יִשְׂבַּע לֶחֶם. ואר״לוְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ טנׇכְרִי6 שֶׁשָּׁבַת חַיָּיב מִיתָה שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית ח׳:כ״ב} וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבּוֹתוּ וְאָמַר מָר אַזְהָרָה שֶׁלָּהֶן זוֹ הִיא מִיתָתָן אָמַר רָבִינָא יאפי׳אֲפִילּוּ שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת. וְלִיחְשְׁבַהּ גַּבֵּי ז׳שֶׁבַע מִצְוֹת כִּי קָא חָשֵׁיב שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה קוּם עֲשֵׂה לָא קָא חָשֵׁיבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״כותי״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״כותי״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״כותי״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״וכותי״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
אביו דומיא דאמו ואמו דומיא דאביו לא משכחת לה אלא באיסור דאחווה – דתרוייהו ממש ליכא למימר דא״כ היינו ודבק ולא בזכר ותרוייהו באישות ליכא למימר דהא אמו לאו משום אישות דא״כ היינו אשת אביו הלכך תרוייהו באחוה. ורבי עקיבא מוטב לאוקמא באשת אביו – כמשמעותה דקרא דקרי ליה אביו דכתיב יעזב איש את אביו ואשת אביו אשכחן דקרי בישראל ערות אביו דכתיב (ויקרא יח) ערות אביך היא ולאו לאוקמא באחות אביו דקרא לא משמע הכי דאחות אביו שאר אביו הוא דאקרי ערות אחות אביך לא תגלה כי שאר אביך היא (שם). דודתו – אחות קהת אביו.
מאי לאו – אחות קהת אף מן האם היתה והותרה לעמרם אלמא אחות אב מן האם מותרת לו קודם מתן תורה.
לא דודתו מן האב – אחות קהת מן האב היתה ולא מן האם ואחות האב הותרה להם והא דכתיב יעזב איש את אביו ודרשינן אחות אביו (אביו) באחותו מן האם קאמר כדילפינן מוגם אמנה אחותי בת אבי היא. תא שמע וגם אמנה וכו׳ – מכלל דבת האם אסורה קשיא לר״ע. אחותו הוה – בתמיהה הא בת אחיו הוה וכיון דהכי לא שנא מן האם ולא שנא מן האב שריא ליה.
אלא התם הכי הוה אמר ליה קורבא דאחוה וכו׳ – בת אחי מן האב היא ולא מן האם ולא משום איסורא והתירא קאמר ליה אלא משום לתקוני דיבורא קמא שאמר אחותי היא קאמר ליה הכי אחותי בת אבי היא דבת אחי בן אבי היא וקרי לה אחותו דבני בנים הרי הם כבנים והרי היא כבת אביו והאי דקאמר אך לא בת אמי לאו משום דאי הוה אחוה מן האם הויא אסורה אלא משום קושטא דמילתא אמר לו.
חסד יבנה – תחילתו של עולם נבנה בחסד שצוה אדם הראשון לגמול חסד את בנו ואסרה לו והתירה לקין כדי שיבנה העולם והיינו דכתיב (ויקרא כ) (כי יקח איש) את אחותו בת אביו חסד הוא מה שהתרתי לקין חסד גמלתי עמו. כותי מותר בבתו – בין לרבי אליעזר בין לר״ע דקסבר רב הונא לא ילפינן שאר עריות מהנך דכתיבי בהאי קרא מדפרט כל הני שמע מינה דוקא כתבינהו. עבד כנעני – של ישראל.
מותר באמו ובבתו – וכ״ש בשאר עריות של קורבה.
יצא מכלל כותי – ופקע שם בן נח מיניה.
ולכלל ישראל לא בא – דליגזר ליה עליה משום דשמא יאמרו באין מקדושה חמורה לקדושה קלה.
מאימת – חשיב ליה מיוחדת לו.
מדרגיל למיקרי ליה – בנות העיר.
רביתא דפלניא – ילדתו של פלוני עבד.
מאימת התרתה – שלא תקרא מיוחדת לו אם תבא להפקיר עצמה.
משתפרע ראשה בשוק – שהיו רגילות אף הנכריות הנשואות שלא לצאת בראש פרוע.
שלא כדרכה – אין כאן דבק שמתוך שאינה נהנית בדבר אינה נדבקת עמו. באשתו ולא באשת חבירו – שלא אסרה תורה אלא בדביקה. ויך את המצרי – משום דהכה איש עברי. מוקש אדם ילע קדש – הנוקש את האדם היינו ישראל שקרויין אדם דכתיב (יחזקאל לד) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרוין אדם וכו׳.
ילע קודש – כאלו לועה את הקדש כלומר כסוטר על לועו. סוטר מכה.
אם לא לקחתי בחזקה – בבני עלי כתיב שהיו תוקפים בבשר הזבחים ואמר אם לא תתן לי אקח בחזקה דהיינו כמרים ידו שהיו מגזמין להכות. וזרוע רמה – הרגיל לרום ידו על חבירו.
קץ ידא – מאדם אחד שהיה רגיל להכות את חבירו וקנסו בכך כדאמר בפרקין דלעיל (דף מו.) ב״ד היו מכין ועונשין שלא מן התורה לעשות סייג וגדר לדבר.
איש זרוע – איש שמניף זרוע לו הארץ מתוקנת לקבורה כלומר ראוי להמיתו ולקוברו. לא נתנה קרקע – כלומר אין ראוי לקנות קרקע אלא לבני זרוע מפני שהתגר רבה ע״י קרקע שבאות בהמות ומפסידות וגנבים באין וגונבין ועוררין עליו וצריך שיהא חזק לעמוד כנגדן. כעבד לאדמה – לעסוק בה תמיד לחרישה והשקאה וניכוש ועידור. עובד כוכבי׳ ששבת – ממלאכתו יום שלם חייב מיתה שנא׳ יום ולילה לא ישבותו וקא דריש ליה לא ישבותו ממלאכה דאבני אדם נמי קאי ולא תימא לא ישבותו אהך ששת עתים דקרא קאי כלומר לא יבטלו ולא יפסקו מלהיות: פשיטא לא גרסי׳ דהא טובא קמ״ל דאבני אדם קאי.
אמר רבינא אפי׳ שני בשבת – לא תימא שביתה דקאמר ר״ל לשום חובה קאמר דלא לכוון לשבות כגון בשבת שהוא יום שביתה לישראל או אחד בשבת ששובתין בו [הנוצרים] אלא מנוחה בעלמא קא אסר להו שלא יבטלו ממלאכה ואפי׳ יום שאינו בר שביתה שני בשבת יומא קמא דלאו יום בר שביתה נקט וה״ה דהוה מצי למינקט שלישי ורביעי.
קום עשה לא חשיב – והאי לא ישבותו קום עשה מלאכה היא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144