×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סנהדרין ל״ה:גמרא
;?!
אָ
וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת יָכוֹל יִטַּמֵּא אָמַרְתָּ לֹא יִטַּמֵּא. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ כָּךְ אֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וּלְאַחוֹתוֹ לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא אאֲבָל מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא קְבוּרַת מֵת מִצְוָה דּוֹחָה אוֹתָהּ. א״לאֲמַר לֵיהּ רְצִיחָה תּוֹכִיחַ שֶׁדּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. רְצִיחָה גּוּפָהּ תִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת מק״ומִקַּל וָחוֹמֶר מָה עֲבוֹדָה שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״א:י״ד} מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ. אָמַר רָבָא כְּבָר פַּסְקַהּ תָּנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל {שמות ל״ה:ג׳} לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר. מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אִי לר׳לְרַבִּי יוֹסֵי לְלָאו יָצָאת אִי לְרַבִּי נָתָן לְחַלֵּק יָצָאת כִּדְתַנְיָא הַבְעָרָה לְלָאו יָצָאת דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יוֹסֵי ר׳רַבִּי נָתָן אוֹמֵר לְחַלֵּק יָצָאת. אֶלָּא אָמַר רָבָא תְּנָא מוֹשָׁבוֹת קַשְׁיָא לֵיהּ מוֹשָׁבוֹת מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מִכְּדֵי שַׁבָּת חוֹבַת הַגּוּף הִיא וְחוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בְּאָרֶץ בֵּין בחו״לבְּחוּץ לָאָרֶץ {שמות ל״ה:ג׳} מוֹשָׁבוֹת דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״א:כ״ב} כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בַּחוֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת וְהָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים {שמות ל״א:י״ד} מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת חוּץ מִמִּיתַת בֵּית דִּין אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אפי׳אֲפִילּוּ מִיתַת ב״דבֵּית דִּין וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים וְהוּמָת בְּחוֹל אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ בַּשַּׁבָּת. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מושבותיכם וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר {במדבר ל״ה:כ״ט} וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לדורותיכם בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם מָה מוֹשָׁבוֹת הָאָמוּר לְהַלָּן ב״דבֵּית דִּין אַף מוֹשָׁבוֹת הָאָמוּר כָּאן בֵּית דִּין וְאָמַר רַחֲמָנָא לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מושבותיכם. אָמַר אַבָּיֵי הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה מִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵית מִפְּנֵי הָעֲבוֹדָה אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ עֲבוֹדָה שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ. אֶלָּא הָא דִּכְתִיב מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת הָהוּא לְקׇרְבַּן יָחִיד דְּלָא דָּחֵי שַׁבָּת. אָמַר רָבָא (אִי הָכִי) לָא תְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה קׇרְבַּן יָחִיד מק״ומִקַּל וָחוֹמֶרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ושמע שמת לו מת – קרובו.
יכול יטמא אמרת לא יטמא – דהא נזיר הוא וכתיב (ויקרא כא) על נפשות וגו׳ ואורך דברים הוא לשון המשנה זו יכול אף מת מצוה כן ת״ל ולאחותו דלא איצטריך אלא להאי וללמד אע״פ שיש עליו קדושה הרבה ועסקי מצוה לאחותו הוא דהזהיר הכתוב שלא ליטמא אבל מיטמא למת מצוה.
רציחה תוכיח שדוחה את העבודה – דכתיב מעם מזבחי תקחנו למות שאם היה כהן רוצח ורוצה לעבוד מביאין אותו לידון בב״ד ובלבד שלא יורידוהו מעל המזבח ממש אם כבר התחיל דכתיב מעם מזבחי ולא מעל. כבר פסקה – דלא דחיא שבת.
מה ת״ל – הא ס״ד דאהבערה קאמר מה ת״ל הא כתיב (שמות כ) לא תעשה כל מלאכה.
ופרכינן מה ת״ל אי לר׳ יוסי ללאו כו׳ – ללאו יצאת מכלל שאר המלאכות לומר לך שאין בה כרת וסקילה אלא לאו בעלמא.
לחלק יצאת – מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא שלא תאמר עשאן לכל המלאכות בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת לכך יצאת זו להקיש אליה את כל הכלל ולומר לך מה זו מיוחדת שהיא אב מלאכה וחייבין עליה בפני עצמה שהרי הזהיר עליה לאו בפני עצמה אף כל שהיא אב מלאכה חייבין עליה בפני עצמה.
מושבות קא קשיא ליה – לתנא ועלה קאמר מה ת״ל כל היכא דכתיב מושבותיכם בא ללמד בכל מקום שאתם יושבין ולהביא חוצה לארץ.
חובת הגוף היא – חובה המוטלת על האדם ואינה מוטלת על הקרקע כגון מצות שביעית ולא על פירות קרקע כגון ערלה וכלאים ותרומות ומעשרות ותנן בפ״ק דקידושין (דף לו:) כל מצוה התלויה בארץ כלומר על הקרקע ופירותיו אינה נוהגת אלא בארץ וכל שאינה תלויה בקרקע בין בארץ בין בחו״ל ויליף מע״ז.
שומע אני – והומת בין בחול בין בשבת דתיתי לך מק״ו מעבודה כדאמרינן לעיל.
או אינו אלא אפילו מיתת ב״ד – במשמע חילול והא מה אני מקיים והומת בחול ולא בשבת דק״ו פריכא הוא דאיכא למימר קבורת מת מצוה תוכיח שדוחה עבודה ואינה דוחה שבת.
או אינו אלא אפי׳ בשבת – קאמר והומת דק״ו לאו פריכא הוא דהאי דקא אמרת מקבורת מת מצוה היא גופה תיקשי לן ונימא דתידחי שבת מק״ו מעבודה ת״ל מושבותיכם והכי מפרש לה בפ״ק דיבמות.
והיו אלה לכם – בפרשת רוצחים כתיב גבי מיתות ב״ד.
ואמר רחמנא לא תבערו – אפי׳ לשריפת מיתת ב״ד.
השתא דאמרת – מלא תבערו ואין רציחה דוחה שבת על כרחיך מהשתא אין רציחה דוחה עבודה מק״ו. אמר רבא – אי האי ק״ו אתית למידרש תו לא מיתוקם מעם מזבחי דאי בקרבן יחיד הא איכא למידרש נמי ק״ו שנדחה מפני קרבן יחיד דקסבר נדרים ונדבות קריבים ביו״ט.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×