×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ראש השנה ט״ז.גמרא
;?!
אָ
מתני׳מַתְנִיתִין: בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָעוֹלָם נִידּוֹן בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה בַּעֲצֶרֶת עַל פֵּירוֹת הָאִילָן אבר״הבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כׇּל בָּאֵי עוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ל״ג:ט״ו} הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם וּבֶחָג נִידּוֹנִין עַל הַמַּיִם.: גמ׳גְּמָרָא: הֵי תְּבוּאָה אִילֵּימָא הָא תְּבוּאָה דְּקָיְימָא כׇּל הָנֵי הַרְפַּתְקֵי דַּעֲדוֹ עֲלַהּ אֵימַת אִיתְּדוּן אֶלָּא תְּבוּאָה דְּמִזְדַּרְעָא. לְמֵימְרָא דְּחַד דִּינָא מִתַּדְנָא וְהָתַנְיָא תְּבוּאָה שֶׁאֵירַע בָּהּ קֶרִי אוֹ אוֹנֶס קוֹדֶם הַפֶּסַח נִידּוֹנֶית לְשֶׁעָבַר לְאַחַר הַפֶּסַח נִידּוֹנֶית לְהַבָּא אָדָם שֶׁאֵירַע בּוֹ קֶרִי אוֹ אוֹנֶס קוֹדֶם יוה״כיוֹם הַכִּפּוּרִים נִידּוֹן לְשֶׁעָבַר לְאַחַר יוה״כיוֹם הַכִּפּוּרִים נִידּוֹן לְהַבָּא. אָמַר רָבָא ש״משְׁמַע מִינַּהּ תְּרֵי דִינֵי מִתַּדְנָא אָמַר אַבָּיֵי הִלְכָּךְ כִּי חָזֵי אִינָשׁ דְּמַצְלַח זַרְעָא אַפְלָא לִיקַדֵּים וְלִיזְרַע חָרְפָא דְּעַד דְּמָטֵי לְמֵדַיְינֵיהּ קָדֵים סָלֵיק. מַנִּי מתני׳מַתְנִיתִין לָא ר״מרַבִּי מֵאִיר וְלָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה וְלָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי וְלָא ר׳רַבִּי נָתָן. דְּתַנְיָא הַכֹּל נִידּוֹנִים בר״הבָּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּין שֶׁלָּהֶם נֶחְתָּם ביוה״כבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַכֹּל נִידּוֹנִין בר״הבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּין שֶׁלָּהֶם נֶחְתָּם כׇּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה בַּעֲצֶרֶת עַל פֵּירוֹת הָאִילָן בֶּחָג נִידּוֹנִין עַל הַמַּיִם וְאָדָם נִידּוֹן בר״הבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּין שֶׁלּוֹ נֶחְתָּם ביוה״כבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אָדָם נִידּוֹן בְּכׇל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ז׳:י״ח} וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אָדָם נִידּוֹן בְּכׇל שָׁעָה שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ז׳:י״ח} לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ. וְכִי תֵּימָא לְעוֹלָם ר׳רַבִּי יְהוּדָה הִיא וְכִי קָתָנֵי מַתְנִיתִין אַגְּזַר דִּין אִי הָכִי קַשְׁיָא אָדָם. אָמַר רָבָא הַאי תָּנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא דְּתָנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָעוֹלָם נִידּוֹן בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה בַּעֲצֶרֶת עַל פֵּירוֹת הָאִילָן בְּחָג נִידּוֹנִין עַל הַמַּיִם וְאָדָם נִידּוֹן בר״הבָּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּין שֶׁלּוֹ נֶחְתָּם ביוה״כבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכִי קָתָנֵי מתני׳מַתְנִיתִין אַתְּחִלַּת דִּין. אָמַר רַב חִסְדָּא מ״טמַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי יוֹסֵי כִּדְקָאָמַר טַעְמֵיהּ וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר כר׳כְּרַבִּי נָתָן בְּחִינָה עַיּוֹנֵי בְּעָלְמָא הִיא פְּקִידָה נָמֵי עַיּוֹנֵי בְּעָלְמָא הִיא. אֶלָּא א״ראָמַר רַב חִסְדָּא טַעְמֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹסֵי מֵהָכָא {מלכים א ח׳:נ״ט} לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. וא״רוְאָמַר רַב חִסְדָּא מֶלֶךְ וְצִבּוּר מֶלֶךְ נִכְנָס תְּחִלָּה לַדִּין שֶׁנֶּאֱמַר לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מ״טמַאי טַעְמָא אִיבָּעֵית אֵימָא לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמֵיתַב מַלְכָּא אַבָּרַאי וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִקַּמֵּי דְּלִיפּוֹשׁ חֲרוֹן אַף. א״ראָמַר רַב יוֹסֵף כְּמַאן מְצַלִּינַן הָאִידָּנָא אַקְּצִירֵי וְאַמְּרִיעֵי כְּמַאן כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם כְּרַבָּנַן וכדר׳וְכִדְרַבִּי יִצְחָק דא״רדְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין קוֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין. תַּנְיָא א״ראָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם ר״ערַבִּי עֲקִיבָא מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה הָבִיאוּ עוֹמֶר בַּפֶּסַח מִפְּנֵי שֶׁהַפֶּסַח זְמַן תְּבוּאָה הוּא אָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ לְפָנַי עוֹמֶר בַּפֶּסַח כְּדֵי שֶׁתִּתְבָּרֵךְ לָכֶם תְּבוּאָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת וּמִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה הָבִיאוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בָּעֲצֶרֶת מִפְּנֵי שֶׁעֲצֶרֶת זְמַן פֵּירוֹת הָאִילָן הוּא אָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ לְפָנַי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בַּעֲצֶרֶת כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לָכֶם פֵּירוֹת הָאִילָן. וּמִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה נַסְּכוּ מַיִם בֶּחָג אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַסְּכוּ לְפָנַי מַיִם בֶּחָג כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לָכֶם גִּשְׁמֵי שָׁנָה וְאִמְרוּ לְפָנַי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת מַלְכִיּוֹת כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם זִכְרוֹנוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה זִכְרוֹנְיכֶם לְפָנַי לְטוֹבָה וּבַמֶּה בְּשׁוֹפָר. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ בלָמָה תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תִּקְעוּ לְפָנַי בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל כְּדֵי שֶׁאֶזְכּוֹר לָכֶם עֲקֵידַת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם וּמַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִילּוּ עֲקַדְתֶּם עַצְמְכֶם לְפָנַי. (וְאָמַר) רַבִּי יִצְחָק לָמָּה תּוֹקְעִין בר״הבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָמָּה תּוֹקְעִין רַחֲמָנָא אָמַר תִּקְעוּ אֶלָּא לָמָּה מְרִיעִין מְרִיעִין רַחֲמָנָא אָמַר זִכְרוֹן תְּרוּעָה גאֶלָּא לָמָּה תּוֹקְעִין וּמְרִיעִין כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִיןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מתני׳ בארבעה פרקים – בשנה העולם נידון כו׳.
כבני מרון – מפרש בגמ׳.
שנאמר היוצר יחד לבם וגו׳ – בגמ׳ מפרש ליה.
גמ׳ אילימא הא תבואה דקיימא – השתא במחובר ומוכנת לקצור.
הרפתקי – מקרות.
דעדו עלה – שעברו עליה.
דמזדרעא – שעתיד לזרוע במרחשון הבא.
דחד דינא – פעם אחת.
קרי – כגון ברד או שדפון.
נידונית לשעבר – קודם שנזרעה דהיינו פסח של אשתקד.
נידונת להבא – בפסח שאחר זריעתה.
נידון לשעבר – וביוה״כ של אשתקד נגזר עליו.
להבא – ביוה״כ שעבר עכשיו בקרוב וכן לשון משנה במסכת נדרים (דף ס.) קונם יין שאיני טועם חדש זה אסור בכל החדש כולו ור״ח להבא הוא ר״ח שעבר עתה בקרוב ומשום דקרי לההוא אשתקד שעבר קרי להאי דלקמיה להבא.
תרי דיני מיתדנא – קודם זריעתה וסמוך לקציר.
כי חזי איניש דמצלח זרעא אפלא – חטה וכוסמת שנזרעין במרחשון שאין ממהרין להתבשל.
ליקדים וליזרע חרפא – השעורה ממהרת להתבשל וזורעים אותה בשבט ואדר דכיון דאפלא מצלח שמע מינה לטובה נידון בפסח שעבר לפיכך ימהר לזרוע בזריעה שניה.
דעד דמטי למידייניה – בפסח הבא.
קדים סליק – וגדל קצת ואינו ממהר שוב להתקלקל.
וכי קתני מתניתין – ארבעה פרקים אגזר דין.
קשיא אדם – דתני מתני׳ בר״ה ורבי יהודה ביוה״כ אמר.
וכי קתני מתניתין – ארבעה פרקים.
אתחילת דין – אבל אגזר דין דאדם ביוה״כ. אנן הכי קאמרינן – הכי קשיא לן.
כרבי נתן מ״ט לא אמר – משום דקסבר בחינה אין זה דין אלא בודק במעשיו הלכך בדידיה נמי תיקשי לך פקידה עיוני בעלמא הוא.
אקצירי ואמריעי – מפרש במסכת נדרים (דף מט:) קצירי חולים מריעי ת״ח שהן תשושי כח.
כר׳ יוסי – דאמר אדם נידון בכל יום ויתפלל שידונו אותו לזכות ולא יקנסוהו מיתה דאי כרבנן דאמרי אין נידון אלא בר״ה הרי כבר נקנסה עליו.
שהפסח זמן תבואה הוא – זמן שהתבואה נידונת בו.
שתי הלחם – ירצו על פירות האילן שהן מתירין להביא בכורים שאין מביאין בכורים קודם לעצרת דכתיב (שמות לד) בכורי קציר חטים ואני שמעתי דרבי יהודה לטעמיה דהא אזלא כמאן דאמר בסנהדרין (דף ע:) עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×