גמרא
פירוש
אהִיא תּוֹעֵבָה וְאֵין בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִין. שְׁנֵי מְצוֹרָעִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן זֶה בָּזֶה וְקָרַב קׇרְבָּנוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן וּמֵת אֶחָד מֵהֶן הַשֵּׁנִי מַה תְּהֵא עָלָיו. אָמַר לָהֶן בכּוֹתֵב נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהָוֵי עָנִי וּמֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף הַבָּא עַל הַסָּפֵק. וְהָאִיכָּא אָשָׁם אָמַר שְׁמוּאֵל כְּשֶׁקָּרַב אֲשָׁמוֹ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת גַּבְרָא רַבָּה כִּשְׁמוּאֵל לֵימָא כִּי הַאי מִילְּתָא כְּמַאן אִי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
היא תועבה – במחזיר גרושתו כתיב (דברים כד) כי תועבה היא. השני מה תהא עליו – היאך יטהר לקדשים שאילו היה מצורע חבירו חי אע״פ שנתערבו קרבנותיהם זה יקרב לשם מי הוא וזה יקרב לשם מי שהוא או אם מת האחד והיו שני הקרבנות בפנינו היו הקרבנות מתים וזה מקריב קרבן אחר אבל עכשיו אינו יכול להקריב את זה שמא של מת הוא והוי חטאת שמתו בעליה וקרבן אחר נמי אינו יכול להביא שמא אותו שקרב היה שלו ונפטר ונמצא מביא חולין לעזרה ואינו יכול להתנות בנדבה שאין חטאת באה נדבה ואפי׳ לרבי שמעון דאמר לקמן אשם קרב מספק על תנאי אם הוא חייב אשם הרי זה לאשם ואם לאו הרי זה שלמי נדבה הני מילי אשם שמתן דמו דומה לשלמים אבל חטאת שאין מתן דמה דומה לשלמים אינו יכול להתנות ולומר אם קרבה חטאתי הרי חטאת זו שלמי נדבה דמתן דמה היכי ליעביד ליעביד ארבעה מתנות ולמעלה מחוט הסיקרא שמא שלמי נדבה נינהו ואם שתי מתנות ולמטה מחוט הסיקרא שמא חטאת הוא. והוי ליה עני – וראוי להביא בדלות וחטאת העוף באה בספק ואין שם משום מביא חולין בעזרה. והא איכא אשם – ששוה בעשיר ובעני והיאך הוא מביא אשם מספק דלמא מייתי חולין בעזרה. אמר שמואל – הך תקנתא דרבי יהושע כשהביא את אשמו קודם מיתת חבירו אבל אם לא קרב אין לו תקנה. אי כרבי יהודה – דאמר אין אשם בא על תנאי ומשום הכי ליכא תקנתא באשם. הא אמר אשם קבע – ואם קרב את אשמו לית ליה תקנתא בחטאת דאשם שהביא בעשירות קבע את שאר קרבנותיו בעשירות ואין יכול להביא את חטאתו עני. מצורע שהביא – אחד מקרבנותיו. והעשיר – עד שלא הספיק להביא את כולו או עשיר והעני. הכל הולך אחר חטאת – אם הביא חטאת בדלות מקריב נמי עולתו בדלות ואם בעשירות מקריב נמי עולה בעשירות. אחר אשם – אם כשהקריב אשמו היה עשיר יקריב את האחרים בעשירות. אחר צפורים – שתי צפרים חיות טהורות שהיה כהן מטהר בהם את המצורע שבעה ימים קודם תגלחתו ולאו קרבן הן ושוות בעשיר ובעני ואם באותה שעה היה עשיר מביא כל קרבנותיו בעשירות. וטעמא דכולהו מפרש בכריתות אשר לא תשיג ידו בטהרתו רבי שמעון סבר טהרתו דבר המכפרו ורבי יהודה סבר דבר המכשירו והיינו אשם שממנו נותן על הבהונות ורבי אליעזר סבר דבר הגורם לו טהרה ומאי נינהו צפורין. ואי כרבי שמעון – דאמר אשם לא קבע והלכך אפילו הקריב את אשמו כשהוא עשיר יכול להביא חטאת עני למה ליה לשמואל לאוקמי כשקרב אשמו כשהוא עשיר יכול להביא חטאת עני אפילו לא קרב נמי איכא תקנתא באשם לאתויי אשם מביתו ולומר אם קרבן שקרב של חבירי הרי זה שלי ואם שלי היה הרי זה לשלמים. למחרת – בספק מצורע קאי וקאמר למחר של טבילתו שהוא יום הבאת קרבנותיו מביא את אשמו כו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush