×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נדה ל״ט.גמרא
;?!
אָ
איָשְׁבָה לָהּ וְלֹא בָּדְקָה שָׁגְגָה נֶאֶנְסָה הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה טְהוֹרָה. הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר באִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים. גאֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טוּמְאָה.: גמ׳גְּמָרָא: לְמַאי הִלְכְתָא אָמַר רַב יְהוּדָה לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא יָשְׁבָה וְלֹא בָּדְקָה מִכְּלָל דִּלְכַתְּחִלָּה בָּעֲיָא בְּדִיקָה. סֵיפָא אֲתָאן לִימֵי נִדָּה דוה״קוְהָכִי קָאָמַר כׇּל י״אאַחַד עָשָׂר בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה וְלָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה אֲבָל בִּימֵי נִדָּתָהּ בָּעֲיָא בְּדִיקָה יָשְׁבָה וְלֹא בָּדְקָה שָׁגְגָה נֶאֶנְסָה הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה טְהוֹרָה. רַב חִסְדָּא אָמַר לָא צְרִיכָא אֶלָּא לר״מלְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ ה״מהָנֵי מִילֵּי בִּימֵי נִדָּתָהּ אֲבָל בִּימֵי זִיבָתָהּ בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה קָיְימָא. א״האִי הָכִי אַמַּאי א״ראָמַר רַבִּי מֵאִיר יוֹצִיא וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית דִּלְמָא אָתְיָא לְקַלְקוֹלֵאּ בִּימֵי נִדָּה. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה מִכְּלָל דִּבְאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת עָסְקִינַן חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי כׇּל י״אאַחַד עָשָׂר בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה וְשַׁרְיָא לְבַעְלָהּ וּבִימֵי נִדָּה אֲסוּרָה. בד״אבַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲבָל יֵשׁ לָהּ וֶסֶת מוּתֶּרֶת וּצְרִיכָה בְּדִיקָה יָשְׁבָה וְלֹא בָּדְקָה שָׁגְגָה נֶאֶנְסָה הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה טְהוֹרָה הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה טְמֵאָה. הָא מִדְּסֵיפָא ר״מרַבִּי מֵאִיר רֵישָׁא לָאו ר״מרַבִּי מֵאִיר כּוּלַּהּ ר״מרַבִּי מֵאִיר הִיא וה״קוְהָכִי קָאָמַר אִם לֹא הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה טְמֵאָה שר״משֶׁרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה טְהוֹרָה שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים. רָבָא אָמַר לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. מֵיתִיבִי ההַנִּדָּה וְהַזָּבָה וְהַשּׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם וְהַיּוֹלֶדֶת כּוּלָּן מְטַמְּאוֹת מֵעֵת לְעֵת תְּיוּבְתָּא. רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל לוֹמַר ושֶׁאֵינָהּ קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ אָמַר רַב יוֹסֵף לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתְּתָא. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אַתְּ אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן וְאַהָא אֲמַרְתְּ לַן זהָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם ט״וחֲמִשָּׁה עָשָׂר (יוֹם) וְשִׁינְּתָה לְיוֹם כ׳עֶשְׂרִים זֶה וָזֶה אֲסוּרִין לְשַׁמֵּשׁ שִׁינְּתָה פַּעֲמַיִם לְיוֹם כ׳עֶשְׂרִים זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל ל״שלָא שְׁנָא אֶלָּא ט״וחֲמִשָּׁה עָשָׂר לִטְבִילָתָהּ שֶׁהֵן כ״בעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לִרְאִיָּתָהּ דְּהָתָם בִּימֵי נִדָּתָהּ קָאֵי לַהּ אֲבָל ט״וחֲמִשָּׁה עָשָׂר לִרְאִיָּתָהּ דְּבִימֵי זִיבָתָהּ קָאֵי לָא קָבְעָה. אָמַר רַב פָּפָּא אַמְרִיתַא לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ רַב יְהוּדָה מִדִּסְקַרְתָּא מִקְבָּע לָא קָבְעָה מֵיחָשׁ מַהוּ דְּנֵיחוּשׁ לַהּ. אִישְׁתִּיק וְלָא א״לאֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵי אָמַר רַב פָּפָּא נֶחְזֵי אֲנַן הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה לְיוֹם ט״וחֲמִשָּׁה עָשָׂר וְשִׁינְּתָה לְיוֹם כ׳עֶשְׂרִים זֶה וָזֶה אֲסוּרִיןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ישבה לה ולא בדקה – אכל נשים קאי ולאו לעיל מהדר. טמאה – דאורח בזמנו בא. במחבא – מחמת ליסטין או כרכום. ימי הזב – ימי ספירו. ושומרת יום – כיון שנפתח מעיינה וראתה היום אע״ג דבתוך י״א היא הויא למחר בחזקת טמאה. גמ׳ לומר שאינה צריכה בדיקה – שחרית וערבית ומשעברו צריכה לבדוק כדאיתא בפ״ק (לעיל דף יא.). והא מדקתני סיפא ישבה – דמשמע דיעבד מכלל כו׳. והאי דפריך כן דס״ד דהאי ישבה אתוך י״א קאי. לימי נדה – לימים שראויין לנדה כגון אחר י״א שבין נדה לנדה. בחזקת טהרה – שנסתלקו דמיה בנדותה ויצאו. בימי נדה – לאחר שעברו י״א וראויים לבא ימי נדה. בעיא בדיקה – לכתחלה אבל ישבה ולא בדקה דיעבד טהורה ואם הגיע וסת הקבוע לה ולא בדקה ההיא ודאי טמאה. לא נצרכא – הא דקתני כל י״א בחזקת טהרה אלא לר״מ בסוף פרק ראשון בגמרא. אמאי יוציא – תשמש כל י״א. דלמא אתיא לקלקולא בימי נדה – בימים הראויים לנדה אסורה לשמש שמא תקלקלנו. רבא אמר – מתני׳ דקתני כל י״א בחזקת טהרה. לומר – שאם תראה בהם אינה מטמאה מעת לעת לפי שמסולקין דמיה. הנדה – כלומר אשה שרואה דם מטמאה מעת לעת בראיית תחלת נדותה. והזבה ושומרת יום – כלומר והרואה בתוך י״א בין שרואה ג׳ ימים דהויא זבה בין שרואה יום אחד דהויא שומרת יום מטמא מעת לעת בראייה ראשונה. היולדת – שיצא דם בפתיחת הקבר מטמאה מעת לעת בראייה ראשונה. חייא בר רב הונא – פי׳ אמתני׳ מהדר. בתוך ימי זיבתה – כגון ראתה ג׳ פעמים מט״ו לט״ו אין זה וסת לענין דיה שעתה או לענין שאם לא בדקה תהיה טמאה דמט״ו לט״ו הוו ימי זיבה וכן כל הימים מששלמו ז׳ ימי נדות עד י״ח דשלמי ימי זיבה בהדי נדות. לא שמיע לי הא שמעתתא – דרב יוסף תלמידו דרב יהודה שהוא תלמיד של רב ושמואל וחלה רב יוסף ונעקר תלמודו וכשהיה שומע מימרא דרב ושמואל ואינו נזכר לאותה שמועה מתמיה ולאו תלמידו של רב יהודה אני ולא אמר לי שמועה זו ואביי תלמידו מזכירו (נדרים דף מא.). את אמרת ניהלן – קודם חולייך. ה״ג: ואהא אמרת ניהלן – על משנה זו אמרת לנו משמיה דאין אשה קובעת לה וסת בימי זיבה. למודה – רגילה. יום ט״ו – לקמן מפרש ליום ט״ו לטבילתה. ושינתה – לה וסת ליום כ׳ פעם אחת. זה וזה אסורין – אין צ״ל ט״ו שעבר שאסור שהרי כל היום המתינה שמא תראה דקי״ל דחייב אדם לפרוש מאשתו סמוך לוסתה ואין צ״ל יום כ׳ שראתה בו שהרי נדה היא אלא ה״ק כשיחזור ויגיע ט״ו אסורה לשמש שהרי יום וסתה הוא ועדיין לא דילגתו אלא פעם אחת ואין וסת נעקר בפחות מג״פ וכשיגיע יום כ׳ לראייה של כ׳ אסורה לשמש שמא תקבע וסת מכ׳ לכ׳ שהרי שינתה פעם אחת ליום כ׳ וכן פעמים ליום כ׳ זה וזה אסורין יום ט״ו ויום כ׳ הבא אבל ג׳ פעמים ליום כ׳ הותר יום ט״ו ונאסר יום כ׳. לא שנו – דליום ט״ו הוי וסת קבוע דליבעי תלתא זימני למיעקריה. אלא – שהיתה רגילה לראות יום ט״ו לטבילתה לסוף ז׳ ימי נדה ורואה ליום ט״ו שהוא יום כ״ב לראייתה דכבר שלמו ימי זוב לסוף י״ח והרי ד׳ ימים שהגיעו ימים שראויה להיות בהם נדה. מקבע לא קבעה – בתוך ימי זיבה דתבעי ג׳ זימני למיעקריה דבחדא זימנא הוא דעקר לה ואם ישבה ולא בדקה טהורה. מיחש מהו דניחוש לה – אם היתה רגילה מט״ו לט״ו דהיינו תוך ימי זוב מי בעיא למיחש ולא תשמש ליום ט״ו קודם ראייה שמא תראה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144