×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נזיר ס״ד:גמרא
;?!
אָ
אָמַר רַב הַמְנוּנָא נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח שֶׁהָלְכוּ בְּקֶבֶר הַתְּהוֹם בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלָּהֶן טְהוֹרִים מ״טמַאי טַעְמָא דְּלָא אַלִּימָא טוּמְאַת הַתְּהוֹם לְמִיסְתַּר. מֵתִיב רָבָא יָרַד לִיטָּהֵר מִטּוּמְאַת הַמֵּת טָמֵא שֶׁחֶזְקַת טָמֵא טָמֵא שֶׁחֶזְקַת טָהוֹר טָהוֹר. א״לאֲמַר לֵיהּ מוֹדֵינָא לָךְ בְּנָזִיר שֶׁמְחוּסָּר תִּגְלַחַת. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא אַף אֲנָא מוֹדֵינָא לָךְ אבְּעוֹשֵׂה פֶסַח דְּלָא מְחוּסָּר וְלָא כְלוּם א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא מְחוּסָּר הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ א״לאֲמַר לֵיהּ שִׁימְשָׁא מִמֵּילָא עָרְבָא. וְאַף אַבָּיֵי הֲדַר בֵּיהּ דְּתַנְיָא. ביוֹם מְלֹאת תָּבִיא תּוֹךְ מְלֹאת לֹא תָּבִיא. יָכוֹל לֹא תָּבִיא עַל לֵידָה שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת אֲבָל תָּבִיא עַל לֵידָה שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת וְתִיפָּטֵר מִשְּׁתֵּיהֶן. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא י״ב:ו׳} וּבִמְלֹאת יְמֵי טׇהֳרָה בְּיוֹם מְלֹאת תָּבִיא תּוֹךְ מְלֹאת לֹא תָּבִיא. אָמַר רַב כָּהֲנָא שָׁאנֵי הָכָא דִּמְחַסְּרָא קׇרְבָּן הָתָם נָמֵי מְחַסְּרָא הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי שִׁימְשָׁא מִמֵּילָא עָרְבָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: גהַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִילָּה מוּשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּסָתוֹ. שְׁנַיִם נוֹטְלָן וְאֶת תְּפוּסָתָן מָצָא שְׁלֹשָׁה אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מד׳מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אמר רב המנונא נזיר ועושה פסח – שנטמאו בטומאת מת והוזה עליהן בג׳ ובשביעי והלכו בקבר התהום בשביעי שלהן ולא נודע לעושה פסח עד שעשה פסחו ולנזיר עד שמנה נזירותו וגילח לנזירות טהרה. טהורים – ואע״ג דנטמאו בשביעי שלהן דלא אלימא הך טומאת התהום למיסתר הואיל וכבר עבר ונטהר לכשנטמא בטומאת התהום. מתיב רבא ירד – לטבול וליטהר מטומאת המת ונמצא מת משוקע בקרקע המערה טמא שחזקת טמא טמא והכא נמי כיון דהוי בחזקת טמא בשביעי שלו כשנטמא בקבר התהום לפי שעדיין לא גילח תגלחת טומאה דנזירות ולא העריב שמשו דתגלחת לאחר ביאת מים הוא כדאמרי׳ לעיל בפרק [ג׳ מינין] (דף מד:) לוקמיניה נמי על חזקתו ולהוי טמא. אמר ליה מודינא לך בנזיר – דכיון דנטמא ביום שביעי שלו קודם תגלחת דטמא ואפי׳ כי לא נודע לו עד לאחר גילוח דטהרה משום דמחוסר תגלחת טומאה כי נטמא בקבר התהום. דלא מחוסר ולא כלום – והוי בחזקת טהור כי נטמא בקבר התהום ומספיקא לא מחתינן ליה טומאה כדתנן שחזקת טהור טהור. א״ל – עושה פסח נמי ביום ז׳ שלו קא מחוסר הערב שמש וקאמר דחזקת טמא טמא. ממילא ערבא – וכלא מחוסר ולא כלום דמי. ואף אביי הדר ביה – דאמר הערב שמש לאו חסרון הוא דשימשא ממילא ערבא. דתניא – ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת וגו׳. יום מלאת תביא – אם חזרה והפילה ביום מלאת לזכר דהיינו ביום ארבעים ואחד לזכר ויום פ״א לנקבה תביא שתי קרבנות אבל על אותו שילדה בתוך מלאת לא תביא דאמר קרא זאת תורת היולדת התורה ריבתה על כמה ולדות שיש לה בתוך ימי לידה שמביאה קרבן א׳ ואוכלת בקדשים ואין השיור עליה חובה. יכול לא תביא כו׳ אבל תביא על שלאחר מלאת – שאם ילדה נקבה בתוך שמונים ולאחר שעברו פ׳ דראשונה חזרה וילדה נקבה בתוך שמונים של שניה יכול שתביא קרבן על הראשונה ועל השלישית לפי שהוא לאחר מלאת של ראשונה. ת״ל ובמלאת – דמשמע כל זמן שילדה ביום מלאת בשעה שראויה להביא בה קרבן תתחייב בקרבן על שתיהן אבל תוך מלאת לא תביא וזו הואיל והיא בתוך מלאת של שניה לא תביא. אמר רב כהנא – כלומר ואמר רב כהנא עלה דההיא שאני הכא בלידה דלאחר מלאת מ״ט לא מחייבא לאיתויי עלה קרבן משום דמחסרא קרבן דכל חדא וחדא דמתילדא לה הויא בשעה שאינה ראויה להביא בה קרבן ומותבינן עלה דההיא התם נמי ביום מלאת לפ״א אמאי מייתא קרבן הא מחסרא הערב שמש שהרי היא צריכה להיות חוזרת וטובלת בו ביום אע״פ שכבר טבלה לבסוף י״ד מחמת לידה כדי להתירה לאכול בקדשים כדתנן במסכת חגיגה בפרק חומר בקודש (דף כא.) שהאונן והמחוסר כפורים צריכין טבילה לקודש וצריכין הערב שמש דהיינו טבול יום ארוך שאע״פ שטבלה לסוף י״ד אינה אוכלת בקדשים עד סוף פ״א וצריכה הערב שמש. אמר אביי – האיך חסרון דמיעל שימשא לאו שמיה חסרון דשימשא ממילא ערבא והוי לה שעה הראויה להביא בה קרבן מש״ה אמר דביום מלאת תביא והא מילתא דאביי ורב כהנא לא שמיעא לן היכא איתא. מתני׳ המוצא מת מושכב כדרכו – [ולא] יושב ולא ראשו בין ירכותיו ולא הרוג. נוטלו ואת תפוסתו – ומפנו למקום אחר ואינו חושש שיש כאן במקום הזה שום מת אחר ומותר לו להלך בכ״מ וכן אם מצא שנים אבל אם מצא שלשה אם יש בין זה לזה מארבע ועד ח׳ אם יש בין ראשון לשני מתחילת ארבע לסוף ארבע דהיינו לרוחב המערה או שהן מושכבין בתוך שמונה במדת אורך המערה שהאחד בתחילת אחד והשלישי בסוף ח׳ דהכי קא מוקים לה אליבא דרבנן ור״ש בפ׳ המוכר פירות (ב״ב קב.). ה״ז שכונת קברות – וקנו מקומן ואע״פ שאין שם כראוי כדגרסי׳ התם שנפתח לתוכו כוכין ששוכבין מיכן לאורך המערה דאיתרמויי איתרמי דלא הספיקו לקבור שם אלא הללו [שלשה] מתים והואיל וזו שכונת קברות יש לחוש שמא נעשו כאן שתי מערות אחת מכאן ואחת מכאן וחצר באמצע שהוא שש על שש.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144