גמרא
פירוש
הוֹאִיל וּכְתִיב וּמִן הַצֹּאן כְּמַאן דִּכְתִיב יַחְדָּו דָּמֵי.
וּלְרַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּאָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ולר׳ יאשיה דאמר – גבי אביו קלל דאי לאו דכתיב קללה לאביו [דכתיב] כי יקלל את אביו וקרא דכתיב אמו קלל הא לאו הכי הוי אמינא עד שיקלל את שניהם דכמו דכתיב יחדו דמי. ליבעי קרא – לחלק גבי ומן הצאן והיכא דריש ליה דמן הבקר או מן הצאן לדרשא אחרינא למעוטי עולת העוף. בדמפרש – הרי עלי כבש או הרי עלי שור. אטו תודה לאו זבח הוא – דאיצטריך או לרבויי תיפוק מזבח. לא תיבעי נסכים – דלחם יהא במקום נסכים. ומאי שנא מאיל נזיר – דכתיב ביה לחם ונסכים נמי בעי כדקתני לקמן בשמעתין הילכך בלא או נמי נפקא תודה ולא אמרי׳ דיהא לחם במקום נסכים. שני מינין – בנזיר כתיב חלות ורקיקין ולא חמץ ורבוכה. ולא בעיא עולה – דהא בכלל נדר ונדבה היא דאי משום למעוטי מנחה כדקתני לעיל הא מזבח נפקא דמנחה [לאו] זבח הוא. הוה אמינא – דממשמעות דנדר ונדבה לא ממעטינן להו דעל כרחך כלל ופרט לרבויי אתא אפי׳ מאי דלאו נדר ונדבה הוא דהא כל נדר ונדבה ממשמעותא אתי. ת״ל עולה – מריבויי דקרא ממעטינן בכור ומעשר ודרשינן מה הפרט מפורש כדלקמן יצאו בכור ומעשר. ופריך והשתא דכתיב עולה למעוטי בכור ומעשר אף כל דכלל ופרט מאי מרבית ביה הא כל הטעונים נסכים כתובים בפרשה בהדיא. להביא ולדות קדשים – של נקבה כגון שלמים ותמורה של שלמים. ועולה הבא מן התמורה – תמורת עולה. ואשם – שמתו בעליו או נתכפרו באחר דקיי״ל כל שבחטאת מתה באשם רועה. שניתק לרעייה – שמסרוהו לרועה ואמרי׳ בפ״ק אשם שניתק לרעיה ושחטו סתם כשר לעולה וההוא עולה בעי נסכים ל״א גרסי׳ ועולה הבא מן המותרות כל הנך דאמרינן יפלו דמיו לנדבה ואותה נדבה היינו עולות לקייץ המזבח וכגון מותר נסכים דאמרי׳ לעיל הבשר למזבח ועורות לכהנים אבל אי לאו מיעוטא דעולה כיון דנדר ונדבה לאו דוקא הוה דרשי ביה לרבות כל שאינו בא על חטא. הניחא לר׳ יאשיה – דבעי חלוק. או במועדיכם למה לי – כולהו או מן פרשת נסכים קא בעי. ורבי יאשיה – דאמר לעיל דהאי מן הבקר או מן הצאן למעוטי עולת העוף אתא או למה לי בשלמא לרבי יונתן דריש או לחלק אלא לר׳ יאשיה מאי דריש ביה. הני מילי – דבעי שני נסכים לשני קרבנות היכא דהוקדש זה אחר זה והביאן כאחד אבל היכא דמקדשי בבת אחת והביאן בבת אחת תסגי בנסכים דחד קמ״ל. ושלשה עשרונים סולת מנחה וגו׳ – במצורע כתיב. במנחה הבאה עם הזבח – במנחת נסכים הכתוב מדבר דמצורע עשיר מביא ג׳ כבשים עולה וחטאת ואשם הילכך בעי שלשה עשרונים. את העולה ואת המנחה – משמע המנחה הבאה גלל עולה. נסכים – יין. ויין לנסך – בפרשת נסכים כתיב.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
הערות
Gemara
Peirush