גמרא
פירוש
שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ.
אֲבָל אֵין אמְעָרְבִין נִסְכֵי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵי פָרִים וְאֵילִים וְאִם בבְּלָלָן אֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן וְאֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן וְנִתְעָרְבוּ כְּשֵׁרִים אִם עַד שֶׁלֹּא בָּלַל פָּסוּל.
גהַכֶּבֶשׂ הַבָּא עִם הָעוֹמֶר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
של היום בשל אמש – אם הביא אמש בלא נסכים דקי״ל מביא אדם זבחו ונסכיו מכאן ועד עשרה ימים דכתיב ומנחתם ונסכיהם בלילה ומנחתם ונסכיהם ואפי׳ למחר ובלבד שלא יקדשו בכלי מאמש דלא לפסלו בלינה ושל היום הביא קרבן אחד ושני נסכיו עמו אחד בשבילו ואחד בשביל של אמש מערבין יחד אם הקרבנות שוות שיהיו שני כבשים או שני אילים או פר ואיל. אין מערבין כו׳ – דמנחת פר ואיל עבה היא לגבי מנחת כבשים ובולעת ממנה ונמצאת של כבשים חסירה ושל [פרים] ואילים יתירה. ואם בללן [אלו בפני עצמן] שכבר הלכה [מצות בלילת] שמנו. כשרים – כרבנן כפליגי עליה דרבי יהודה בהקומץ רבה ואמרי חרב שנתערב בבלול יקריב. ואם עד שלא בלל – נתערבו פסולות דבעינן ראוי לבילה וליכא דחסירה של כבש. ושל איל יתירא. אע״פ שמנחתו כפולה – כדכתיב באמר אל הכהנים ומנחתו שני עשרונים. גמ׳ והקטירו – מדלא כתיב והקטיר משמע לבדו שלא יערב חלבי קרבן זה עם חלבי קרבן אחר וה״ה לנסכים דהוא נמי אינה בהקטרה [אלא] לבדו. אם נתערבו – בדיעבד קאמר מתני׳ דנסכי פרים ואילים כשרים וקא פריך א״כ סיפא דקתני אבל אין מערבין של פרים בשל כבשים ואפי׳ דיעבד נמי לא בתמיה והא מדקתני כו׳ מכלל דרישא דקתני אין מערבין לכתחלה קאמר ומדאין מערבין פרים בכבשים לכתחלה קאמר פרים ואילים נמי לכתחלה קאמר והדר קושיין לדוכתיה. אמר אביי – ודאי דמערבין דמתניתין לכתחלה קאמר ולא תקשי והקטירו דה״ק מערבין יינם לכתחלה אם כבר נתערב סלתן ושמנן אבל שמן וסולת לכתחלה לא משום והקטירו דמתני׳ שמיע ליה לאביי דלא מתרצי אלא הכי מערבין נסכי יין של פרים בשל אלים אם נתערבו סלתן ושמנן כבר ואי לא לא דלמא אתא לאערובי נמי סולת ושמן לכתחלה וקא עבר אוהקטירו ואין מערבין נסכי יין של פרים ואילים בשל כבשים ואפי׳ נתערבו סלתן ושמנן דהא מפסל פסול סלתן ושמנן ובעי לאתויי לאחרים והאחרים לא נתערבו הלכך יין נמי לא מערבין בללן אלו עצמן ואלו לעצמן ונתערבו כשרות ומתערבין אף היין לכתחלה ואם עד שלא בלל פסול ויין נמי לא מערבין. ויין לכתחלה לא – (אפי׳) [אם] לא נתערב סולת ושמן כבר. במה דברים אמורים – דאין מערבין מנחת פרים במנחת כבשים (ועלה בתוספתא). בסולת ושמן – דבני הקטרה נינהו והזי בכלל והקטירו. היכא דהוקטר סלתן ושמנן – אפי׳ זה בפני עצמו וזה בפני עצמו כהלכתן. מערבין יין לכתחלה – דליכא למיחש למידי והכי מתוקמא ברייתא דקתני אבל יין מערבין ותנא נסכי פרים בכבשים וה״ה נסכי פרים בשל אילים דבתוספתא לא קתני מערבין נסכי פרים בשל אילים אלא הכי קתני אין מערבין נסכי פרים בנסכי כבשים וה״פ דברייתא אין מערבין נסכי יין דפרים ואילים בשל כבשים וה״ה של פרים בשל אילים בד״א בזמן שהסולת והשמן לפנינו דלא הוקטר ונתערב אבל אין כאן אלא יין שכבר הוקטר המנחה מערבין לכתחלה. והיכא דלא הוקטר סלתן ושמנן כו׳ דשמעינן ליה במתני׳ דאוקמינא דה״ק מערבין יין אם כבר נתערב סלתן ושמנן. ואי לא לא – דלמא אתא לאערובי סולת ושמן דפרים ואילים לכתחלה וקא עבר או הקטירו. גליון. פ״ה רישא דברייתא אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים ואמר בד״א כו׳ (וי״ל) [והיה אפשר לפרש] דנתערב [מנחת] כבשים באילים וצריך להביא אחרים והוי כלא נתערב כדפי׳ הקונטרס לעיל ולא הוה צריך לאוקמא דנתערב הסלתות אחר בלילת כל אחד [בפני עצמו] לפי דלישנא דברייתא לא משמע הכי דאיירי בהאי גוונא. עד כאן. עוד גליון פ״ה בהברייתא תנא פרים בכבשים וה״ה פרים בשל אילים דאין מערבין ולפי דבריו צ״ל דהא דלא נקט פרים בשל אילים דהוי רבותא טפי דאע״ג דנסכיהם שוות נקט פרים בכבשים לרבותא דסיפא דאפ״ה [היין] מערביץ. עד כאן. ומנחתו שני עשרונים – בכבש הבא עם העומר כתיב. שנבלל עם מנחתו – והלכך יהא כפול ת״ל כו׳. מאי תלמודא – האי ונסכו דחד משמע היינו יין כדכתיב ונסכו יין אבל שמן לא נפקא ליה מיניה. נסכה דמנחה – שמן. אשם מצורע ששחטו שלא לשמו – כגון לשם אשם אחר ולא לשם מצורע. טעון נסכים – כדין אשם מצורע דקתני במתני׳ (דף צ ע״ב) אלא שחטאתו ואשמו של מצורע טעון נסכים והוי כשאר זבחים ששחטן שלא לשמן שכשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. פסלתו – דלשנותו לשם זבח אחר אי אעשר שהרי לשם אשם הופרש ואשם מצורע לא מתכשר בלא נסכים שאין אשם מצורע בלא נסכים. תמיד של שחר – טעון שני גזירין בכהן אחד אחר סדור כל המערכה ושל בין הערבים בשני כהנים שני גזירין כדמפרש בפ׳ שני דיומא. רבא אמר – לעולם הנך אין טעונין דין הראשון.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
הערות
Gemara
Peirush