×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מנחות כ״ד.גמרא
;?!
אָ
וְהִנִּיחוֹ בְּבִיסָא וְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּאֶחָד מֵהֶן מַהוּ כִּי תְּנַן אכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ ה״מהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּנָגְעִי בַּהֲדָדֵי אֲבָל הֵיכָא דְּלָא נָגְעִי בַּהֲדָדֵי לָא אוֹ דִילְמָא ל״שלָא שְׁנָא. אֲמַר לְהוּ אִיהוּ מִי תְּנַן כְּלִי מְחַבֵּר כְּלִי מְצָרֵף תְּנַן בכֹּל דְּהוּ הוֹשִׁיט אֶחָד לְבֵינֵיהֶן מַהוּ. א״לאֲמַר לְהוּ גצָרִיךְ לִכְלִי כְּלִי מְצָרְפוֹ אֵין צָרִיךְ לִכְלִי אֵין כְּלִי מְצָרְפוֹ. הוֹשִׁיט טְבוּל יוֹם אֶת אֶצְבָּעוֹ בֵּינֵיהֶן מַהוּ אֲמַר לְהוּ דאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמְּטַמֵּא מֵאֲוִירוֹ אֶלָּא כְּלִי חֶרֶס בִּלְבַד. הֲדַר אִיהוּ בְּעָא מִינַּיְיהוּ מַהוּ הלִקְמוֹץ מִזֶּה עַל זֶה צֵירוּף דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ דְּרַבָּנַן. אָמְרוּ לוֹ זוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ שָׁמַעְנוּ דִּתְנַן שני מְנָחוֹת שֶׁלֹּא נִקְמְצוּ וְנִתְעָרְבוּ זוֹ בָּזוֹ אִם יָכוֹל לִקְמוֹץ מִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ כְּשֵׁירוֹת וְאִם לָאו פְּסוּלוֹת. כִּי יָכוֹל לִקְמוֹץ מִיהָא כְּשֵׁירוֹת אַמַּאי הָךְ דִּמְעָרַב הָא לָא נָגַע. אָמַר רָבָא דִּלְמָא בְּגוּשִּׁין הַמְחוּלָּקִין הָעֲשׂוּיִין כְּמַסְרֵק. מַאי הָוֵי עֲלַהּ אָמַר רָבָא ת״שתָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא {ויקרא ו׳:ח׳} וְהֵרִים מִמֶּנּוּ מִן הַמְחוּבָּר שֶׁלֹּא יָבִיא עִשָּׂרוֹן בִּשְׁנֵי כֵּלִים וְיִקְמוֹץ הָא בִּכְלִי אֶחָד דּוּמְיָא דִּשְׁנֵי כֵּלִים קָמֵיץ. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי דִּילְמָא שְׁנֵי כֵּלִים ה״דהֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן קְפִיזָא בְּקַבָּא דאע״גדְּאַף עַל גַּב דַּעֲרִיבִי מֵעִילַּאי כֵּיוָן דמיפסק מְחִיצָתָא דִּקְפִיזָא מִתַּתָּא. הָא כְּלִי אֶחָד דּוּמְיָא דב׳ כֵּלִים ה״דהֵיכִי דָּמֵי כגון עריבתה של תַּרְנְגוֹלִין ואע״גוְאַף עַל גַּב דְּמִיפַּסְקָן מְחִיצָתָא הָא נְגִיעַ אֲבָל הָכָא דְּלָא נְגִיעַ כְּלָל תִּיבְּעֵי לָךְ. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה צֵירוּף כְּלִי וְחִיבּוּר מַיִם מַהוּ. כִּי תְּנַן כְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ ה״מהָנֵי מִילֵּי דְּגַוַּאי אֲבָל דְּבָרַאי לָא אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דִּמְחַבַּר מְחַבַּר. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר וכֵּיוָן דִּמְחַבַּר מְחַבַּר חִיבּוּר מַיִם וְצֵירוּף כְּלִי וְנָגַע טְבוּל יוֹם מִבַּחוּץ מַהוּ. כִּי תְּנַן כְּלִי מְצָרֵף ה״מהָנֵי מִילֵּי דְּנָגַע מִגַּוַּאי אֲבָל מִבָּרַאי לָא אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא זתֵּיקוּ.: בָּעֵי רָבָא חעִשָּׂרוֹן שֶׁחִלְּקוֹ וְנִטְמָא אֶחָד מֵהֶן וְהִנִּיחוֹ בְּבִיסָא וְחָזַר טְבוּל יוֹם וְנָגַע בְּאוֹתוֹ טָמֵא מַהוּ מִי אָמְרִינַן שֶׁבַע לוֹ טוּמְאָה אוֹ לָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וּמִי אָמְרִינַן שְׂבַע לֵיהּ טוּמְאָה וְהָתְנַן סָדִין טָמֵאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
1ביסא – כלי ששם בוללין מנחה. והניחו בביסא – ואלו שני החצאין אין נוגעין זה לזה. מהו – מי נטמא חבירו או לא. כי תנן – בפרק חומר בקודש (חגיגה דף כ:) הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש שאם נגע טבול יום במקצתו פסל את כולו. ה״מ דנגעי אהדדי כו׳ – להכי נקט טבול יום משום דאין טומאתו חמורה לעשות ראשון ושני דאי טומאה אחרת ל״ל צירוף הא מטמא אותו הטמא את הכלי והכלי מטמא את השאר. מי תנן כלי מחבר – הוה משמע דנגעי אהדדי והכלי מחברם כאילו הוי חד ואם נטמא זה נטמא זה מצרף משמע דאין נוגעין וזה מצרפן להיות אחד. הושיט – חצי עשרון אחד לבין הנך חצי עשרון. מהו – אם נגע טבול יום בזה מהו שיטמא אותן שנים. אין צריך לכלי – כגון האי חצי עשרון שלישי דאין צריך לכלי דהא אינו מצטרף עם אלו למנחה אחת אין הכלי מצרפו וטהורים הראשונים. הושיט טבול יום כו׳ – באוירן ולא נגע לא בהן ולא בכלי. צירוף כלי דאורייתא – דאמרינן (חגיגה דף כג:) כף אחת הכתוב עשאו לכל מה שבכף אחת לא שנא לחומרא כגון טומאה ול״ש לקולא כגון קמיצה דהוי כאילו נוגעין וקמיצה מעלייתא היא. או דרבנן – ולחומרא ולא לקולא. מזו בפני עצמה – משמע שעומד מזו בצד הכלי כדי קומץ שאינו מעורב וכן בזו. הך דמערב הא לא נגע – בקומץ וקתני כשרות אלמא צירוף דאורייתא. אמר רבא דילמא – לאו דקאי קומץ בפני עצמו. בגושין המחולקין העשוין כמסרק – גופי המנחה מחולקין מראש האחד מזו כדי קומץ ומזו כדי קומץ אבל בראש האחד נוגעין כמסרק זה שמצד אחד מחובר ומצד אחד שיניו מפוזרות. מאי הוי עלה – דשני חצאים מחולקים מהו לקמוץ מזה על זה משום צירוף כלי. והרים ממנו – בקומצו. דומיא דב׳ כלים – כגון דאין נוגעין זה בזה. כגון קפיזא בקבא – שחקק מדה קטנה בתוך מידה גדולה ונותן בפנימי חצי עשרון וחציו בחיצון דאע״ג דעריבי שני החצאין מעילאי בגודש הכלי. כיון דמפסקי מחיצתא מתתאי – דאין עירוב הגודש עירוב הואיל ואינו באויר הכלי ובהא דייקינן הא כלי אחד דומיא דהאי שהוא בשני כלים כשר. כגון עריבת – ארובה של תרנגולין ומחיצה נמוכה באמצעית כדי לחלוק בין מים למורסן ואותה מחיצה נמוכה ואינה מגעת לשפת העריבה הילכך לאו הפסק הוא דנגעי למעלה מן המחיצה שני החצאין באויר הכלי אבל הכא גבי ביסא דחלוקין הן לגמרי לא. צירוף כלי וחיבור מים מהו – כלומר חצי עשרון שנטמא בצירוף כלי מהו שיטמא אחר בחיבור מים כגון אם יש שני חצאי עשרון בכלי ואין נוגעין וחצי עשרון יש חוץ לכלי וחיבור מים כגון נצוק או צנור מחבר את של חוץ לכלי ומה שבתוך הכלי ונגע טומאה בזה שבכלי שאינו נוגע במים ונטמא חבירו משום צירוף כלי. מהו – שיטמא את של זה בחיבור מים. ה״מ דגואי – לאותו שבכלי מהני ולא לשל חוץ. מחבר – וטמא החיצון. חיבור מים וצירוף כלי – כגון אם נטמא החיצון ונטמא זה שבכלי בחיבור מים. מהו – שיטמא זה את האחר משום צירוף כלי מי אמרינן דלא מהני צירוף אלא לטומאה שאירעה בתוך הכלי או לא אמרינן. ונטמא אחד מהן – ואח״כ הניח לשניהם בביסא ואין נוגעין דלההיא ודאי לא מהני צירוף שיחזור זה ויטמא את זה שהרי לא היה בכלי בשעת טומאה (אלא אם כן) חזר טבול יום ונגע בטמא מהו שיקבל טומאה זו כדי לפסול חבירו. הא שבע ליה טומאה – ראשונה ולא יקבל עוד טומאה אחרת.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
1 ד״ה זה מופיע בדפוס וילנא בסוף דף כ״ג:
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144