גמרא
פירוש
מִיפַּגְּלִי הָכָא דְּחַשֵּׁיב בְּהוּ בִּזְבִיחָה גּוּפַהּ לֹא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מיפגלי – בשר. הכא – פיגל בירך ימין דחשיב בבשר גופיה. כ״ש – דמיפגלא אף של שמאל.1 אלא א״ר יוחנן – ליתא לרב הונא ואם פיגל בימין פיגל בשמאל דהא חזינן אפי׳ לא חישב אלא בדם נתפגל בשר וגבי חלות ה״ט דרבי יוסי דאמר במתניתין דתרי גופי נינהו ואם פיגל בזו לא נתפגלה זו ולעיל קתני בשתיהן בכזית דמשמע מדמצטרפות דחד גופא נינהו. הכתוב עשאן גוף אחד והכתוב עשאן ב׳ גופין – הכתוב עשאן גוף אחד דמעכבי אהדדי דאין זו כשרה בלא זו דכתיב (ויקרא כג) שתים שני עשרונים דמשמע שתים ולא אחת וכתיב (שם) סלת תהיינה וכל הוייה עיכובא ואותו כתוב עצמו עשאן שני גופין מדכתיב שתים דמשמע דכל אחת לישתה ועריכתה בפני עצמה הלכך ערבינהו דאמר כזית בין שתיהן מתערבין ומצטרפין דהכתוב עשאן גוף אחד. פלגינהו – דאמר ע״מ לאכול מן האחת ולא עירב חבירתה עמה. מפלגי – ואין חבירתה פיגול דהרי הכתוב עשאן שני גופים יש לשונות אחרים בהלכה זו אבל זו עיקר. פיגל בלחמי תודה – שהן ארבעה מינים ופיגל באחד מן המינים מי פליגי רבי יוסי ורבנן בהא אם נתפגלו האחרים או לא מי אמרינן כיון דזבח אחד מתירן כחד דמיין או דלמא כיון דלאו חד מינא הוא פליג רבי יוסי. במנחת מאפה – שיש בה שני מינין ה׳ חלות וה׳ רקיקין כדאמר בפרק התודה (לקמן דף נז) ואליבא דר״ש קנסיב להו מהו מי אמר הואיל וקומץ אחד לשניהם לא פליג רבי יוסי ואם פיגל בחלות נתפגלו רקיקין או דלמא כיון דשני מינין פליג. וכן אתה אומר – דהכא נמי פליג. בשעת שחיטה כו׳ – אסתם זבח קאי שחיטה וזריקה מתירין נינהו שחיטה קדשה לדם כדאמר בשילהי פירקין (מנחות טז:) ואמר התם הבא לקדש כבא להתיר דמי וזריקה מתרת הבשר. קבלה והולכה – דלאו מתירין נינהו לא מצטרפין דקבלה אינה מתרת דאינה אלא לצורך זריקה. שחיטה וזריקה מרחקי אהדדי ומצטרפין וכ״ש קבלה והולכה דמקרבן. אין מצטרפין – שתים מהן ביחד אם חישב בזו על חצי זית ובזו על חצי זית. הא רבי הא רבנן – הא דתני אין מצטרפות רבי היא. חצי מתיר וחצי אכילה – כגון כבש הוי חצי מתיר ולא חישב עליו אלא בחצי אכילה. כולו מתיר וחצי אכילה – כגון שחיטה דכולו מתיר בדם וזריקה דכולו מתיר בבשר. מי שמעת ליה – דאם חישב בזו בחצי זית ובזו בחצי זית דאין מצטרפין. ואי אית ליה לרבי כולו מתיר וחצי אכילה – מצטרפין לפיגול. ליגזר חצי מתיר וחצי אכילה – דליפסול אטו כולו מתיר וחצי אכילה דכרת הוא. דהא רבי יוסי גזר – במתני׳ (לעיל דף יג.) בהקומץ את המנחה ע״מ להקטיר לבונתה למחר ואמר פסול ואע״ג דאין בו פיגול דגזר ליה אטו פיגול. ורבנן – נמי במתניתין דקתני פיגל בהקטרת קומץ ע״מ לאכול שיריים למחר ולא פיגל בהקטרת לבונה. ר״מ אומר פיגול – הן השיריים דאית ליה מפגלין בשעת עבודת חצי מתיר. וחכ״א אין בו כרת כו׳ – כרת הוא דליכא אבל פסול הוא מלאכול דגזרינן אטו כרת ורבי אומר לעיל (עמוד א) בהדיא כשר. קומץ דלבונה אטו הקטרת קומץ דמנחה – דדמו להדדי ובקומץ ע״מ להקטיר קומצה למחר מודה רבי יוסי דפיגול הוא. ורבנן נמי דגזרי – דתפסול מנחה במחשב בשיריים בשעת הקטרת קומץ. דמנחת חוטא – דהתם עבודה שלימה היא ומפגלת. לבונה – נמי מחשב אשירים בשעת הקטרת לבונה דה״ט דפסלי רבנן למנחה גזרה אטו מחשב בהקטרת לבונה בבזיכין דהתם פיגול גמור הוא שאין הקטרה אלא היא. כבש – דאמרי רבנן במתני׳ שחט אחד מן הכבשים לאכול ב׳ חלות למחר או הקטיר אחד מן הבזיכין לאכול שני סדרים למחר דקאמרי רבנן אין בו כרת הא פסול איכא דגזרי חד כבש אטו כבש חבירו שלא ישחוט שניהם במחשבה דהתם פיגל בכל המתיר וכן בבזיכין כולהו הנך גזירות דאיכא בעלמא דדמי להו הוי פיגול. אבל הכא – בחצי מתיר וחצי אכילה דרבי מי איכא חצי מתיר וחצי אכילה בעלמא פיגול דנגזור הכא אטו התם. מש״ה הוא – דמשכחי פיגול דדמי להו. דקתני סיפא – דמתני׳ דפיגל בקומץ ולא בלבונה מודים חכמים כו׳ שאם חישב בקומץ או בהקטרת קומץ פיגל בשירים. הא קא משמע לן – דטעמא דפסלי רבנן במחשב בשעת הקטרת קומץ דמנחת נדבה משום הכי הוא דאיכא דמנחת חוטא דדמי ליה שהם מודים שהוא פיגול. מתני׳ שאין קרבן ציבור חלוק – הכי מסקנא דגמרא תלמוד ערוך בפיו של רבי יהודה ששנאה מרבותיו שאין קרבן ציבור חלוק ואם נפסל חצי נפסל כולו. גמ׳ לפני זריקה – נטמאת אחת מן החלות של עצרת ובלחם הפנים לפני הקטרת בזיכין. אבל לאחר זריקה – דזריקה מעלייתא הוא (הואי) דברי הכל כו׳.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
1 בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה ״לאיפגולי״ שמופיע במהדורתנו בדף י״ד.
הערות
Gemara
Peirush