גמרא
פירוש
יֶשְׁנוֹ בִּכְלַל מַלְקוּת אַרְבָּעִים. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
ישנו בכלל מלקות ארבעים – השתא סלקא דעתך שאם התרו בו מיתה ומלקות לוקה ומת.
שאם עשו תשובה כו׳ – לא גרסי׳ לה בדרבי ישמעאל.
רבי עקיבא אומר חייבי כריתות – אם התרו בהם מלקות ישנו בכלל מלקות ולוקין ואין כאן משום חייבי שתי רשעיות שאתה עונשו מלקות עם הכרת ולמה אינן שתי רשעיות לפי שיכול לפטור עצמו מעונש הכרת על ידי תשובה מב״ד של מעלה אבל חייבי מיתות אינן בכלל מלקות שיש כאן שתי פורעניות מלקות ומיתה ומשילקה סופו ליהרג שאפי׳ יעשה תשובה אין ב״ד שלמטה מוחלין לו את המיתה. רבי יצחק אומר – אף חייבי כריתות שהתרו בהן למלקות אינן בכלל מלקות לפי שכל חייבי כריתות של עריות בכלל היו דכתיב (ויקרא יח) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות וגו׳.
למה יצאת כרת באחותו – לעצמה דכתיב בקדושים תהיו ואיש. (כי) יקח את אחותו וגו׳.
לדונו בכרת – לכך שנה בכרת שלהן לומר שאין בהן עונש אלא כרת לבדו. לאו שאין בו מעשה נמי – אלמה אמרינן בכמה דוכתי לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. דומיא דלאו דחסימה – שהוא כתוב אצל פרשת מלקות. ורבי עקיבא – כיון דאמר אי אתה מחייבו משום שתי רשעיות חייבי כריתות נמי לא לילקו דהא שתי רשעיות נינהו שעדיין עונש הכרת עליו.
מאי אמרת – לשנויי הך קושיא.
שאם עשה תשובה – הטעם שנתן למעלה שהוא יכול לפטור את עצמו מן הכרת ע״י תשובה השתא מיהא עדיין לא שב ואתה מלקהו בעוד עונש הכרת עליו. לעיני ונכרתו לעיני בני עמם וכתיב במלקות ונקלה אחיך לעיניך.
נגמר מעיני – דכתיב בעבודת כוכבים אם מעיני העדה נעשתה לשגגה. זו היא שיבה כו׳ – למידין זה מזה גזירה שוה מה שיבה חולץ וקוצה וטח אף ביאה חולץ וקוצה וטח. ועוד נגמר מעיני – דמיתות ב״ד מלעיני דכריתות מה כריתות לוקה דהא גמרת לעיני מלעיניך אף מיתות ב״ד ילקה. קיבלה מיניה רבי שמואל – לתשובה זו מרבי אבא בר ממל ושני עלה ברשעה המסורה לב״ד הכתוב מדבר ב״ד הוזהרו שהם לא יחייבוהו שתי רשעיות כגון ממון ומלקות או מיתה ומלקות או מיתה וממון אבל כרת לא ע״י ב״ד הוא ויש לפרש קיבלה מיניה רבי שמואל מרבי אבהו תירוץ זה על אתקפתא דר׳ אבא בר ממל. דאתרו ביה למלקות – לחודיה.
לאזהרת מיתת ב״ד – לאזהרת דבר שחייבין עליו מיתת ב״ד.
אין לוקין עליו – כשהתרו בו מלקות בלא מיתה לפי שלא ניתן לאו זה לאזהרת עונש מלקות כשאר לאוין שהרי הוצרך להזהירו שאם לא כן לא היה יכול לחייבו מיתה. פסח ומילה – אין בהן לא תעשה וענש להם כרת. לקרבן – שאם יעשה שוגג יביא קרבן.
פסח ומילה – אין קרבן בשוגג שלהן כדאמרינן בכריתות בפ״ק הפסח והמילה מצות עשה כלומר אינו בכלל שאר כריתות למנותן עם שאר כריתות שנמנו שם כולם לומר שאם עשאום כולם בהעלם אחד חייב קרבנות כמספר הכריתות. התם לאו היינו טעמא – מה שאין מביאין קרבן על פסח ומילה אין הטעם בשביל שאין בהם אזהרה אלא בשביל שהם מצות עשה דהוקשה כל התורה כולה לענין קרבן לעבודת כוכבים שנאמר בפרשת שלח לך אנשים אצל קרבן עבודת כוכבים תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה כאן הוקשו כל עבירות שבתורה בשגגתן לעבודת כוכבים לענין קרבן מה עבודת כוכבים כרת שלו על דבר שהוא שב ולא תעשה כן והוא עמד ועשאו אף כל שב ואל תעשה אבל כרת של עמוד ועשה והוא ישב ולא עשה אין בו קרבן ופסח ומילה עמוד ועשה הוא אבל חייבי כריתות כגון אשר יעשה מכל (אלה) ונכרתו (ויקרא יח) לשון שב ואל תעשה הוא ואפילו לא נאמרה בו אזהרת לאו היה קרבן בא עליו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
רבי עקיבא אומר חייבי כריתות – אם התרו בהם מלקות ישנו בכלל מלקות ולוקין ואין כאן משום חייבי שתי רשעיות שאתה עונשו מלקות עם הכרת ולמה אינן שתי רשעיות לפי שיכול לפטור עצמו מעונש הכרת על ידי תשובה מב״ד של מעלה אבל חייבי מיתות אינן בכלל מלקות שיש כאן שתי פורעניות מלקות ומיתה ומשילקה סופו ליהרג שאפי׳ יעשה תשובה אין ב״ד שלמטה מוחלין לו את המיתה. רבי יצחק אומר – אף חייבי כריתות שהתרו בהן למלקות אינן בכלל מלקות לפי שכל חייבי כריתות של עריות בכלל היו דכתיב (ויקרא יח) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות וגו׳.
למה יצאת כרת באחותו – לעצמה דכתיב בקדושים תהיו ואיש. (כי) יקח את אחותו וגו׳.
לדונו בכרת – לכך שנה בכרת שלהן לומר שאין בהן עונש אלא כרת לבדו. לאו שאין בו מעשה נמי – אלמה אמרינן בכמה דוכתי לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. דומיא דלאו דחסימה – שהוא כתוב אצל פרשת מלקות. ורבי עקיבא – כיון דאמר אי אתה מחייבו משום שתי רשעיות חייבי כריתות נמי לא לילקו דהא שתי רשעיות נינהו שעדיין עונש הכרת עליו.
מאי אמרת – לשנויי הך קושיא.
שאם עשה תשובה – הטעם שנתן למעלה שהוא יכול לפטור את עצמו מן הכרת ע״י תשובה השתא מיהא עדיין לא שב ואתה מלקהו בעוד עונש הכרת עליו. לעיני ונכרתו לעיני בני עמם וכתיב במלקות ונקלה אחיך לעיניך.
נגמר מעיני – דכתיב בעבודת כוכבים אם מעיני העדה נעשתה לשגגה. זו היא שיבה כו׳ – למידין זה מזה גזירה שוה מה שיבה חולץ וקוצה וטח אף ביאה חולץ וקוצה וטח. ועוד נגמר מעיני – דמיתות ב״ד מלעיני דכריתות מה כריתות לוקה דהא גמרת לעיני מלעיניך אף מיתות ב״ד ילקה. קיבלה מיניה רבי שמואל – לתשובה זו מרבי אבא בר ממל ושני עלה ברשעה המסורה לב״ד הכתוב מדבר ב״ד הוזהרו שהם לא יחייבוהו שתי רשעיות כגון ממון ומלקות או מיתה ומלקות או מיתה וממון אבל כרת לא ע״י ב״ד הוא ויש לפרש קיבלה מיניה רבי שמואל מרבי אבהו תירוץ זה על אתקפתא דר׳ אבא בר ממל. דאתרו ביה למלקות – לחודיה.
לאזהרת מיתת ב״ד – לאזהרת דבר שחייבין עליו מיתת ב״ד.
אין לוקין עליו – כשהתרו בו מלקות בלא מיתה לפי שלא ניתן לאו זה לאזהרת עונש מלקות כשאר לאוין שהרי הוצרך להזהירו שאם לא כן לא היה יכול לחייבו מיתה. פסח ומילה – אין בהן לא תעשה וענש להם כרת. לקרבן – שאם יעשה שוגג יביא קרבן.
פסח ומילה – אין קרבן בשוגג שלהן כדאמרינן בכריתות בפ״ק הפסח והמילה מצות עשה כלומר אינו בכלל שאר כריתות למנותן עם שאר כריתות שנמנו שם כולם לומר שאם עשאום כולם בהעלם אחד חייב קרבנות כמספר הכריתות. התם לאו היינו טעמא – מה שאין מביאין קרבן על פסח ומילה אין הטעם בשביל שאין בהם אזהרה אלא בשביל שהם מצות עשה דהוקשה כל התורה כולה לענין קרבן לעבודת כוכבים שנאמר בפרשת שלח לך אנשים אצל קרבן עבודת כוכבים תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה כאן הוקשו כל עבירות שבתורה בשגגתן לעבודת כוכבים לענין קרבן מה עבודת כוכבים כרת שלו על דבר שהוא שב ולא תעשה כן והוא עמד ועשאו אף כל שב ואל תעשה אבל כרת של עמוד ועשה והוא ישב ולא עשה אין בו קרבן ופסח ומילה עמוד ועשה הוא אבל חייבי כריתות כגון אשר יעשה מכל (אלה) ונכרתו (ויקרא יח) לשון שב ואל תעשה הוא ואפילו לא נאמרה בו אזהרת לאו היה קרבן בא עליו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush