×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מכות י״ב.גמרא
;?!
אָ
אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי. כִּי פְלִיגִי, אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מַאן דְּאָמַר מֵתָה, כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וּמַאן דְּאָמַר בָּטְלָה, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם, דִּכְתִיב: ״בָּרֵךְ ה׳ חֵילוֹ, וּפוֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה״ (דברים ל״ג:י״א), אפי׳אֲפִילּוּ חֲלָלִין שֶׁבּוֹ, אֲבָל הָכָא, אפי׳אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה.: נִגְמַר דִּינוֹ וְכוּ׳.: אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב: שְׁתֵּי טָעֻיּוֹת טָעָה יוֹאָב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, דִּכְתִיב: ״וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל ה׳, וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ״ (מלכים א ב׳:כ״ח). טָעָה אשֶׁאֵינוֹ קוֹלֵט אֵלָּא גַּגּוֹ וְהוּא תָּפַס בְּקַרְנוֹתָיו, טָעָה בשֶׁאֵינוֹ קוֹלֵט אֵלָּא מִזְבַּח בֵּית עוֹלָמִים, וְהוּא תָּפַס מִזְבֵּחַ שֶׁל שִׁילֹה. אַבַּיֵי אוֹמר: בְּהָא נַמֵי מִיטְעָא טָעָה, טָעָה גשֶׁאֵינוֹ קוֹלֵט אֵלָּא כֹּהֵן וַעֲבוֹדָה בְּיָדוֹ, וְהוּא זָר הָיָה. אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שָׁלֹשׁ טָעֻיּוֹת עָתִיד שָׂרוֹ שֶׁל רוֹמִי לִטְעוֹת, דִּכְתִיב: ״מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה״ (ישעיהו ס״ג:א׳). טוֹעֶה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת אֵלָּא בֶּצֶר, וְהוּא גּוֹלֶה לְבָצְרָה. טוֹעֶה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת אֵלָּא שׁוֹגֵג, וְהוּא מֵזִיד הָיָה. טוֹעֶה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת אֵלָּא אָדָם, וְהוּא מַלְאָךְ הוּא. אֲמַר ר׳רַבִּי אַבָּהוּ: דעָרֵי מִקְלָט לֹא נִתְּנוּ לִקְבוּרָה, דִּכְתִיב: ״וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכוּשָׁם וּלְכֹל חַיָּיתָם״ (במדבר ל״ה:ג׳). לַחַיִּים נִתְּנוּ וְלֹא לִקְבוּרָה. מֵיתִיבֵי: שָׁמָּה, השָׁם תְּהֵא דִּירָתוֹ, שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ, שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ! רוֹצֵחַ שָׁאנֵי, דְּגַלִּי בֵּיהּ רַחֲמָנָא.: כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת וְכוּ׳.: וּרְמִינְהוּ: ״וְיָשַׁב בָּהּ״ (במדבר ל״ה:כ״ה), ובָּהּ וְלֹא בִתְחוּמָהּ! אֲמַר אַבַּיֵי: לָא קַשְׁיָא, זכָּאן לִקְלוֹט, כָּאן לָדוּר. לָדוּר? תִּיפּוּק לֵיהּ חדְּאֵין עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ, וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה, לֹא מִגְרָשׁ עִיר, וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ! אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: לֹא נִצְרְכָה אֵלָּא לַמְּחִילּוֹת.: רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם וְכוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ״וְרָצַח גּוֹאֵל הַדָּם אֶת הָרוֹצֵחַ״ (במדבר ל״ה:כ״ז), מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם. אֵין גּוֹאֵל הַדָּם, רְשׁוּת בְּיַד כָּל אָדָם. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. ר׳רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: רְשׁוּת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם, וְכָל אָדָם חַיָּיבִין עָלָיו. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי? מִי כְתִיב ׳אִם רָצַח׳? וְרַבִּי עֲקִיבָא? מִי כְתִיב ׳יִרְצַח׳? אֲמַר מָר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אֲמַר רַב: רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם, וּמְצָאוֹ גּוֹאֵל הַדָּם וַהֲרָגוֹ, נֶהֱרָג עָלָיו. כְּמַאן? לָא כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְלָא כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא! הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט״ (במדבר ל״ה:י״ב), מַה ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרָצַח גּוֹאֵל הַדָּם אֶת הָרוֹצֵחַ״ (במדבר ל״ה:כ״ז), יָכוֹל מִיָּד? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר: ״עַד עָמְדוּ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט״. וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי עֲקִיבָא, הַאי ״עַד עָמְדוּ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט״, מַאי דָּרְשִׁי בֵיהּ? הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טמְנַיִן לַסַּנְהֶדְרִין שֶׁרָאוּ אֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁאֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּעֲמוֹד בב״דבְּבֵית דִּין אַחֵר? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר: עַד עָמְדוּ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט, עַד שֶׁיַּעֲמוֹד בב״דבְּבֵית דִּין אַחֵר. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ״אִם יָצֹא יֵצֵא הָרוֹצֵחַ״ (במדבר ל״ה:כ״ו), אֵין לִי אֵלָּא בְּמֵזִיד, בְּשׁוֹגֵג מְנַיִן? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר: ״אִם יָצֹא יֵצֵא״, מ״ממִכָּל מָקוֹם. וְהָתַנְיָא: י(וְהַהוֹרְגוֹ) בְּמֵזִיד, נֶהֱרָג, כבְּשׁוֹגֵג, גּוֹלֶה! לָא קַשְׁיָא, הָא כְּמַאן דְּאָמַר: אָמְרִינַן ״דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם״, הָא כְּמַאן דְּאָמַר: לָא אָמְרִינַן ״דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם״. אֲמַר אַבַּיֵי: מִסְתַּבְּרָא כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר ״דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם״, שֶׁלֹּא יְהֶא סוֹפוֹ חָמוּר מִתְּחִלָּתוֹ, מַה תְּחִלָּתוֹ בְּמֵזִיד, נֶהֱרָג, בְּשׁוֹגֵג, גּוֹלֶה, אַף סוֹפוֹ, בְּמֵזִיד נֶהֱרָג, בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה. תָּנֵי חֲדָא: אָב שֶׁהָרַג, בְּנוֹ נֶעֱשָׂה לוֹ גּוֹאֵל הַדָּם. וְתַנְיָא אִידַּךְ: לאֵין בְּנוֹ נֶעֱשָׂה לוֹ גּוֹאֵל הַדָּם. לֵימַא הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְהָא ר״ערַבִּי עֲקִיבָא! וְתִסְבְּרַא? בֵּין למ״דלְמַאן דְּאָמַר מִצְוָה, בֵּין למ״דלְמַאן דְּאָמַר רְשׁוּת, מִי שָׁרֵי? וְהָאֲמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: וְכֵן תְּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מלַכֹּל אֵין הַבֵּן נֶעֱשָׂה שָׁלִיחַ לְאָבִיו לְהַכּוֹתוֹ וּלְקִלְלָתוֹ, נחוּץ מִמַּסִּית, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא תַחְמוֹל וְלֹא תְּכַסֶּה עָלָיו״ (דברים י״ג:ט׳)! אֵלָּא, לָא קַשְׁיָא: סהָא בִּבְנוֹ, וְהָא בְּבֶן בְּנוֹ.: מתני׳מַתְנִיתִין: עאִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם, אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם, וְנוֹפוֹ נוֹטֶה בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף.: גמ׳גְּמָרָא: וּרְמִינְהִי: אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד [בִּפְנִים] (בְּתוֹךְ הַפְּנִים) וְנוֹטֶה לַחוּץ, אוֹ עוֹמֵד בַּחוּץ וְנוֹטֶה לִפְנִים, מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים כְּלִפְנִים, מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ כְּלַחוּץ! מַעֲשֵׂר אַעָרֵי מִקְלָט קָא רָמֵית? מַעֲשֵׂר, בַּחוֹמָה תְּלָה רַחֲמָנָא, עָרֵי מִקְלָט, בַּדִּירָה תְּלָה רַחֲמָנָא, בְּנוֹפוֹ מִתְּדַר לֵיהּ, בְּעִיקָּרוֹ לָא מִתְּדַר לֵיהּ. וְרָמֵי מַעֲשֵׂר אַמַּעֲשֵׂר, דְּתַנְיָא: בִּירוּשָׁלַיִם, הַלֵּךְ אַחַר הַנּוֹף, בְּעָרֵי מִקְלָט, הַלֵּךְ אַחַר הַנּוֹף! אֲמַר רַב כַּהֲנָא: לָא קַשְׁיָא, הָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה וְהָא רַבָּנַן, דְּתַנְיָא:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
אליבא דרבי אליעזר כ״ע לא פליגי – כלומר מאן דאמר מתה ודאי כרבי יהושע אמר ולא כרבי אליעזר דאליבא דרבי אליעזר ליכא למ״ד מתה כיון דלגבי עבודותיו אמר פסולות למפרע ודאי אין זה כהן.
כי פליגי אליבא דרבי יהושע – כלומר אין אנו צריכין לומר מ״ד בטלה כרבי אליעזר ולא כרבי יהושע דאליבא דרבי יהושע איכא למימר דפליגי.
פועל ידיו תרצה – עבודותיו כשירות אבל לענין שאר דבריו אינו כהן.
טעה יואב – בדרשא דמעם מזבחי תקחנו ולא מעל מזבחי וכסבור דהיינו מעל מזבחי. מזבח בית עולמים – דכתיב מזבחי המיוחד לי.
ה״ג: והוא תפס במזבח של במה שעשה דוד לפני הארון שהיה באהל אשר נטה לו דוד בעיר דוד כדכתיב וינס יואב אל אהל ה׳ ומצינו בדברי הימים שעשה דוד מזבח לפניו ואי אפשר לומר מזבח של שילה שהוא היה בימי דוד ושלמה. (היה בגבעון).
שרו של רומי – סמאל שיברח לבצרה שבתחלה יפרע ממנו כשיגיע הקץ להחרב כדכתיב (ישעיהו כד) יפקוד ה׳ על צבא המרום במרום ואחר כך על מלכי האדמה על האדמה.
חמוץ בגדים – מדמו של סמאל ואף על פי שאין המלאכים בשר ודם כתב בו הכתוב כעין הריגת האדם לשבר את האזן מה שהיא יכולה לשמוע.
לא נתנו לקבורה – ללוים שהן שלהם. תיפוק ליה – דאין בונין בית במגרש דא״כ הוה ליה מגרש עיר.
אין עושין – שדה של לוים.
מגרש – שנתנו ללוים אלפים אמה סביב העיר כדכתיב (במדבר לה) ומדותם מחוץ לעיר וכתיב מקיר העיר וחוצה אלף אמה וגו׳ הא כיצד אלף אמה מגרש שאין בו לא בית ולא שדה והשאר שדות וכרמים.
למחילות – תחת הקרקע שאין אוכלות במגרש כלום מלמעלה ואי לאו דכתיב בה ולא בתחומה הייתי אומר ידור בתחומה במערה.
ורצח – איכא לפרושי לשון ציווי כמו (שמות לו) ועשה בצלאל ואהליאב ואיכא לפרושי לשון רשות כמו ועשה ה׳ להם וגו׳ (דברים לא). סופו חמור מתחלתו – סופו צאתו חוץ לתחום תחלתו הרציחה. אב שהרג את הבן – בנו השני נעשה גואל הדם של אחיו והורג את אביו.
הא דתניא נעשה – רבי יוסי הגלילי היא דאמר מצוה לגואל הדם.
לכל אין הבן נעשה וכו׳ – לכל עבירות שבתורה אין הבן נעשה שליח ב״ד על אביו לא להלקותו ולא לנדותו חוץ ממסית. ה״ג: אלא לא קשיא הא בבנו הא בבן בנו – הא דתניא אין בנו נעשה גואל הדם בבנו של רוצח קאמר והא דתניא בנו נעשה לו גואל הדם בבנו של הרוג קאמר שהוא בן בנו של רוצח ואינו מוזהר על כבודו. מתני׳ הכל הולך אחר הנוף – אפי׳ הוא בעיקרו שבתוך התחום הרי הוא כיוצא חוץ לתחום ואם עיקרו חוץ לתחום ונופו בתוך התחום אף העיקר קולט. גמ׳ אילן שהוא עומד בפנים – בירושלים ולענין אכילת מעשר שני בירושלים היא שנויה.
מכנגד החומה וכו׳ – אלמא לא נופו שדינן בתר עיקר ולא עיקר בתר נוף.
בחומה תלה רחמנא – דכתיב (דברים יב) לפני ה׳ אלהיך תאכלנו.
בדירה תלה רחמנא – דכתיב (במדבר לה) כי בעיר מקלטו ישב ונופו ראוי לדירה יותר מעיקרו.
בירושלים. לענין מעשר הלך אחר הנוף.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144