גמרא
פירוש
אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי. כִּי פְלִיגִי, אַלִּיבָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אליבא דרבי אליעזר כ״ע לא פליגי – כלומר מאן דאמר מתה ודאי כרבי יהושע אמר ולא כרבי אליעזר דאליבא דרבי אליעזר ליכא למ״ד מתה כיון דלגבי עבודותיו אמר פסולות למפרע ודאי אין זה כהן.
כי פליגי אליבא דרבי יהושע – כלומר אין אנו צריכין לומר מ״ד בטלה כרבי אליעזר ולא כרבי יהושע דאליבא דרבי יהושע איכא למימר דפליגי.
פועל ידיו תרצה – עבודותיו כשירות אבל לענין שאר דבריו אינו כהן. טעה יואב – בדרשא דמעם מזבחי תקחנו ולא מעל מזבחי וכסבור דהיינו מעל מזבחי. מזבח בית עולמים – דכתיב מזבחי המיוחד לי.
ה״ג: והוא תפס במזבח של במה שעשה דוד לפני הארון שהיה באהל אשר נטה לו דוד בעיר דוד כדכתיב וינס יואב אל אהל ה׳ ומצינו בדברי הימים שעשה דוד מזבח לפניו ואי אפשר לומר מזבח של שילה שהוא היה בימי דוד ושלמה. (היה בגבעון). שרו של רומי – סמאל שיברח לבצרה שבתחלה יפרע ממנו כשיגיע הקץ להחרב כדכתיב (ישעיהו כד) יפקוד ה׳ על צבא המרום במרום ואחר כך על מלכי האדמה על האדמה.
חמוץ בגדים – מדמו של סמאל ואף על פי שאין המלאכים בשר ודם כתב בו הכתוב כעין הריגת האדם לשבר את האזן מה שהיא יכולה לשמוע. לא נתנו לקבורה – ללוים שהן שלהם. תיפוק ליה – דאין בונין בית במגרש דא״כ הוה ליה מגרש עיר.
אין עושין – שדה של לוים.
מגרש – שנתנו ללוים אלפים אמה סביב העיר כדכתיב (במדבר לה) ומדותם מחוץ לעיר וכתיב מקיר העיר וחוצה אלף אמה וגו׳ הא כיצד אלף אמה מגרש שאין בו לא בית ולא שדה והשאר שדות וכרמים.
למחילות – תחת הקרקע שאין אוכלות במגרש כלום מלמעלה ואי לאו דכתיב בה ולא בתחומה הייתי אומר ידור בתחומה במערה. ורצח – איכא לפרושי לשון ציווי כמו (שמות לו) ועשה בצלאל ואהליאב ואיכא לפרושי לשון רשות כמו ועשה ה׳ להם וגו׳ (דברים לא). סופו חמור מתחלתו – סופו צאתו חוץ לתחום תחלתו הרציחה. אב שהרג את הבן – בנו השני נעשה גואל הדם של אחיו והורג את אביו.
הא דתניא נעשה – רבי יוסי הגלילי היא דאמר מצוה לגואל הדם. לכל אין הבן נעשה וכו׳ – לכל עבירות שבתורה אין הבן נעשה שליח ב״ד על אביו לא להלקותו ולא לנדותו חוץ ממסית. ה״ג: אלא לא קשיא הא בבנו הא בבן בנו – הא דתניא אין בנו נעשה גואל הדם בבנו של רוצח קאמר והא דתניא בנו נעשה לו גואל הדם בבנו של הרוג קאמר שהוא בן בנו של רוצח ואינו מוזהר על כבודו. מתני׳ הכל הולך אחר הנוף – אפי׳ הוא בעיקרו שבתוך התחום הרי הוא כיוצא חוץ לתחום ואם עיקרו חוץ לתחום ונופו בתוך התחום אף העיקר קולט. גמ׳ אילן שהוא עומד בפנים – בירושלים ולענין אכילת מעשר שני בירושלים היא שנויה.
מכנגד החומה וכו׳ – אלמא לא נופו שדינן בתר עיקר ולא עיקר בתר נוף. בחומה תלה רחמנא – דכתיב (דברים יב) לפני ה׳ אלהיך תאכלנו.
בדירה תלה רחמנא – דכתיב (במדבר לה) כי בעיר מקלטו ישב ונופו ראוי לדירה יותר מעיקרו. בירושלים. לענין מעשר הלך אחר הנוף.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
כי פליגי אליבא דרבי יהושע – כלומר אין אנו צריכין לומר מ״ד בטלה כרבי אליעזר ולא כרבי יהושע דאליבא דרבי יהושע איכא למימר דפליגי.
פועל ידיו תרצה – עבודותיו כשירות אבל לענין שאר דבריו אינו כהן. טעה יואב – בדרשא דמעם מזבחי תקחנו ולא מעל מזבחי וכסבור דהיינו מעל מזבחי. מזבח בית עולמים – דכתיב מזבחי המיוחד לי.
ה״ג: והוא תפס במזבח של במה שעשה דוד לפני הארון שהיה באהל אשר נטה לו דוד בעיר דוד כדכתיב וינס יואב אל אהל ה׳ ומצינו בדברי הימים שעשה דוד מזבח לפניו ואי אפשר לומר מזבח של שילה שהוא היה בימי דוד ושלמה. (היה בגבעון). שרו של רומי – סמאל שיברח לבצרה שבתחלה יפרע ממנו כשיגיע הקץ להחרב כדכתיב (ישעיהו כד) יפקוד ה׳ על צבא המרום במרום ואחר כך על מלכי האדמה על האדמה.
חמוץ בגדים – מדמו של סמאל ואף על פי שאין המלאכים בשר ודם כתב בו הכתוב כעין הריגת האדם לשבר את האזן מה שהיא יכולה לשמוע. לא נתנו לקבורה – ללוים שהן שלהם. תיפוק ליה – דאין בונין בית במגרש דא״כ הוה ליה מגרש עיר.
אין עושין – שדה של לוים.
מגרש – שנתנו ללוים אלפים אמה סביב העיר כדכתיב (במדבר לה) ומדותם מחוץ לעיר וכתיב מקיר העיר וחוצה אלף אמה וגו׳ הא כיצד אלף אמה מגרש שאין בו לא בית ולא שדה והשאר שדות וכרמים.
למחילות – תחת הקרקע שאין אוכלות במגרש כלום מלמעלה ואי לאו דכתיב בה ולא בתחומה הייתי אומר ידור בתחומה במערה. ורצח – איכא לפרושי לשון ציווי כמו (שמות לו) ועשה בצלאל ואהליאב ואיכא לפרושי לשון רשות כמו ועשה ה׳ להם וגו׳ (דברים לא). סופו חמור מתחלתו – סופו צאתו חוץ לתחום תחלתו הרציחה. אב שהרג את הבן – בנו השני נעשה גואל הדם של אחיו והורג את אביו.
הא דתניא נעשה – רבי יוסי הגלילי היא דאמר מצוה לגואל הדם. לכל אין הבן נעשה וכו׳ – לכל עבירות שבתורה אין הבן נעשה שליח ב״ד על אביו לא להלקותו ולא לנדותו חוץ ממסית. ה״ג: אלא לא קשיא הא בבנו הא בבן בנו – הא דתניא אין בנו נעשה גואל הדם בבנו של רוצח קאמר והא דתניא בנו נעשה לו גואל הדם בבנו של הרוג קאמר שהוא בן בנו של רוצח ואינו מוזהר על כבודו. מתני׳ הכל הולך אחר הנוף – אפי׳ הוא בעיקרו שבתוך התחום הרי הוא כיוצא חוץ לתחום ואם עיקרו חוץ לתחום ונופו בתוך התחום אף העיקר קולט. גמ׳ אילן שהוא עומד בפנים – בירושלים ולענין אכילת מעשר שני בירושלים היא שנויה.
מכנגד החומה וכו׳ – אלמא לא נופו שדינן בתר עיקר ולא עיקר בתר נוף. בחומה תלה רחמנא – דכתיב (דברים יב) לפני ה׳ אלהיך תאכלנו.
בדירה תלה רחמנא – דכתיב (במדבר לה) כי בעיר מקלטו ישב ונופו ראוי לדירה יותר מעיקרו. בירושלים. לענין מעשר הלך אחר הנוף.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush