גמרא
פירוש
אהַמַּקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל נוֹתֵן בְּזֶרַע חוֹמֶר שְׂעוֹרִים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף בהָיוּ נְקָעִים עֲמוּקִּים עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵין נִמְדָּדִין עִמָּהּ פָּחוֹת מִכָּאן נִמְדָּדִין עִמָּהּ.
וְהָוֵינַן בַּהּ נְהִי דְּבַהֲדֵי אַרְעָא לֹא קָדְשׁוּ גנִקְדְּשׁוּ בְּאַפֵּי נַפְשַׁיְיהוּ וְכִי תֵּימָא כַּמָּה דְּלָא הָוֵי בֵּית כּוֹר לָא חֲשִׁיב וּרְמִינְהוּ.
שָׂדֶה מָה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
בשעת היובל – בזמן שהיובל נוהג שכל שדה אחוזה פדיונו שוה מגזירת הכתוב אחת יפה ואחת רעה אבל בזמן שאין היובל נוהג נפדי׳ בשויין. נקעים – כמין גומות. נהי דבהדי ארעא לא קדשי – להיות נמדדים בקרקע שוה להיות קטפרס שלהן נמדד לעלות בחשבון. נקדשו באפי נפשייהו – להיות נמדדין לפי מה שיש בהן ולא יעלה מדרון שלהן בחשבון. שדה מה תלמוד לומר – והוה ליה למכתב ואם מאחוזתו יקדיש איש וגו׳ וכתב ואם משדה אחוזתו. בענין הזה – כדי זרע חומר שעורים. לתך – חצי כור. תרקב – חצי סאה. דלאו בני זריעה נינהו – וכתב הכתוב זרע ומידי דלאו בני זריעה נינהו אינן נפדים בדמים הללו אלא בשוויה. דומיא דסלעים – שסתם סלע אין ראוי לזריעה דקשה הוא. נאגני דארעא מקרו – הנקעים קרויין אגנות הקרקע שהמים מתמצין לתוכן כמו וישם באגנות (שמות כד). שידרא דארעא – מקום הסלעים אין להם שם סלעים לעצמן אלא על שם הקרקע הם נקראים שידראות הקרקע. הכא מאי – גבי קידושי אשה אם היו בו סלעים ונקעים של י׳ טפחים ואינן מלאים מים. להקדש מדמינן לה – ונמדדין עמה. או למכר מדמינן לה – ואין נמדדין. מתני׳ כל תנאי – שאין כפול. כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי – ואע״פ שלא נתקיים התנאי נתקיימו הדברים כגון הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז ולא פירש לכפול ואם לא תתני לי לא יהא גט אין כאן תנאי של מאתים זוז כלל ואפי׳ לא נתנה הוי גט וכמו שמצינו שהוצרך משה רבינו ע״ה לכפול ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתוככם שמע מינה דאי לא כפל היתה מתנתו קיימת ונוחלין ארץ גלעד אפילו לא יעברו את הירדן אע״פ שאמר אם יעברו ונתתם לית לן מכלל הן אתה שומע לאו וה״ה נמי דבעינן תנאי קודם למעשה מדלא אמר תנו להם אם יעברו משמע דאם אמר הכי לא אתי תנאה ומבטל מעשה דמתנה דקדמיה ושמעינן נמי דבעינן הן קודם ללאו דלא אמר תחלה אם לא יעברו אל תתנו ואם יעברו ונתתם. ר״ח אמר – אתנאי כפול לחודיה פליג למימר דאין צריך לכפול דמכלל הן נשמע לאו וזה שכפלו משום צורך היה הדבר לאומרו מפני דבר אחר שאלמלא כן שכפלו יש במשמע שאם לא יעברו אף בארץ כנען שמעבר הירדן והלאה שהיו קצין בה מפני מקנה רב שלהן אף בה לא יטלו דהכי הוה שמעינן לה אם יעברו ונתתם להם את ארץ הגלעד בשביל כל חלקם הא אם לא יעברו יהיו נקנסים ולא יטלו חלק לא כאן ולא כאן כלל לכך פירש שאם לא יעברו לא יפסידו חלקם בכך (דאי אתה שומע מכלל לאו אם אינו מפרש לכתוב) ויטלו כאן וכאן על פי הגורל. גמ׳ שפיר קאמר ליה – קושיא היא היכי יליף ר׳ מאיר מינה דבעינן כפילה הא שפיר קאמר ליה ר׳ חנינא דכפילה לאו למכפל אתא שלא יטלו ארץ גלעד כולה דהא מכללא שמעינן לה אלא למימר ונאחזו בארץ כנען אפילו אין עוברין למלחמה. אמר לך ר׳ מאיר אי ס״ד – קרא לפרושי אתא דאפילו לא יעברו לא יפסידו חלקם בכל ארץ ישראל ולאו לתנאי כפול אתא להחזיק את התנאי שאם לא יעברו לא תהא מתנת ארץ גלעד מתנה ואשמעינן דמכלל הן אי אתה שומע לאו אם אינו מפרשו. לכתוב ואם לא יעברו ונאחזו בתוככם – ועל כרחך הייתי מפרשו שאם לא יעברו לא יפסידו בא ללמדינו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush