גמרא
פירוש
או דלמא קְצוּבִין כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
קצובין ואע״פ שאין כתובין – ואית ליה דמלוה על פה שהיא קצובה טרפה ממשעבדי. ונטלה עישור נכסים – שזה משפט הבנות בשעת בגרות או נישואין ליטול עישור נכסים בהכנסת פרנסת נדונייתן לבד מה שניזונו מזונות עד אותה שעה. ולא הספיקה שניה לגבות – פרנסתה שלא ניסת. עד שמת הבן – ונפלה כל הירושה לפני שתיהן. שניה ויתרה – איבדה עישור נכסים שלה ולא אמרינן תיגבי עישור נכסים ברישא והשאר יחלקו בשוה דטעמא דתקינו עישור נכסים כדי שתהא לבנות פרנסת נישואין והא איכא טפי. ואמר לו ר׳ חנינא – וכי מפני שקדמה זו איבדה זו. גדולה מזו אמרו – שאפילו מכר האח את הנכסים. מוציאין – מיד הלקוחות העישור לפרנסה ואע״פ שאין מוציאין למזונות ממשעבדי. ואת אמרת שניה ויתרה – מפני שלא הספיקה והלא בשעבוד של אחרים שהיא גדולה מזו לא אמרו שתפסיד ועכשיו שהן בפנינו תפסיד אלמא שמעינן לר׳ חנינא קצובים טרפי ממשעבדי אף על פי שאין כתובין כגון זו. מיקץ קייצא – עישור. דאית לה קלא – משעה שמת האב הכל יודעין שהבת נוטלת עישור נכסים. מתו בנותיהן ניזונות כו׳ – הנושא את האשה ופסקה עמו לזון את בתה חמש שנים וגירשה בתוך חמש שנים ונשאת לאחר ופסקה עמו כמו כן חייב לזונה חמש שנים אחד זנה וא׳ נותן לה דמי מזונות מתו בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין כדקתני מתניתין אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים. והיא – אותה בת אשתו. ניזונת מנכסים משועבדים כו׳ – אלמא כיון דקייצי חמש שנים אע״ג דלא כתיבא גביא ממשעבדי כר׳ חנינא וקשיא לעולא. בשקנו מידו – וסתם קנין לכתיבה עומד. אי הכי בנות נמי – דהויא לה מיניה ליתזנו ממשעבדי הואיל ובקנו מידו קא מיירי. מאי פסקא – מאי דעתיה דתנא וכי פסקא למילתיה דסתם מאן דפסיק הכי קנו מידו לבת אשתו ולא קנו לבתו. דלא הואי – שעדיין לא נולדה. מי לא עסקינן כו׳ – כלומר ומי לא משמע נמי ממתני׳ כגון דהוו בנתיה בשעת קנין. והיכי דמי – כגון דגירשה לאחר שנולדו לו ממנה בנות. ואהדרה – ופסקה עמו תנאים הללו דהא מתני׳ סתמא תנן. וכי מגרע גרעה – בתמיה. כיון דבתנאי ב״ד קאכלה – והוא נמי קנו מידו נותן לב להשלים חוקה. אימא צררי – של מעות התפיסה במותו להיות בידה לזון מהם. אימתי – אמרו אין מוציאין לאכילת פירות מנכסים משועבדים. בזמן שקדם מקחו – של לוקח שני זה שהראשון שלקח שדה הגזולה בא לחזור עליו. לשבחו של לוקח ראשון – שכשלקח זה השני מן המוכר עדיין לא השביח הלוקח הראשון את הקרקע הגזולה. אבל קדם שבחו של ראשון כו׳ – דמשהשביחה והכל יודעים שבאחריות מכרה לו יצא כל אחריות הקרקע עם שבחו ופירותיה על נכסי הגזלן. אלמא משום דלא קדים הוא – ולאו משום קצובין וכתובין. מפני תיקון העולם לפי שאין כתובין – ואם באת לטרוף לקוחות אף במלוה על פה אין לך אדם לוקח שדה מחבירו לפי שירא שמא יש עליו מלוה. והלא אין קצובין – ובמה יש ללקוחות להזהר ובלא תיקון העולם נמי אין הדין לטרוף. והלה אומר לא מצאתי אלא אחד נשבע – כדמפרש טעמא דלא מנתחי מהדדי והוה ליה טענתו של זה טענת ברי אחרי שאחד מהם ביד זה והרי הודה לו במקצת. שוורין מנתחי מהדדי – וטענת שמא הוא. שני שוורים קשורים מצאת לי והלה אומר מצאתי והחזרתי לך אחד מהן הרי זה נשבע – שכן הוא שהחזיר לו האחד דהויא ליה נמי טענה ודאית ואף על פי שלא ראה כשמצאם שהרי גם זה אומר כן והוה ליה היאך מודה במקצת טענה ברורה והך סיפא נמי ר׳ יצחק אמרה ולא גרסינן בה תניא נמי הכי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush