גמרא
פירוש
וְאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ אֵשֶׁת שְׁנֵי מֵתִים מָה נַפְשָׁךְ אִי קִדּוּשֵׁי דִּרְאוּבֵן קִדּוּשִׁין קִדּוּשֵׁי דְּשִׁמְעוֹן לָאו קִדּוּשִׁין וְאִי קִדּוּשֵׁי דְּשִׁמְעוֹן קִדּוּשִׁין קִדּוּשֵׁי דִּרְאוּבֵן לָאו קִדּוּשִׁין.
אאִיתְּמַר חֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לִרְאוּבֵן וְנִשְׁתַּחְרְרָה וְחָזְרָה וְנִתְקַדְּשָׁה לְשִׁמְעוֹן רַב יוֹסֵף בַּר חָמָא אָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובדי כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובדי כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
ואין אני קורא בה אשת שני מתים – לומר חציה היתה לזה וחציה לזה ומכח שניהם היא באה ואמרי׳ ביבמות (דף לא:) ג׳ אחין נשואין ג׳ נשים נכריות ומת אחד מהם ועשה בה השני מאמר ומת חולצת ולא מתיבמת שנאמר ומת אחד מהם וגו׳ (דברים כה) מי שעליה זיקת יבם א׳ ולא שעליה זיקת שני יבמין וזו ע״י מאמר לא יצתה מזיקת יבום הראשון כולה ובמקצתה חל עליה זיקת יבום השני אבל הכא לא זיקת שנים עלה דחד מנייהו קדושין גמורים ודאידך לאו כלום ומיהו משום פלוגתא דאמוראי דלעיל מספקא לן הי מנייהו הוו קדושין והשתא דמתו להו מתיבמת ללוי ממה נפשך כו׳.
וחזרה ונתקדשה לשמעון – ולאו משום אחיו נקט ליה.
פקעו קדושי ראשון – אפי׳ למ״ד מקודשת בא השחרור והפקיעה ומקודשת לשני שהרי נשתנה גופה והויא לה כקטן שנולד.
גמרו קדושי ראשון – ע״י השחרור גמרו דעד עכשיו הבא עליה באשם ומלקות היה אפילו מזיד ומכאן ואילך הבא עליה במיתה. לא יומתו כי לא וגו׳ – ומוקמינן לה בחציה שפחה וחציה בת חורין וס״ל דה״ק אינן חייבין מיתה משום א״א כי לא חופשה לאחר קידושין הא חופשה לבתר הכי יומתו דהוי לה אשת איש גמורה. ה״נ – הא חופשה בתר אירוסין יומתו וכי קידושין ראשונים כלום היו.
אלא מאי אית לך למימר – דוקיא דקרא הכי משמע.
הא חופשה וחזרה ונתקדשה – יומתו אם ניאפה עם אחר. כר׳ יוחנן בן ברוקה – במס׳ יבמות.
על שניהם הוא אומר כו׳ – דאשה נמי מיפקדה אפריה ורביה. מנהג הפקר היו נוהגין בה – בזנות דלא היתה מיוחדת לאדם ולא היתה משמרת עצמה. מתני׳ יצא לחירות – אם ברח מן העובד כוכבים או שקנסוהו ב״ד לפדותו כדאמר לקמן דקונסים אותו לפדותו וכשיפדנו לא ישתעבד לו וקנס חכמים הוא הואיל והפקיעו מן המצות וכן לח״ל יצא לחירות מפני שהוציאו מארץ לחוצה לארץ ובגמרא מפרש את מי קנסו אם את הלוקח או את המוכר. גמ׳ אונו – שטר. לכשתברח – מן העובד כוכבים אין לי עסק בך. נמוסו – לקמן מפרש.
יצא לחירות – דהויא כמכירה וקנסוהו רבנן.
נשקי – חותם וסי׳ עבדות שתולין לעבדים בצואריהם. האריסין – ישראל שנעשה אריס לעובד כוכבים בקרקע העובד כוכבים וקסבר יש קנין לעובד כוכבים בארץ להפקיע מיד מעשר.
אריס – למחצה לשליש ולרביע.
חכירות – שקבלה מן העובד כוכבים בכך וכך חטין לשנה.
ואריסי בתי אבות – כלומר אריסות קבועה ועומדת מאבות שהיו אבותיו של ישראל אריסין בקרקע זה לאבותיו של עובד כוכבים זה אפ״ה לא הוי כקנוי לישראל אלא של עובד כוכבים הוא ופטור מן המעשר ישראל זה בחלקו.
אף על פי שעשה לו – לישראל נמוסו. זמן – אם לא פרעתיך לזמן פלוני יהא חלוט לך.
קשיא זמן אזמן – דגבי עבד חשיב לה מכירה וגבי שדה לאו מכירה היא. הא דמטא זימניה – הך דגבי עבד. אלא גבי עבד דמטא זימניה – בלשון קשיא הוא.
הא לגופא – גבי עבד דקבע בו זמן לגופו שאם לא יתן לו עד אותו זמן יהא גופו חלוט לעובד כוכבים ומעכשיו היה משתעבד בו וכיון דזלזל בתקנתא דרבנן דאסרו למכור עבד לעובד כוכבים קנסוהו ואע״ג דלא מטא זימניה וגבי שדה דקבע לו זמן לפירות עכשיו לא תאכל הפירות ואם לא אפרע לך ליום פלוני אכול פירות עד שאפרע מעותיך הלכך אפי׳ מטא זימניה לאו מכירה היא וכ״ש בדלא מטא זימניה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
פקעו קדושי ראשון – אפי׳ למ״ד מקודשת בא השחרור והפקיעה ומקודשת לשני שהרי נשתנה גופה והויא לה כקטן שנולד.
גמרו קדושי ראשון – ע״י השחרור גמרו דעד עכשיו הבא עליה באשם ומלקות היה אפילו מזיד ומכאן ואילך הבא עליה במיתה. לא יומתו כי לא וגו׳ – ומוקמינן לה בחציה שפחה וחציה בת חורין וס״ל דה״ק אינן חייבין מיתה משום א״א כי לא חופשה לאחר קידושין הא חופשה לבתר הכי יומתו דהוי לה אשת איש גמורה. ה״נ – הא חופשה בתר אירוסין יומתו וכי קידושין ראשונים כלום היו.
אלא מאי אית לך למימר – דוקיא דקרא הכי משמע.
הא חופשה וחזרה ונתקדשה – יומתו אם ניאפה עם אחר. כר׳ יוחנן בן ברוקה – במס׳ יבמות.
על שניהם הוא אומר כו׳ – דאשה נמי מיפקדה אפריה ורביה. מנהג הפקר היו נוהגין בה – בזנות דלא היתה מיוחדת לאדם ולא היתה משמרת עצמה. מתני׳ יצא לחירות – אם ברח מן העובד כוכבים או שקנסוהו ב״ד לפדותו כדאמר לקמן דקונסים אותו לפדותו וכשיפדנו לא ישתעבד לו וקנס חכמים הוא הואיל והפקיעו מן המצות וכן לח״ל יצא לחירות מפני שהוציאו מארץ לחוצה לארץ ובגמרא מפרש את מי קנסו אם את הלוקח או את המוכר. גמ׳ אונו – שטר. לכשתברח – מן העובד כוכבים אין לי עסק בך. נמוסו – לקמן מפרש.
יצא לחירות – דהויא כמכירה וקנסוהו רבנן.
נשקי – חותם וסי׳ עבדות שתולין לעבדים בצואריהם. האריסין – ישראל שנעשה אריס לעובד כוכבים בקרקע העובד כוכבים וקסבר יש קנין לעובד כוכבים בארץ להפקיע מיד מעשר.
אריס – למחצה לשליש ולרביע.
חכירות – שקבלה מן העובד כוכבים בכך וכך חטין לשנה.
ואריסי בתי אבות – כלומר אריסות קבועה ועומדת מאבות שהיו אבותיו של ישראל אריסין בקרקע זה לאבותיו של עובד כוכבים זה אפ״ה לא הוי כקנוי לישראל אלא של עובד כוכבים הוא ופטור מן המעשר ישראל זה בחלקו.
אף על פי שעשה לו – לישראל נמוסו. זמן – אם לא פרעתיך לזמן פלוני יהא חלוט לך.
קשיא זמן אזמן – דגבי עבד חשיב לה מכירה וגבי שדה לאו מכירה היא. הא דמטא זימניה – הך דגבי עבד. אלא גבי עבד דמטא זימניה – בלשון קשיא הוא.
הא לגופא – גבי עבד דקבע בו זמן לגופו שאם לא יתן לו עד אותו זמן יהא גופו חלוט לעובד כוכבים ומעכשיו היה משתעבד בו וכיון דזלזל בתקנתא דרבנן דאסרו למכור עבד לעובד כוכבים קנסוהו ואע״ג דלא מטא זימניה וגבי שדה דקבע לו זמן לפירות עכשיו לא תאכל הפירות ואם לא אפרע לך ליום פלוני אכול פירות עד שאפרע מעותיך הלכך אפי׳ מטא זימניה לאו מכירה היא וכ״ש בדלא מטא זימניה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush