גמרא
פירוש
אלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא עֵירְבוּ אֲבָל עֵירְבוּ מוּתָּרִין.
וְכִי לֹא עֵירְבוּ מַאי טַעְמָא לָא אָמַר רַב אָשֵׁי גְּזֵירָה דִּילְמָא אָתֵי לְאַפּוֹקֵי מִמָּאנֵי דְבָתִּים לְהָתָם.הדרן עלך כיצד משתתפין
פרק ט – כל גגות
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הכי גרסינן: דלמא אתי לאפוקי מיא במאני דבתים להכא – לשפת העוקה לשפוך לתוכה.
מתני׳ כל גגות העיר רשות אחת – ואף על פי שדיורין חלוקין למטה לשני בני אדם הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהם חילוק רשות וכלים ששבתו בגג זה מותרין להוציאם לזה.
ובלבד שלא יהא גג גבוה – מחבירו עשרה דאם חלוק מהן בגובה י׳ אסור לטלטל ממנו לגגין וטעמא מפרש בגמ׳.
וחכ״א כל אחד ואחד רשות לעצמו – ואם לא עירבו דיורין של מטה אסור לטלטל מזה לזה. ר׳ שמעון – מיקל מכולם ואמר חצירות וגגות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולם אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה אפילו מחצר של רבים לחצר רבים בלא עירוב ולית ליה לר״ש עירובי חצירות אלא משום היתר כלי הבית.
לכלים ששבתו בתוכן – כלים ששבתו באחד מהן מוציאין אותן מזה לזה.
אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית – והביאום לחצירן ע״י שעירבו בני החצר אסור להוציאן מחצירו לחצר אחרת אם לא עירבו ב׳ החצירות יחד. גמ׳ כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות – שעומדת כל אחת לבדה.
והן רשות אחת – שם אחת להן ששתיהן רשות היחיד.
כגון עמוד – גבוה עשרה בחצר.
אסור לכתף עליו – מן החצר ואע״פ שרשות חצר עולה עד לרקיע.
גזירה משום תל גבוה י׳ – ברה״ר דהוה רה״י דלא ליתי לכתופי עליה. אמת הריחים – כל בנין העמדת הריחים מקום מושבן קרי ליה אמת הריחים.
הואיל ואדם קובע להן מקום – דדמו לתל. ואמר רב יהודה – לקמן בפירקין.
כשתימצי לומר – כשתדקדק בדבריהם תמצא כן.
חצירות רשות לעצמן – ומטלטלין מחצר של רבים לחצר של רבים בלא עירוב וכן של יחיד דכי היכי דאמר ר׳ מאיר גגות רשות אחת הן שמעינן מינה דחצירות נמי רשות אחת שהרי אין תשמישן מיוחד כבתים ודמו לגגין אבל מגג לחצר לא כדקתני ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י׳ וכל שכן מגג לחצר. מאי לאו – הא דקאמרינן חצירות רשות לעצמן דשרי לטלטולי דרך כותל ולא גזר משום תל אלמא גג גבוה ונמוך טעמא אחרינא הוא וקרפף אם יש יותר מבית סאתים (הן) מטלטלין מזה לזה תוך ד׳ ואי של בית סאתים מטלטלין טלטול גמור אבל מהן לחצירות לא דלא דמו לחצירות דחצירות רשות שותפות וקרפף רה״י. רב אמר אין מטלטלין – לרבנן בגג הסמוך לחבירו.
אלא בד׳ אמות – דכיון דלרבנן כל אחד רשות לעצמו והן פרוצין זה לזה אוסרין זה על זה דה״ל רשות פרוצה במלואה למקום האסור לה.
מותר לטלטל בכולו – שמחיצות המבדילות למטה מן הדיורין אמרינן גוד אסקינהו למעלה ויפרידו ביניהן. במחיצות הניכרות – שאין הבתים מחוברין ויש אויר ביניהם ומחיצות הבתים נראין לעומדין על הגג כשמסתכלין תחת רגליהם.
כולי עלמא לא פליגי – דאמרינן בהו גוד אסיק דדמו לעמוד ברשות הרבים דהוי רשות היחיד משום גוד אסיק משוך והעלה.
כי פליגי בשאין המחיצות ניכרות – שהגגין מחוברין יחד ומכסין המחיצות שבין הדיורין. לא אמרינן גוד אסיק – בכי האי גוונא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ובלבד שלא יהא גג גבוה – מחבירו עשרה דאם חלוק מהן בגובה י׳ אסור לטלטל ממנו לגגין וטעמא מפרש בגמ׳.
וחכ״א כל אחד ואחד רשות לעצמו – ואם לא עירבו דיורין של מטה אסור לטלטל מזה לזה. ר׳ שמעון – מיקל מכולם ואמר חצירות וגגות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולם אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה אפילו מחצר של רבים לחצר רבים בלא עירוב ולית ליה לר״ש עירובי חצירות אלא משום היתר כלי הבית.
לכלים ששבתו בתוכן – כלים ששבתו באחד מהן מוציאין אותן מזה לזה.
אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית – והביאום לחצירן ע״י שעירבו בני החצר אסור להוציאן מחצירו לחצר אחרת אם לא עירבו ב׳ החצירות יחד. גמ׳ כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות – שעומדת כל אחת לבדה.
והן רשות אחת – שם אחת להן ששתיהן רשות היחיד.
כגון עמוד – גבוה עשרה בחצר.
אסור לכתף עליו – מן החצר ואע״פ שרשות חצר עולה עד לרקיע.
גזירה משום תל גבוה י׳ – ברה״ר דהוה רה״י דלא ליתי לכתופי עליה. אמת הריחים – כל בנין העמדת הריחים מקום מושבן קרי ליה אמת הריחים.
הואיל ואדם קובע להן מקום – דדמו לתל. ואמר רב יהודה – לקמן בפירקין.
כשתימצי לומר – כשתדקדק בדבריהם תמצא כן.
חצירות רשות לעצמן – ומטלטלין מחצר של רבים לחצר של רבים בלא עירוב וכן של יחיד דכי היכי דאמר ר׳ מאיר גגות רשות אחת הן שמעינן מינה דחצירות נמי רשות אחת שהרי אין תשמישן מיוחד כבתים ודמו לגגין אבל מגג לחצר לא כדקתני ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י׳ וכל שכן מגג לחצר. מאי לאו – הא דקאמרינן חצירות רשות לעצמן דשרי לטלטולי דרך כותל ולא גזר משום תל אלמא גג גבוה ונמוך טעמא אחרינא הוא וקרפף אם יש יותר מבית סאתים (הן) מטלטלין מזה לזה תוך ד׳ ואי של בית סאתים מטלטלין טלטול גמור אבל מהן לחצירות לא דלא דמו לחצירות דחצירות רשות שותפות וקרפף רה״י. רב אמר אין מטלטלין – לרבנן בגג הסמוך לחבירו.
אלא בד׳ אמות – דכיון דלרבנן כל אחד רשות לעצמו והן פרוצין זה לזה אוסרין זה על זה דה״ל רשות פרוצה במלואה למקום האסור לה.
מותר לטלטל בכולו – שמחיצות המבדילות למטה מן הדיורין אמרינן גוד אסקינהו למעלה ויפרידו ביניהן. במחיצות הניכרות – שאין הבתים מחוברין ויש אויר ביניהם ומחיצות הבתים נראין לעומדין על הגג כשמסתכלין תחת רגליהם.
כולי עלמא לא פליגי – דאמרינן בהו גוד אסיק דדמו לעמוד ברשות הרבים דהוי רשות היחיד משום גוד אסיק משוך והעלה.
כי פליגי בשאין המחיצות ניכרות – שהגגין מחוברין יחד ומכסין המחיצות שבין הדיורין. לא אמרינן גוד אסיק – בכי האי גוונא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush