גמרא
פירוש
חוֹקֵק בָּהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שבת ט״ו:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ו:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ו:א׳
ב רמב״ם הלכות שבת ט״ו:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ו:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ו:א׳
חוקק בה – נקב באמצעיתה ואפילו אין לה מחיצות סביב הויין לה י׳ טפחים הנשארים סביב הנקב לכל צד ורואין אותן כאילו היו כפופין למטה כעין מחיצה תלויה על המים ואמר נמי גוד אחית כאילו יורדות וסותמות עד המים והויין מים שכנגד הנקב רשות היחיד ובציר מהכי לא סגי דאין מחיצה פחות מי׳ גובה ואין מחיצה פחות מד׳ טפחים חלל שביניהם. כוף – רוחב הנסר שיהא כפוף למטה כמחיצה ואכתי הויא מחיצה תלויה ומבעי לן למימר תו גוד אחית. אלא בימה של טבריא – דהכי אמר לקמן דלאנשי טבריא התיר. אוגנים – שפה גבוה דהויא כמחיצות סביב לה דאיכא קצת הכירא דהיתר דהא כרמלית מדרבנן היא גזרה משום הוצאה מרה״י לרה״ר הואיל ויש לה קצת היתר ואע״ג דאכתי כרמלית היא דהא קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הוא מיהו בתקנתא פורתא כי הא סגי. היתה סמוכה – שהיתה כותל העליה על שפת המים ואותו הנסר נתון על שני זיזין היוצאים מן הכותל ושפת הנסר פחות מג׳ סמוך לכותל הויא לה האי כותל חדא מן המחיצות והאויר פחות משלשה שבינה ולכותל מהני לנקב ומוסיף עליו טפח ומשהו פגם ברוחב הנסר על פני ד׳ לארכה להשלים הנקב לד׳ על ד׳ וצריך להיות בה רוחב עוד י׳ טפחים למימר בהו כוף למחיצה שנייה כנגד הכותל הרי י״א רוחב ומשהו וארכה ד׳ אמות להיות י׳ טפחים לב׳ ראשיה עד הנקב דנימא כוף וכשאתה כופף את ב׳ הראשים אע״פ שהנסר רחב י״א ומשהו אין מועיל למחיצות חלל הנקב אלא טפח ומשהו מזה וטפח ומשהו מזה שהרי י׳ טפחים בולטין מן המחיצה האמצעית ולחוץ לצד המים שהרי המחיצה האמצעית כשכפפנו אותה נמצאת עומדת בשפת הפגם ואין מחיצות הראשין נמשכין ממנה לצד הכותל אלא טפח ומשהו והוא מצטרף עם פחות משלשה לבוד והויא מחיצה ד׳. היתה זקופה – לארכה צריך שיהא ארכה י׳ ורחבה ו׳ ושני משהויין וזקופה רחבה כנגד הכותל מופלג ד׳ מן הכותל וכוף שפת רחב טפח ומשהו לכאן לצד הכותל והרי שפתה עכשיו בפחות מג׳ סמוך לכותל והוא לבוד הרי מחיצת ד׳ לכאן ועוד כוף טפח ומשהו בשפת רחבה השני לצד הכותל הרי טפח ומשהו מחיצה ופחות מג׳ לבוד הרי מחיצת ד׳ מכאן ומחיצה הג׳ שכנגד הכותל רחבה ד׳ שלימין הרי חלל ד׳ במחיצותיו וגובהן י׳ ופותח חלון בכותלו וממלא. היתה עומדת בקרן זוית – ששני כתלים מחיצות למים ואינה צריכה אלא שתי מחיצות צריך שיהא גובה ארכה כשהיא זקופה י׳ טפחים ורחבה ב׳ טפחים ושני משהויין ומעמידה זקופה שפת עוביה כנגד כותל האחד מופלג ממנו פחות מג׳ והוא לבוד נמצאת כאן מחיצה רחבה ה׳ ומשהו וכותל השני מכוון כנגד רחבה מופלג ממנו ד׳ כוף טפח ומשהו היתירין על מדת רחבה והטה אותם לצד כותל המופלג ד׳ נמצאת שפת הנסר עומדת בפחות מג׳ והוא לבוד הרי ב׳ מחיצות של ד׳. ואלא הא דבעי ר׳ חנניא – כ״ד על כ״ד היכי משכחת לה. דעבידא כאסיתא – שאין כותל סמוך לה וקבועה על יתידות וצריך להיות כל חללה וכל מחיצותיה ממנה ונעשה כעין מדוכה. אסיתא מורטי״ר. מתני׳ אמת המים – אפילו ברה״י כרמלית היא. עשו לה מחיצה – בתוך אוגניה על פני רוחבה שיהא ניכר שבשביל המים נעשית ומחיצת החצר התלויה ועוברת על גבה אינה מועלת לה ואע״ג דמחיצה תלויה מתרת במים ה״מ היכא דנראית מחיצה שנעשית בשביל המים כגון גזוזטרא דמתני׳ וכגון מחיצה שבתוך הבור. של אבל – שם העיר והיתה עוברת בתוך החצירות וממלאין הימנה בחצירות דמהניא לה מחיצת כותל בחצר תלויה עליה ורבי יהודה לטעמיה דפליג נמי במתני׳ אבור. שלא היתה כשיעור – כרמלית או בעומק י׳ או ברוחב ד׳ שאין מים נעשין רשות לעצמן בפחות מעומק י׳ ברוחב ד׳ ואם עוברת ברה״ר הויין רה״ר כדתנן בהזורק (שבת דף ק:) הזורק ד׳ אמות בים פטור דכרמלית היא ואם היה רקק מים ורה״ר מהלכת בו חייב דרה״ר הוא וכמה הוא רקק מים פחות מי׳ טפחים אלמא מים שאינן עמוקין י׳ אינם רשות לעצמן וכי הוו נמי בחצר הוו להו רה״י. גמ׳ עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה – לא מהני מידי דהא מחוברת למים שחוץ לחצר ביציאתה ונעשית הכל כרמלית אבל כי עשו בכניסה וביציאה אינה כרמלית דומה כמי שמתחלת בחצר זו. שלא היתה עמוקה י׳ – או לא היתה רחבה ד׳ דלא חשיב פחות מד׳ למיהוי רשותא לנפשיה. בין החלונות – למבוי או לחצר ובתים מכאן ומכאן על שפתו וחלונות פתוחין להן למלאות. פחות מג׳ – מפרש ואזיל במאי קאמר. במאי עסקינן – האי שיעורא דג׳ וד׳. אי נימא ברוחב אמת המים – דקאמר ת״ק ג׳ רוחב הויא כרמלית ואין ממלאין ממנה לרה״י. לימא כתנאי אמרה – דהא רבנן בג׳ רוחב קרו לה כרמלית (ואין ממלאין ממנה ברה״י). אלא באגפיה ולהחליף – דיש באמה שיעור כרמלית והכא בשיש לה אגפים גבוהים ומהני למיהוי הנך אגפים מקום פטור כי לית להו רוחב ג׳ ומשלשלין את הדלי ומניחו על אגפים ומשם מחליפו לאמה וממלאהו וחוזר ומניחו על אגפים ומשמחליפו לרה״י דהשתא מהני אגפים להחליף המשאוי מכרמלית לרה״י ומרשות היחיד לכרמלית וקאמרי רבנן דאי אית בהו רוחב ג׳ תו לא הוי מקום פטור אלא רשותא באנפי נפשיה ולא בטיל להכא ולהכא. והא כי אתא רב דימי גופיה אמר ובלבד שלא יחליפו – דרך מקום פטור דהא כיון דאמרינן מותר לאלו ולאלו לכתף עליו מקום פטור חשיב ליה וקאמר לא יחליפו. התם רשויות דאורייתא – רשות היחיד ורבים איסורא דאורייתא להוציא מזה לזה אשתכח דמתעבדא איסורא דאורייתא דרך מקום פטור אבל מכרמלית לרה״י רשויות דרבנן ומחליפין דרך מקום פטור ואע״ג דחשיב רב דימי מקום פטור בפחות מארבעה והכא קאמרי רבנן דשלשה לא הוי מקום פטור ליכא למימר דהא שמעתא בתרייתא דרב דימי כתנאי אמרה דאיכא למימר דגבי רשויות דאורייתא דחשיבי הוי פחות מד׳ הסמוך להו בטל אצלן אבל לגבי כרמלית לא בטיל מכי הוי רוחב שלשה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush