גמרא
פירוש
וְהַיְינוּ דְּאָמַר אַבְדִּימִי בַּר חָמָא בַּר דּוֹסָא מַאי דִּכְתִיב {דברים ל׳:י״ב} לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא לָא בַּשָּׁמַיִם הִיא שֶׁאִם בַּשָּׁמַיִם הִיא אַתָּה צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ וְאִם מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא אַתָּה צָרִיךְ לַעֲבוֹר אַחֲרֶיהָ. רָבָא אָמַר לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא אלֹא תִּמָּצֵא בְּמִי שֶׁמַּגְבִּיהַּ דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ כַּשָּׁמַיִם וְלֹא תִּמָּצֵא בְּמִי שֶׁמַּרְחִיב דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ כַּיָּם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא לֹא תִּמָּצֵא בְּגַסַּי רוּחַ וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא לֹא תִּמָּצֵא לֹא בְּסַחְרָנִים וְלֹא בְּתַגָּרִים.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
והיינו דאמר רב אבדימי – הא דאמרן דצריך לטרוח ולהעמיד סימנין ולהערים בתחבולות כדי שתתקיים התורה בלומדיה היינו דר׳ אבדימי דמפרש דיוקא דקרא שאם בשמים היא צריך אתה לעלות אחריה. סחרנין – מחזרין בעיירות. תגרין – בעירן במקומן אלא נראה ואינו נראה כדאמר לעיל. ארוכה כמות שהיא – לקמן מפרש. עגולה עושין לה זויות – כשבא למדוד תחומין לקצותיה לא ימדוד לה מהחומה אלא יוסיף לה ריבוע כלומר ירחיק מן החומה כדי ריבוע 
דהא מרבינן פיאות לכל מילי דשבת ואח״כ ימדוד תחומי הקרנות שאם בא לצאת דרך קרן העיר ישתכר בהליכתו רביע דמרובע יותר על העגול רביע. מרובעת אין עושין לה זויות – לקמן מפרש. היתה רחבה מצד זה וקצרה מצד זה רואין אותה כאילו היא שוה – כשבא למדוד התחומין למערב אצל קרן מערבית דרומית אינו מודד מן החומה אלא מרחיק ומושך למערב עד כנגד חודה של קרן מערבית צפונית הנמשכת ויוצא׳ למערב ומודד וכן לקרן דרומית מזרחית: 
היה בית אחד בולט – מחומת העיר לאחת הצדדין כשבא למדוד תחום צפון אצל קרן מערבית צפונית כשבא למקום שאין הבית בולט שם מרחיק מן החומה עד כנגד מקום שכלה בליטת הבית לקרן מזרחית צפונית כאילו חוט מתוח מכוון והולך כנגדו ממקום שכלה הבית עד כנגד קרן צפונית מערבית ומודד מן החוט ולצפון אלפים: 
שני בתים כמין ב׳ פגומין – קס״ד לרוח אחת וקאמר רואין כאילו חוט מתוח מזה לזה ולקמן פריך השתא בית אחד אמרת רואין שני בתים מיבעיא. היתה עשויה כמין קשת – שאין הבתים במקום חבל הקשת: 
או כמין גאם – גימל יווני עשוי כמין כף כפופה שלנו: 
רואין אותה כאילו היא מלאה בתים – כשבא למדוד תחומין מן הצפון מודד מן היתר כאילו היתה מוקפת בתים והדר בקשת לא יתחיל למדוד מביתו ולצפון אלפים אלא כל העיר עד היתר חשובה לו כד׳ אמות וכן העשויה כמין גאם היוצא מן המזרח למערב אע״פ שאין בתים במערב רואין כאילו מלא כל החלל בתים וכן מן הדרום לצפון והיוצא מביתו אין חלל החלק של עיר עולה לו מן המדה. ארוכה כמות שהיא פשיטא – וכי תעלה על דעתך שיקצרנה. דאריכא וקטינא – קצרה ברחבה. מהו דתימא – ירחיבנה למזרח ולמערב עד שתהא מרובעת יפה. קמ״ל – כמות שהיא מניחין אותה שהרי יש לה פיאות. דמרבעא אבל לא מרבעא בריבועו של עולם – שיהא צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם אלא עומדת באלכסון: 
לא צריכא לב׳ רוחות – אחד לצפון וא׳ לדרום. בין ב׳ ראשיה – היינו אורך מקום היתר. פחות מד׳ אלפים – שתחום ראשה זה נבלע בתוך תחום ראשה האחר נעשית עיר אחת ומודדין לה מן היתר ורואין כאילו היא מליאה בתים ואם יותר אין מצרפין אותה להיות אחת ומודדין לה מן הקשת לכל אחד מפתח ביתו וחלל העיר החלק שאין בו בתים מן המידה הוא. חומת העיר שנפרצה שיעורה בקמ״א ושליש – אם רוחב פירצה קמ״א אמות ושליש דהיינו שיעור ב׳ קרפיפות של שבעים אמה ושיריים ונעשו כב׳ עיירות להיות אחת והיוצא מזו לזו ללכת דרך זו חוצה לה אין עולה לו מדת העיר מן המנין אלמא ביותר מקמ״א ושליש הויא הבדלה: 
כאן מרוח אחת – עיר העשויה כקשת אינה מובדלת אלא מרוח אחת הלכך עד דהוי ד׳ אלפים. והא – דחומת העיר שנפרצה בשתי רוחותיה זו כנגד זו קאמר הלכך כשתי עיירות נינהו וכגון שאין יישוב בחלל העיר כנגד בית הפרצות. ומאי קמ״ל – אי בב׳ רוחות דודאי כב׳ עיירות הן אמאי אשמועי׳ רב הונא דנותנין קרפף לזו וקרפף לזו דשתי עיירות הסמוכות זו לזו נותנין קרפף של שבעים אמה ושיריים לכל אחת להיות כעיר אחת כדי לחברם ע״י קרפיפות הללו לעשותן כעיר אחת ואע״פ שאין בנין בין הקרפיפות וגם הקרפיפות עצמן אינן מוקפות מחיצה אלא שיעור קרפף קאמר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
דהא מרבינן פיאות לכל מילי דשבת ואח״כ ימדוד תחומי הקרנות שאם בא לצאת דרך קרן העיר ישתכר בהליכתו רביע דמרובע יותר על העגול רביע. מרובעת אין עושין לה זויות – לקמן מפרש. היתה רחבה מצד זה וקצרה מצד זה רואין אותה כאילו היא שוה – כשבא למדוד התחומין למערב אצל קרן מערבית דרומית אינו מודד מן החומה אלא מרחיק ומושך למערב עד כנגד חודה של קרן מערבית צפונית הנמשכת ויוצא׳ למערב ומודד וכן לקרן דרומית מזרחית: היה בית אחד בולט – מחומת העיר לאחת הצדדין כשבא למדוד תחום צפון אצל קרן מערבית צפונית כשבא למקום שאין הבית בולט שם מרחיק מן החומה עד כנגד מקום שכלה בליטת הבית לקרן מזרחית צפונית כאילו חוט מתוח מכוון והולך כנגדו ממקום שכלה הבית עד כנגד קרן צפונית מערבית ומודד מן החוט ולצפון אלפים: שני בתים כמין ב׳ פגומין – קס״ד לרוח אחת וקאמר רואין כאילו חוט מתוח מזה לזה ולקמן פריך השתא בית אחד אמרת רואין שני בתים מיבעיא. היתה עשויה כמין קשת – שאין הבתים במקום חבל הקשת: או כמין גאם – גימל יווני עשוי כמין כף כפופה שלנו: רואין אותה כאילו היא מלאה בתים – כשבא למדוד תחומין מן הצפון מודד מן היתר כאילו היתה מוקפת בתים והדר בקשת לא יתחיל למדוד מביתו ולצפון אלפים אלא כל העיר עד היתר חשובה לו כד׳ אמות וכן העשויה כמין גאם היוצא מן המזרח למערב אע״פ שאין בתים במערב רואין כאילו מלא כל החלל בתים וכן מן הדרום לצפון והיוצא מביתו אין חלל החלק של עיר עולה לו מן המדה. ארוכה כמות שהיא פשיטא – וכי תעלה על דעתך שיקצרנה. דאריכא וקטינא – קצרה ברחבה. מהו דתימא – ירחיבנה למזרח ולמערב עד שתהא מרובעת יפה. קמ״ל – כמות שהיא מניחין אותה שהרי יש לה פיאות. דמרבעא אבל לא מרבעא בריבועו של עולם – שיהא צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם אלא עומדת באלכסון: לא צריכא לב׳ רוחות – אחד לצפון וא׳ לדרום. בין ב׳ ראשיה – היינו אורך מקום היתר. פחות מד׳ אלפים – שתחום ראשה זה נבלע בתוך תחום ראשה האחר נעשית עיר אחת ומודדין לה מן היתר ורואין כאילו היא מליאה בתים ואם יותר אין מצרפין אותה להיות אחת ומודדין לה מן הקשת לכל אחד מפתח ביתו וחלל העיר החלק שאין בו בתים מן המידה הוא. חומת העיר שנפרצה שיעורה בקמ״א ושליש – אם רוחב פירצה קמ״א אמות ושליש דהיינו שיעור ב׳ קרפיפות של שבעים אמה ושיריים ונעשו כב׳ עיירות להיות אחת והיוצא מזו לזו ללכת דרך זו חוצה לה אין עולה לו מדת העיר מן המנין אלמא ביותר מקמ״א ושליש הויא הבדלה: כאן מרוח אחת – עיר העשויה כקשת אינה מובדלת אלא מרוח אחת הלכך עד דהוי ד׳ אלפים. והא – דחומת העיר שנפרצה בשתי רוחותיה זו כנגד זו קאמר הלכך כשתי עיירות נינהו וכגון שאין יישוב בחלל העיר כנגד בית הפרצות. ומאי קמ״ל – אי בב׳ רוחות דודאי כב׳ עיירות הן אמאי אשמועי׳ רב הונא דנותנין קרפף לזו וקרפף לזו דשתי עיירות הסמוכות זו לזו נותנין קרפף של שבעים אמה ושיריים לכל אחת להיות כעיר אחת כדי לחברם ע״י קרפיפות הללו לעשותן כעיר אחת ואע״פ שאין בנין בין הקרפיפות וגם הקרפיפות עצמן אינן מוקפות מחיצה אלא שיעור קרפף קאמר.רשימת מהדורות© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush