×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין ל״ז:גמרא
;?!
אָ
אֶלָּא אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. וְאַכַּתִּי סָבַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי אֵין בְּרֵירָה וְהָתַנְיָא עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לְחָבֵר קַח לִי אֲגוּדָּה אַחַת שֶׁל יָרָק אוֹ גְּלוּסְקָא אַחַת אאֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים צָרִיךְ לְעַשֵּׂר אֵיפוֹךְ. תָּא שְׁמַע הָאוֹמֵר מַעֲשֵׂר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּבֵיתִי מְחוּלָּל עַל סֶלַע שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי מִן הַכִּיס רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר במְחוּלָּל. אֵיפוֹךְ אֵימָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא חִילֵּל וּמַאי חֲזֵית דְּאָפְכַתְּ תַּרְתֵּי מִקַּמֵּי חֲדָא אֵיפוֹךְ חֲדָא מִקַּמֵּי תַּרְתֵּי. הָא וַדַּאי אִיפְּכָא תַּנְיָא דְּקָתָנֵי סֵיפָא וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאוֹמֵר מַעֲשֵׂר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי יְהֵא מְחוּלָּל עַל סֶלַע חֲדָשָׁה שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי מִן הַכִּיס שֶׁחִילֵּל מִדְּקָאָמַר הָכָא שֶׁחִילֵּל מִכְּלָל דְּהָתָם לֹא חִילֵּל. הַאי סֶלַע חֲדָשָׁה ה״דהֵיכִי דָּמֵי אִי דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי תְּלָת דְּיֵשׁ בְּרֵירָה הַיְינוּ קַמַּיְיתָא אֶלָּא דְּלֵיכָּא אֶלָּא חֲדָא מַאי תַּעֲלֶה. אַיְּידֵי דְּתָנֵי רֵישָׁא תַּעֲלֶה תְּנָא סֵיפָא נָמֵי תַּעֲלֶה. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן מַאן הַאי תַּנָּא דַּאֲפִילּוּ בִּדְרַבָּנַן לֵית לֵיהּ בְּרֵירָה דְּתַנְיָא אָמַר לַחֲמִשָּׁה הֲרֵינִי מְעָרֵב עַל אֵיזֶה מִכֶּם שֶׁאֶרְצֶה רָצִיתִי יֵלֵךְ לֹא רָצִיתִי לֹא יֵלֵךְ רָצָה מבעו״ימִבְּעוֹד יוֹם עֵירוּבוֹ עֵירוּב מִשֶּׁחָשֵׁיכָה אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. אִישְׁתִּיק וְלָא א״לאֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי וְלֵימָא לֵיהּ תַּנָּא דְּבֵי אַיּוֹ הוּא לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ. רַב יוֹסֵף אָמַר תַּנָּאֵי שָׁקְלַתְּ מֵעָלְמָא תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא הֲרֵינִי מְעָרֵב לְשַׁבָּתוֹת שֶׁל כׇּל הַשָּׁנָה רָצִיתִי אֵלֵךְ לֹא רָצִיתִי לֹא אֵלֵךְ רָצָה מִבְּעוֹד יוֹם עֵירוּבוֹ עֵירוּב מִשֶּׁחָשֵׁיכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר געֵירוּבוֹ עֵירוּב וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. וְהָא שָׁמְעִינַן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ בְּרֵירָה קַשְׁיָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אדר״שאַדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא אֵיפוֹךְ. מַאי קַשְׁיָא דִּילְמָא דכִּי לֵית לֵיהּ לר׳לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵירָה בִּדְאוֹרָיְיתָא אֲבָל בִּדְרַבָּנַן אִית לֵיהּ. קָסָבַר רַב יוֹסֵף מַאן דְּאִית לֵיהּ בְּרֵירָה ל״שלָא שְׁנָא בִּדְאוֹרָיְיתָא ל״שלָא שְׁנָא בִּדְרַבָּנַן אִית לֵיהּ וּמַאן דְּלֵית לֵיהּ בְּרֵירָה ל״שלָא שְׁנָא בִּדְאוֹרָיְיתָא ול״שוְלָא שְׁנָא בִּדְרַבָּנַן לֵית לֵיהּ. רָבָא אָמַר שָׁאנֵי הָתָם דְּבָעֵינַן רֵאשִׁית שֶׁשְּׁיָרֶיהָ נִיכָּרִין. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי רִמּוֹנִים שֶׁל טֶבֶל וְאָמַר אִם יֵרְדוּ גְּשָׁמִים הַיּוֹם יְהֵא זֶה תְּרוּמָה עַל זֶה וְאִם לֹא יֵרְדוּ גְּשָׁמִים הַיּוֹם יְהֵא זֶה תְּרוּמָה עַל זֶה ה״נהָכִי נָמֵי בֵּין יָרְדוּ בֵּין לֹא יָרְדוּ דְּאֵין בִּדְבָרָיו כְּלוּם. וכ״תוְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי וְהָתְנַן תְּרוּמַת הַכְּרִי הַזֶּה וּמַעְשְׂרוֹתָיו בְּתוֹכוֹ וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר זֶה בְּתוֹכוֹ ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר קָרָא הַשֵּׁם. שָׁאנֵי הָתָם דְּאִיכָּא סְבִיבָיו. ואב״א כדקתני טַעְמָא אָמְרוּ לוֹ לר״מלְרַבִּי מֵאִיר אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁמָּא יִבָּקַע הַנּוֹד וְנִמְצָא זֶה שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעַ אָמַר לָהֶן לִכְשֶׁיִּבָּקַע. וּלְמַאי דִּסְלֵיק אַדַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא דְּבָעֵינַן רֵאשִׁית שֶׁשְּׁיָרֶיהָ נִיכָּרִין מַאי קָאָמְרִי לֵיהּ. הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ לְדִידַן בָּעִינַן רֵאשִׁית שֶׁשְּׁיָרֶיהָ נִיכָּרִין לְדִידָךְמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אלא אי בלקיחת בעלים – שאמרו בשעת לקיחה זו אני לוקח לעולה וזו לחטאת. או בעשיית כהן – אבל אם לקחום סתם ואחר כך קרא עליהן שם אין השם חל עליהן ויכול הכהן לשנותן וקרא דריש רב חסדא בסדר יומא ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכתיב גבי כהן ועשה הכהן את האחד חטאת והאחד עולה אלמא אין שם עולה וחטאת חל עליהן אלא בלקיחה או בעשייה. עם הארץ שאמר לחבר – שהיה חבר הולך לשוק ליקח לו ירק לעצמו ואמר לו עם הארץ קח גם לי אגודת ירק אין צריך חבר לעשר דמאי מאותה שנתן לעם הארץ אע״פ שלקח שלו ושל עם הארץ סתם ולא פירש כשקנאן זה לי וזה לעם הארץ והוא מעם הארץ לקחן יש ברירה כשנותנו לעם הארץ שזו לצורכו לוקחה ואין חבר זה מוכרה לו. וחכמים אומרים צריך לעשר – דאין ברירה וי״ל זו לצורך חבר לוקחה והוא חוזר ומחליפה לעם הארץ וחבר אינו רשאי למכור לעם הארץ דבר שאינו מתוקן. רבי יוסי אומר חילל – וכי סליק סלע בידיה אמרינן יש ברירה שזה שחילל מעשר שני עליה דאי אין ברירה לא אמר מידי אלא אמרינן דהא סלע דסלקא בידיה השתא לא הוה דעתיה להחליף ואישתכח דקא אכיל מעשר שני בלא פדיה. דאפכת תרתי – אגודה וחילול. מקמי חדא – יין מבין הכותים. דקתני סיפא – דהך דחילול. סלע חדשה – ואין שם אלא היא ולקמן פריך מאי תעלה. שחילל – דכיון דאין שם חדשה אלא היא מנכרא מלתא. אי דאיכא תרתי תלת – חדשות היינו קמייתא ואמאי חילל. מאן האי תנא – דבעי למימר דלית ליה ברירה אפילו בעירוב דמדרבנן הוא. ה״ג: על איזה מהן שארצה רציתי ילך לא רציתי לא ילך רצה מבעוד יום כו׳ משחשיכה אינו עירוב – דילמא בין השמשות לא הוה דעתיה להאי. תנא דבי איו – אליבא דרבי יהודה דבעירוב נמי קאמר אין ברירה. לא שמיע ליה – ומהנך תנאי דלעיל לא מצי אמר דכולהו מילי דאורייתא נינהו. רציתי אלך לא רציתי לא אלך – היה מונח עירובו בסוף אלפים למזרח במקום המשתמר והרי הוא מניחו שם עכשיו לכל השנה כולה שבשבת שירצה יקנה לו עירובו ובשבת שלא ירצה יהיה כבני עירו ולא יקנה לו העירוב להפסידו אלפים אמה שבמערב. עירובו עירוב – ויש ברירה דבין השמשות דעתיה הכי הוה. והא שמעינן לר״ש – גבי יין הבא מבין הכותים. רבא אמר – טעמא דרבי שמעון ביין לאו משום דאין ברירה הוא דאית ליה ברירה אלא משום דקרייה רחמנא לתרומה ראשית דגנך ותירושך מכלל שתהא מובדלת תרומה משיריה בשעה שקורא עליה שם שתהא היא נראית ראשית ואלו שיריה. היו לפניו שני רמונים כו׳ – בהדיא הוי ליה למיפרך מהא דלקמן דתנן תרומת הכרי כו׳ אלא הלכתא דעלמא נקט כלומר אם באתה לדרוש ברבים אליבא דר״ש אתה דורש על אחד שהיו לפניו שני רמונים כו׳. אין בדבריו כלום – הואיל ובשעת קריאת השם אינו ניכר איזו תרומה ואיזו שיריה דהא הכא גבי יין ניכרין שיריה לאחר זמן כי הכא וקאסר ר׳ שמעון. בתוכו – באמצעיתו תהא תרומתו כדי שיעור תרומה ומעכשיו תהא להתיר סביביו. ותרומת מעשר בתוכו – מילתא אחריתי היא כלומר או אם היה כרי של מעשר ואמר תהא תרומת מעשר שלו בתוכו קרא שם ועד עכשיו אם אכל ממנו לא היה בו אלא איסור של טבל ומעתה אם אכלו לוקה עליו משום תרומה ומשום מעשר שני חוץ לירושלים ואם ניטמא ואכלו חייב משום אוכל תרומה בטומאה. דאיכא סביביו – שיריה ניכרים דאיהו בתוכו קאמר. ואיבעית אימא – ר׳ שמעון אית ליה ברירה וגבי יין דקאסר לאו משום דקסבר אין ברירה אלא כדקתני טעמא שמא יבקע הנוד קודם שיפריש הימנו ונמצא ששתה טבלין למפרע דבשלמא כי מפריש לה לאחר זמן איכא למימר הך דמטא השתא לחלק (בהן) יש ברירה דמעיקרא בתוך הנוד נמי דידיה הואי משעת קריאת שם וחולין שתה אבל כי בקע הנוד ולא איברר לה תרומה מיניה מאי יש ברירה איכא למימר הא אפילו לבסוף לאו לכלל תרומה אתאי. לכשיבקע – נעיין בדבר לאוסרו כלומר דלא חיישינן להכי דלא שכיח דאי בעי מסר ליה לשומר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144