גמרא
פירוש
אֶלָּא אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. וְאַכַּתִּי סָבַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ג רמב״ם הלכות עירובין ח׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים תי״ג:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תי״ג:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים תי״ג:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תי״ג:א׳
ד רמב״ם הלכות עירובין ח׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים תי״ג:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תי״ג:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים תי״ג:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תי״ג:א׳
אלא אי בלקיחת בעלים – שאמרו בשעת לקיחה זו אני לוקח לעולה וזו לחטאת. או בעשיית כהן – אבל אם לקחום סתם ואחר כך קרא עליהן שם אין השם חל עליהן ויכול הכהן לשנותן וקרא דריש רב חסדא בסדר יומא ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכתיב גבי כהן ועשה הכהן את האחד חטאת והאחד עולה אלמא אין שם עולה וחטאת חל עליהן אלא בלקיחה או בעשייה. עם הארץ שאמר לחבר – שהיה חבר הולך לשוק ליקח לו ירק לעצמו ואמר לו עם הארץ קח גם לי אגודת ירק אין צריך חבר לעשר דמאי מאותה שנתן לעם הארץ אע״פ שלקח שלו ושל עם הארץ סתם ולא פירש כשקנאן זה לי וזה לעם הארץ והוא מעם הארץ לקחן יש ברירה כשנותנו לעם הארץ שזו לצורכו לוקחה ואין חבר זה מוכרה לו. וחכמים אומרים צריך לעשר – דאין ברירה וי״ל זו לצורך חבר לוקחה והוא חוזר ומחליפה לעם הארץ וחבר אינו רשאי למכור לעם הארץ דבר שאינו מתוקן. רבי יוסי אומר חילל – וכי סליק סלע בידיה אמרינן יש ברירה שזה שחילל מעשר שני עליה דאי אין ברירה לא אמר מידי אלא אמרינן דהא סלע דסלקא בידיה השתא לא הוה דעתיה להחליף ואישתכח דקא אכיל מעשר שני בלא פדיה. דאפכת תרתי – אגודה וחילול. מקמי חדא – יין מבין הכותים. דקתני סיפא – דהך דחילול. סלע חדשה – ואין שם אלא היא ולקמן פריך מאי תעלה. שחילל – דכיון דאין שם חדשה אלא היא מנכרא מלתא. אי דאיכא תרתי תלת – חדשות היינו קמייתא ואמאי חילל. מאן האי תנא – דבעי למימר דלית ליה ברירה אפילו בעירוב דמדרבנן הוא. ה״ג: על איזה מהן שארצה רציתי ילך לא רציתי לא ילך רצה מבעוד יום כו׳ משחשיכה אינו עירוב – דילמא בין השמשות לא הוה דעתיה להאי. תנא דבי איו – אליבא דרבי יהודה דבעירוב נמי קאמר אין ברירה. לא שמיע ליה – ומהנך תנאי דלעיל לא מצי אמר דכולהו מילי דאורייתא נינהו. רציתי אלך לא רציתי לא אלך – היה מונח עירובו בסוף אלפים למזרח במקום המשתמר והרי הוא מניחו שם עכשיו לכל השנה כולה שבשבת שירצה יקנה לו עירובו ובשבת שלא ירצה יהיה כבני עירו ולא יקנה לו העירוב להפסידו אלפים אמה שבמערב. עירובו עירוב – ויש ברירה דבין השמשות דעתיה הכי הוה. והא שמעינן לר״ש – גבי יין הבא מבין הכותים. רבא אמר – טעמא דרבי שמעון ביין לאו משום דאין ברירה הוא דאית ליה ברירה אלא משום דקרייה רחמנא לתרומה ראשית דגנך ותירושך מכלל שתהא מובדלת תרומה משיריה בשעה שקורא עליה שם שתהא היא נראית ראשית ואלו שיריה. היו לפניו שני רמונים כו׳ – בהדיא הוי ליה למיפרך מהא דלקמן דתנן תרומת הכרי כו׳ אלא הלכתא דעלמא נקט כלומר אם באתה לדרוש ברבים אליבא דר״ש אתה דורש על אחד שהיו לפניו שני רמונים כו׳. אין בדבריו כלום – הואיל ובשעת קריאת השם אינו ניכר איזו תרומה ואיזו שיריה דהא הכא גבי יין ניכרין שיריה לאחר זמן כי הכא וקאסר ר׳ שמעון. בתוכו – באמצעיתו תהא תרומתו כדי שיעור תרומה ומעכשיו תהא להתיר סביביו. ותרומת מעשר בתוכו – מילתא אחריתי היא כלומר או אם היה כרי של מעשר ואמר תהא תרומת מעשר שלו בתוכו קרא שם ועד עכשיו אם אכל ממנו לא היה בו אלא איסור של טבל ומעתה אם אכלו לוקה עליו משום תרומה ומשום מעשר שני חוץ לירושלים ואם ניטמא ואכלו חייב משום אוכל תרומה בטומאה. דאיכא סביביו – שיריה ניכרים דאיהו בתוכו קאמר. ואיבעית אימא – ר׳ שמעון אית ליה ברירה וגבי יין דקאסר לאו משום דקסבר אין ברירה אלא כדקתני טעמא שמא יבקע הנוד קודם שיפריש הימנו ונמצא ששתה טבלין למפרע דבשלמא כי מפריש לה לאחר זמן איכא למימר הך דמטא השתא לחלק (בהן) יש ברירה דמעיקרא בתוך הנוד נמי דידיה הואי משעת קריאת שם וחולין שתה אבל כי בקע הנוד ולא איברר לה תרומה מיניה מאי יש ברירה איכא למימר הא אפילו לבסוף לאו לכלל תרומה אתאי. לכשיבקע – נעיין בדבר לאוסרו כלומר דלא חיישינן להכי דלא שכיח דאי בעי מסר ליה לשומר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush