×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין ל״ה.גמרא
;?!
אָ
חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי אנְתָנוֹ בְּמִגְדָּל וְנָעַל בְּפָנָיו וְאָבַד הַמַּפְתֵּחַ הֲרֵי זֶה עֵירוּב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּיוֹם טוֹב אֲבָל בְּשַׁבָּת אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב נִמְצָא הַמַּפְתֵּחַ בֵּין בָּעִיר בֵּין בַּשָּׂדֶה אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בבָּעִיר עֵירוּבוֹ עֵירוּב בַּשָּׂדֶה אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. בָּעִיר עֵירוּבוֹ עֵירוּב כר׳כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד חֲצֵירוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת רְשׁוּת אַחַת הֵן לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן בַּשָּׂדֶה אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב כְּרַבָּנַן. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ הָכָא בְּמִגְדָּל שֶׁל עֵץ עָסְקִינַן דְּמָר סָבַר כְּלִי הוּא וְאֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים וְאֵין סְתִירָה בְּכֵלִים וּמָר סָבַר אֹהֶל הוּא. וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי דִּתְנַן הִקִּישׁ עַל גַּבֵּי שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל טְמֵאִין רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין. מַאי לָאו בְּהָא קָמִפַּלְגִי מָר סָבַר כְּלִי הוּא וּמָר סָבַר אֹהֶל הוּא. אָמַר אַבָּיֵי וְתִיסְבְּרָא וְהָתַנְיָא אֹהֶל וְנִיסָּט טָמֵא כְּלִי וְאֵינוֹ נִיסָּט טָהוֹר וְקָתָנֵי סֵיפָא וְאִם הָיוּ נִיסּוֹטִין טְמֵאִים גזֶה הַכְּלָל נִיסָּט מֵחֲמַת כֹּחוֹ טָמֵא מֵחֲמַת רְעָדָה טָהוֹר. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא הֶיסֵּט מֵחֲמַת כֹּחוֹ טָמֵא מֵחֲמַת רְעָדָה טָהוֹר וְהָכָא בִּרְעָדָה מֵחֲמַת כֹּחוֹ עָסְקִינַן וּבְהָא קָא מִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר הָוֵי הֶיסֵּט וּמָר סָבַר לָא הָוֵי הֶיסֵּט. וּמַתְנִיתִין בְּמַאי מוֹקְמִינַן לַהּ אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ דבְּמַנְעוּל וּקְטִיר בְּמִתְנָא עָסְקִינַן וּבָעֵי סַכִּינָא לְמִיפְסְקֵיהּ. תַּנָּא קַמָּא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר הכָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בְּשַׁבָּת חוּץ מִמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵישָׁה. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי נְחֶמְיָה דְּאָמַר אפי׳אֲפִילּוּ טַלִּית אפי׳אֲפִילּוּ תַּרְוָוד אֵין נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ תַּשְׁמִישָׁן.: מתני׳מַתְנִיתִין: ונִתְגַּלְגֵּל חוּץ לַתְּחוּם נָפַל עָלָיו גַּל אוֹ נִשְׂרַף תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת מִבְּעוֹד יוֹם אֵינוֹ עֵירוּב מִשֶּׁחָשֵׁיכָה הֲרֵי זֶה עֵירוּב. אִם סָפֵק ר״מרַבִּי מֵאִיר ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמְרִים הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל. ר׳רַבִּי יוֹסֵי ור״שוְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים סְפֵק עֵירוּב כָּשֵׁר אָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי אַבְטוּלְמוֹס הֵעִיד מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים עַל סְפֵק עֵירוּב שֶׁכָּשֵׁר.: גמ׳גְּמָרָא: נִתְגַּלְגֵּל חוּץ לַתְּחוּם. אָמַר רָבָא זלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת חאֲבָל לְתוֹךְ ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת הַנּוֹתֵן עֵירוּבוֹ יֵשׁ לוֹ ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת.: נָפַל עָלָיו גַּל וְכוּ׳.: קָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּאִי בָּעֵי מָצֵי שָׁקֵיל לֵיהּ. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי דְּאִי כְּרַבִּי הָאָמַר כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אֲפִילּוּ תֵּימָא כְּרַבִּי לָא צְרִיכָא טדְּבָעֵי מָרָא וַחֲצִינָא. וּצְרִיכִי דְּאִי תְּנָא נִתְגַּלְגֵּל מִשּׁוּם דְּלֵיתָא גַּבֵּיהּ אֲבָל נָפַל עָלָיו גַּל דְּאִיתֵיהּ גַּבֵּיהּ אֵימָא לֶיהֱוֵי עֵירוּב. וְאִי תְּנָא נָפַל עָלָיו גַּל מִשּׁוּם דְּמִיכַּסֵּי אֲבָל נִתְגַּלְגֵּל זִימְנִין דְּאָתֵי זִיקָא וּמַיְיתֵי לֵיהּ אֵימָא לֶיהֱוֵי עֵירוּב צְרִיכָא.: אוֹ נִשְׂרַף תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת.: לְמָה לִי תְּנָא נִשְׂרַףמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
אבל בשבת אין עירובו עירוב – דלא שרו ליה רבנן למיסתר. נמצא המפתח – בשבת. אין עירובו עירוב – דלית ליה דר״ש והא דר״ש בפ׳ כל גגות. ואין סתירה בכלים – ואי בעי סתר ליה. הקיש – זב באגרופו על גבי שידה כו׳. טמאים – מפני שהסיטן וכגון שהיה לבוש בית יד דלא מטמא בנגיעה אי נמי שהקישו בחתיכת עץ שבידו. אהל הוא – ולא מקבל טומאה. ותסברא – דטעמא משום אהל ולאו אהל הוא. וניסט – שאינו תקוע יפה וכשמקיש בו ניסט טמא ואם כלי הוא שמחובר ותקוע או כבד הרבה שאינו ניסט מחמתו טהור. וקתני נמי סיפא – דקמייתא דהקיש ע״ג שידה אם היו ניסטין טמאין אפילו לרבי נחמיה ור״ש אלמא טעמייהו לאו משום אהל הוא. זה הכלל ניסט מחמת כחו – שהסיט את הכלי או את האהל ממש שניתקו ממושבו משהו. מחמת רעדה – שטפח ברגליו בקרקע ומחמת ניענוע הקרקע ניסט הכלי אף על פי שניתק מן הארץ טהור דכח כוחו הוא. דכולי עלמא – אפילו לר׳ נחמיה הסיט ממש מחמת כחו טמא ואפילו אהל. מחמת רעדה טהור – ואפילו הוא כלי. והכא ברעדה מחמת כחו – שהקיש עליהן ממש ולא נתקן ולא הוסטו אלא רעדו. ומתני׳ – דעירוב במאי מוקמינן לה דהא לכ״ע אי גדול הוא אהל הוא ואמאי עירובו עירוב אי קטן שאינו מחזיק מ׳ סאה בלח כלי הוא ומאי טעמא דר׳ אליעזר. קטיר במתנא – קשור המנעול בחבל. ובעי סכינא למיפסקיה – דאי הוה מצי למיפסקיה בידיה שפיר דמי אפי׳ לר׳ אליעזר דאין חתיכה אסורה אלא במחובר אבל הכא מקלקל הוא ושרי כדתניא במסכת ביצה (דף לא:) חותמות שבכלים מתיר ומפקיע וחותך ואע״ג דהכא אהל הוא ואמרינן התם שבקרקע אסור לחתוך גזירה דרבנן היא דמיחזי כסותר ולא סותר בנין ממש הוא דהא פתיחת דלת בעלמא הוא כיון דשבות הוא לא גזרו עליו בין השמשות. אלא לצורך תשמישן – ועיקר תשמישו של סכין לא לחתוך חבלים הוא אלא לחם ובשר ואוכלין והכי פליגי תנא קמא לית ליה דרבי נחמיה הלכך עירובו עירוב דפסיק ליה למיתנא רבי אליעזר אומר אם בעיר אבד. הרי זה עירוב דכי מדכר ליה מייתי ליה דרך קרפיפות ואם בשדה אינו עירוב דמיפסיק מנעול לא מצי כדרבי נחמיה. מתני׳ נתגלגל חוץ לתחום אינו עירוב – הואיל ויש מביתו שהוא לן שם עד עירובו יותר מאלפים אמה דממה נפשך כל היכא דקנה שביתה אי בביתו אי בעירובו לא מצי למיזל ולמשקליה. נפל עליו גל – מפרש בגמ׳ דבעי מרא וחצינא לפנויי דהויא מלאכה ולא שבות. תרומה ונטמאת – דלא חזיא לא לדידיה ולא לאחריני. משחשיכה – כבר קנה עירוב בין השמשות ושבת הואיל והותרה הותרה. ספק – אם מבעוד יום אם משחשיכה. הרי זה חמר גמל – דמספקא לן אי קני ליה זה עירוב והכא הוי ביתו ומהכא יש לו אלפים אמה לכל רוח והפסיד אלפים שמעבר ביתו או שמא לא קנה עירוב ומביתו יש לו אלפים לכל רוח ולא קנה לעבר עירובו כלום ומחמת ספק זה נאסר לילך אלא אלפים אמה שבין ביתו לעירובו דממה נפשך בהנך משתרי אבל אלפים שמעירובו ואילך לא דילמא לא קנה עירוב ומביתו ואילך נמי לא דלמא קנה עירוב נמצא זה מושכו כאן לילך וזה מושכו לכאן כאדם המנהיג חמור וגמל שהחמור הולך לפניו וזה מנהיגו והגמל הוא מושך וצריך לפנות לפניו ולאחריו. גמ׳ הנותן את עירובו – הואיל ונתכוין לקנות שם שביתה יש לו ארבע אמות דהואיל והנהו ארבע אמות מיבלען בתחומא הוו להו כתחומא והוי כנותן את עירובו בבית שבסוף התחום שאפילו הוא אלף אמה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. דאי בעי שקיל ליה – וקתני מתניתין אינו עירוב משום טלטול אבנים דשבות דרבנן הוא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144