גמרא
פירוש
אֲבָל בִּגְדֵי עֲשִׁירִים לַעֲנִיִּים לָא. וְכִי תֵּימָא הָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא וְהָתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מְעָרְבִין לְחוֹלֶה וּלְזָקֵן כְּדֵי מְזוֹנוֹ וּלְרַעַבְתָן בִּסְעוּדָה בֵּינוֹנִית שֶׁל כׇּל אָדָם קַשְׁיָא. וּמִי אָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ב רמב״ם הלכות עירובין א׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שפ״ו:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים שפ״ו:ז׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שפ״ו:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים שפ״ו:ז׳
ה״ג: אבל בגדי עשירים לעניים לא – כלומר לעניים לא בעינן בגדי עשירים אלא כיון דלדידהו חזו אזלי בתרייהו הכא נמי אע״ג דלפרסאי לאו ליפתן הוא כיון דלדידן הוי ליפתן ניסגי בשיעור זוטא. הכא לחומרא – דכיון דחזו להו מקבלי טומאה. והכא לחומרא – דעד דהוי ליפתן לכ״ע ליבעי שיעורא רבה. והתניא – גבי עירוב דכיון דחזו לזקן ולחולה אף על גב דלכל אדם לא הוי מזון שתי סעודות מערבין מיהא למאן דחזי וגבי רעבתן דאכיל טפי סגי בבינונית אלמא לקולא אזלינן. פתחו כמלואו – להציל על שאר פתחים ואי ליכא פתח דחזי ליה כל חור מלא אגרוף שבכתלים טמאין. הדומי ניהדמיה – ינתחוהו לאיברין. פליגי רבנן – במת בבית. פתחים קטנים – פחותין מד׳. בההוא מרווח – הלכך מציל על כולן אבל כולן שוין בד׳ או בי׳ אמות כולן טמאין דלא ידעי בהי מרווח ומפיק ואפילו נפתח אחד מהן והאחרים סגורין או חישב עליו להוציאו באחד מהן דתנן בגמרא במסכת ביצה (דף לז:) הוא טמא וכולן טהורים ה״מ היכי דהאי חזי ליה ואפילו כולהו חזי ליה אבל היכא דליכא חד חזי ליה ובעי מרווח וכולן שוין לא ידעינן בהי מרווח. סיני – קרי רב יוסף לפי שהיה בקי במשניות ובברייתות. ולאו אותביניה חדא זימנא – בכיצד מברכין (דף לה:). באומר כל הזן עלי – מתני׳ דאסר ליה בכל מילי לאו דאמר יאסר עלי מזון דודאי לא מיקרי מזון אלא ה׳ מינין דהוו מין דגן דזייני וסעדי ליבא אלא כגון דאמר יאסר עלי כל הזן דמשמע כל דבר המשביע דכל מילי זייני חוץ ממים ומלח אבל מיסעד לא סעדי ולא מיקרו מזון. גינוסר – ארץ ים כינרת ופירותיה מתוקין. דלא טעים לי זיונא – לא אכלתי לשובע ועדיין אני רעב. זיונא ס״ד – לא גרסינן הכא אלא במס׳ ברכות והכא גרסינן אימא מזונא. מערבין לו בה – דלא נדר אלא מאכילה ואי משום דלא חזיא ליה הא חזיא לאחריני מידי דהוה אנזיר ביין. ככר זו עלי – משמע כל דבר הנאתה קאסר עליה. מאי לאו דאמר עלי – ושמע מינה דלא אסר איניש אדעתיה אלא דרך עיקר הנאתה וכי נדר אדעתא דאכילה נדר. לא דאמר הרי זו – שבועה שלא אוכל ככר זו. הקדש – ודאי אסר בכל הנאות ואינו ראוי לשום אדם. בדידיה – בככר של חולין. אלא מאי כל היכא דאמר עלי מערבין – דלא משמע אלא אכילה. קשיא רישא – דקתני אימתי בזמן שאמר שבועה שלא אטעמנה דמשמע הא אמר עלי לא ומשני הא לא קשיא דחסורי מיחסרא כו׳ עד נעשה כאומר כו׳ דלא מסיק אדעתיה לאסור עליו אלא דרך הנאתה דהיינו אכילה. אדם אוסר עצמו באוכל – שתלה הנדר במעשה שהוא עושה בעצמו דהיינו שלא אוכל. מערבין לו בה – דהא הנאה דממילא היא ולאו איהו עביד. אוכל הנאסר על האדם – כגון ככר זו תיאסר עלי או שבועה שלא אהנה מככר זו דהשתא לא תלה האיסור במעשה שבגופו אלא אפילו הנאה דממילא אין מערבין לו בה. ל״א ככר זו עלי מערבין לו בה דאמר לקמן (דף לא.) אין מערבין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו הלכך משום הנאה לא איכפת לן ואי משום דלא חזיא ליה הא חזיא לאחרים דומיא דנזיר ביין ככר זו הקדש לא חזיא לא לדידיה ולא לאחריני ואנן סעודה הראויה בעינן כדלקמן זה עיקר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush