גמרא
פירוש
אאָכַל פּוּטִיתָא לוֹקָה אַרְבַּע נְמָלָה לוֹקָה חָמֵשׁ בצִירְעָה לוֹקֶה שֵׁשׁ וְאִם אִיתָא פּוּטִיתָא נָמֵי לִילְקֵי מִשּׁוּם הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ.
אֶלָּא אָמַר רָבִינָא עוֹפוֹת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְמַאן דְּאָמַר פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע גהָנֵי נָמֵי גִּידּוּלֵי קַרְקַע נִינְהוּ לְמַאן דְּאָמַר וְלַד וַלְדוֹת הָאָרֶץ הָנֵי עוֹפוֹת מִן הָרְקָק נִבְרְאוּ.
מַאן דִּמְרַבֵּי עוֹפוֹת מַאי טַעְמֵיהּ וּמַאן דִּמְמַעֵיט עוֹפוֹת מַאי טַעְמֵיהּ.
מַאן דִּמְרַבֵּי עוֹפוֹת קָסָבַר כְּלָלָא בָּתְרָא דַּוְקָא פְּרָט וּכְלָל נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט וְאִיתְרַבּוּ לְהוּ כׇּל מִילֵּי וְאַהְנִי כְּלָלָא קַמָּא לְמַעוֹטֵי כֹּל דְּלָא דָּמֵי לֵיהּ מִשְּׁנֵי צְדָדִין.
וּמַאן דִּמְמַעֵט עוֹפוֹת קָסָבַר כְּלָלָא קַמָּא דַּוְוקָא כְּלָל וּפְרָט וְאֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט הָנֵי אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא וְאַהְנִי כְּלָלָא בָּתְרָא לְרַבּוֹיֵי כֹּל דְּדָמֵי לֵיהּ מִשְּׁלֹשָׁה צְדָדִין.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
פוטיתא – שרץ המים קטן שאין בו כזית ואפ״ה כיון דבריה היא אכילה היא ולוקה ד׳ מלקיות בשרץ המים כתיב בתורת כהנים אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם הרי כאן שנים וכלל בהן בין שרץ הארץ בין שרץ המים ומשום מבשרם לא תאכלו ומשום וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו. נמלה – שהוא שרץ הארץ לוקה ה׳ תרתי הא דאמרן וכל הולך על גחון לכל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלום הרי ג׳ וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל הרי ד׳ ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ הרי ה׳ כולן בפרשת ויהי ביום השמיני. צרעה לוקה שש – שהיא שרץ העוף ולקי בכל הני חמשה מוסף עליו וכל שרץ העוף שקץ הוא לא יאכל במשנה תורה והאי דכתיב בקדושים תהיו ולא תשקצו את נפשותיכ׳ בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש לא חשיב ליה דבבהמה וחיה ועוף גדולים משתעי ולא בשרצים דלא כתיב בהו. שרץ לשון שרץ דבר שהוא נד בארץ ואינו נראה אלא ע״י שירוצו וריחושו מפני קוטנו. ואם איתא – דדגים גידולי קרקע נינהו פוטיתא נמי לילקי משום שרץ הארץ גרס ולא גרס לילקי ה׳ דשבע בעי למילקי חמש דשרץ הארץ ושתים דשרץ המים. מאי טעמא דמאן דמרבי עופות קסבר – כל היכא דאיכא כלל ופרט וכלל כללא בתרא עיקר ובתריה אזלינן. והוה ליה פרט וכלל ונעשה כלל מוסיף על הפרט ומרבי כל מילי – וכללא קמא דאתי למעוטי ולמימר דנדרשי׳ בכלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט ולא נרבי מידי לא אזלינן בתריה ומיהו אהני פורתא למימר דכי מרבי כללא בתרא לא כל מילי מרבי אלא כעין הפרט מאי דדמי ליה מב׳ צדדין דהוי פרי מפרי וגידולי קרקע ומיתרבי נמי עופות בהאי דינא ולמעוטי דגים דלא דמו ליה אלא בחד צד בפרי מפרי. ומאן דממעט עופות קסבר – כל היכא דאיכא כלל ופרט כללא קמא דווקא ואין בכלל אלא מה שבפרט וממעטי כל מילי ואפי׳ מאי דדמי ליה בפרטא והדר כתב כללא בתרא לאפוקי ממיעוטא דכללא קמא במקצת ולאתויי מיהא מידי דדמי לפרטא בכל ג׳ צדדין דהוי פרי מפרי וגידולי קרקע וולד ולדות הארץ. פעפועין – ירקות שקורין קקול״י בל׳ ארמי יוטלי״ש בלעז. חלגלוגות – פולפי״ר בלעז. גודגדניות – אליינדר״א בלעז. חזיז – שחת של תבואה כשהוא ירק וגוזזין ואוכלין אותו. כפניות – תמרים רעות שלא בישלו כל צרכן. גודגדניות – ממעיטין את הזרע. ואם הוקשו – הקלחין כעץ שכבר צמח בהן זרעו קשין הקלחין לכל אדם. תרגמא – להא דאמר רב מערבין אשלא הוקשו וזה המערב בהן יש לו בנים דהשתא חזו ליה. הנדקוקי מדאי – גודגדניות שבמדי יפות הן. כשות – הומלין. בבבל אוכלין חזיז וכי אתא רב לבבל וחזא דאכלי להו אמר מערבין ומעיקרא אמר דאין מערבין. לירק – לאכול בירקן. זרען חייב – במעשר ואע״פ שלא זרען מתחילה לכך. וירקן פטור – דלאו מידי הוא. שחליים – קרישו״ן. הגרגיר – אורוגא נאכל בין זרע ובין ירק. כי קאמר רב – דמערבין בהן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush