גמרא
פירוש
רֵישָׁא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְסֵיפָא רַבָּנַן. אִין מִשּׁוּם דְּקָאֵי אֲבוּהּ בְּשִׁיטְתֵיהּ. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב שְׁלֹשָׁה בְּחָמֵשׁ אֲסוּרִין בְּשֶׁבַע מוּתָּרִין אֲמַרוּ לֵיהּ אֲמַר רַב הָכִי אֲמַר לְהוּ אוֹרָיְיתָא נְבִיאֵי וּכְתִיבֵי דַּאֲמַר רַב הָכִי. אָמַר רַב אָשֵׁי מַאי קַשְׁיָא דִּילְמָא הָכִי קָאָמַר הוּצְרְכוּ לְשֵׁשׁ וְהִקִּיפוּ בְּשֶׁבַע כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שבת ט״ז:י״ח
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שס״ב:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים שס״ב:ה׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שס״ב:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים שס״ב:ה׳
רישא רבי יוסי ברבי יהודה – דקאמר יחיד בית סאתים דאי רבנן אפי׳ ליחיד כל צרכו יהבינן. אין משום דקאי אבוה בשיטתיה – גבי יחיד קאמר רבי יהודה נמי דאין נותנין לו אלא בית סאתים במחיצת שתי או ערב. שלשה בחמש אסורין – כלומר פעמים ג׳ אנשים אסורין אפילו בחמש סאין ופעמים שמותרים אפילו בשבע. אורייתא נביאי וכתיבי – שבועה הוא. הוצרכו לשש והקיפו לשבע – שתי בלא ערב מותרין דליכא בית סאתים פנוי. לא הוצרכו אלא לה׳ והקיפו לז׳ אפי׳ בה׳ נמי אסורין – דהשתא לא מהני מחיצות הואיל והוקפו לבית סאתים יותר מכדי צרכן. מאי לאו פנוי מאדם – כגון שלשה שהקיפו ח׳ סאים דכי יהבת לכל חד בית סאתים אכתי פשו להו בית סאתים פנוי בלא בעלים אבל ז׳ לא דכי יהבת בית סאתים לכל חד לא פש ליה אלא חד בית סאה בלא בעלים. לא פנוי מכלים – כלומר שיש בין המחיצות בית סאתים פנוי שלא היו צריכין לו ואע״ג דאינהו שלשה אם אין צריכין אלא לבית סאתים והקיפו ד׳ סאין נמי בטלי מחיצות. ומת אחד מהן – ביום השבת. וניתוספו עליהן – בשבת. שבת גורמת – שלשה ומת אחד מהן הואיל וגורמת שבת להתיר מותרין השנים אפי׳ לר׳ יהודה שנים והקיפו יותר מבית סאתים אע״פ שניתוספו עליהן דיורין אסורין לרבי יהודה הואיל וכשנכנסה שבת גרמה לאיסור. דיורין גורמין – ג׳ ומת אחד מהן דבצרי דיורין אסורין אם הקיפו יותר מבית סאתים שנים ונתוספו עליהן מותרין דאיכא דיורין. עירב דרך הפתח ונסתם הפתח – אם היו ב׳ חצרות ופתח ביניהם ועירבו דרך הפתח ונסתם הפתח או אם היו ב׳ חנויות ופתח ביניהם דעירבו על דעת הפתח ועכשיו נסתם בשבת שנפלה כנגדו מפולת. מהו – מי שרי לאשתמושי דרך שאר חלונות הפחותות מד׳ שאין ראויות לעירוב כדאמרי׳ בפ׳ חלון (לקמן דף עו.). חצר שנפרצה – בשבת. משני רוחותיה – מפרש בפרק כל גגות (שם ד׳צד:) מאי טעמא נקט מב׳ רוחותיה. שניטלה קורתו או לחיו – בשבת. מותרין לאותה שבת – דאמרי׳ הואיל והותרה הותרה. רבי יוסי אומר אם מותרין כו׳ – ומפרשינן בפ׳ כל גגות (שם דצה.) דר׳ יוסי לאיסור והכי קאמר כשם שאסורים לעתיד לבא כך אסורין לאותה שבת אלמא לא אמרי׳ הואיל והותרה הותרה כדרבי יצחק. היינו תנא קמא – רבנן קמאי דאמרי לא דברו בשיירא אלא בהווה ולעולם יחיד נמי מותר. איכא בינייהו יחיד ביישוב – דתנא קמא דקאמר לא דברו בשיירא. אלא בהווה ולעולם יחיד נמי מותר יחיד דומיא דשיירא דבדרך ולא ביישוב הואיל ויכול לעשות מחיצה הוגנת ורבנן בתראי אמילתיה דרבי יוסי ב״ר יהודה קא מהדרי דקאמר איהו אינה מחיצה לא בדרך ולא ביישוב ואמרי ליה רבנן אחד משני דברים או שתי או ערב מחיצה היא אחד יחיד ואחד רבים בין בדרך בין ביישוב. מתני׳ במחנה – היוצאת למלחמה. מביאין עצים – ואין חוששין לגזל. ומלערב – עירובי חצירות אם הקיפו אלו ואלו ומחיצה מפסקת ביניהם ויש שם פתח אין צריכין לערב. גמ׳ למלחמת הרשות – סתם מלחמת רשות ממלחמת יהושע ואילך שהיא היתה מלחמת מצוה. עצים יבשים – וכל שכן לחים. עשרה תנאים – בבא קמא בפ׳ מרובה (דף פ.). שיהו מרעין בחורשין – שיהא כל אדם מוליך בהמותיו לרעות ביער. של חברו ולא יקפיד בעל היער משום דלאו לקצירה קאי. הכא בתלושין – אע״פ שתלשום הבעלים לצרכן להיסק ויש בהם משום גזל אצל אחרים מותר לאנשי מחנה. מת מצוה קונה מקומו – אחד מי׳ תנאין שהתנה יהושע הוא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush