גמרא
פירוש
אִיתְּמַר לֶחִי הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו אַבָּיֵי אָמַר הָוֵי לֶחִי רָבָא אָמַר לָא הָוֵי לֶחִי.
הֵיכָא דְּלָא סָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא הָוֵי לֶחִי כִּי פְּלִיגִי הֵיכָא דְּסָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל אַבָּיֵי אָמַר אהָוֵי לֶחִי דְּהָא סָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל רָבָא אָמַר לָא הָוֵי לֶחִי כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא לָאו אַדַּעְתֵּיהּ דְּהָכִי עֲבִידִי לָא הָוֵי לֶחִי.
קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בְּלֶחִי פְּלִיגִי נָמֵי בִּמְחִיצָה.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שבת י״ז:כ״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שס״ג:י״א
שולחן ערוך אורח חיים שס״ג:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שס״ג:י״א
שולחן ערוך אורח חיים שס״ג:י״א
ב רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ד׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תר״ל:י׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ל:י׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תר״ל:י׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ל:י׳
העומד מאליו – שלא הוקבע שם לשם תיקון מבוי דלא הזמינוהו לכך.
היכא דלא סמכינן עליה מאתמול שהיה – שם לחי אחר ונפל בשבת.
לאישתמושי באילן – ויעלה ויתלוש ביום טוב.
היה שם – בפסי ביראות תניא בפרק שני.
חיצת הקנים – קנים מחוברים. חיצת שהיו נטועים כסדר מחיצה.
דיומד – מפרש בפ׳ שני דיו עמודין עמוד אחד נראה כשנים שעשאו כמרזב ונוטה אחד ממחיצותיו לדרום ואחד למערב דכי עביד ד׳ דיומדין לד׳ הפיאות יש לכל מחיצה ב׳ אמות עומד אמה מכאן ואמה מכאן:
כדבעא מיניה – בפרק שני.
המסיך – נופו נוטה סמוך לארץ ראש הנוף בפחות מג׳ לקרקע ועיקרו במקום שמחובר לאילן גבוה עשרה.
אין מטלטלין בו – אם היה היקפו יותר מבית סאתים כחצר המשכן ושיעור זה נתנו חכמים לכל היקף המתוקן ואינו מתוקן כל צרכו כגון למחיצה שאין בה שתי וערב בהאי פירקא (דף טז:) ולהיקף שלא הוקף לדירה בפ׳ שני (דף כד.) והכא נמי אי בעומד מאליו מוקמת לה שפיר כו׳ הואיל ולאו להכי עבידא יהבו ביה רבנן האי שיעורא.
משום דהוי דירה שתשמישה לאויר – לעולם שנטעו מתחילה לכך והיקף לדירה הוא אבל דירה זו אינה עשויה לצורך תוכה אלא לצורך אויר שחוצה לה לדור שם שומרי השדות ועשויי׳ להציל מן החמה ואין מטלטלין בדירה זו אלא בית סאתים כדתניא בפ׳ שני (דף כב.) כלל אמר ר״ש בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר ומוקצה וחצר ואפילו י׳ כורים מותר וכל דירה שתשמישה לאויר כגון בורגנין שבשדות בית סאתים מותר יותר מבית סאתים אסור דלאו דירה הוא דעל כרחו הוא דר שם.
שבת בתל – קדש עליו היום וקנה שם שביתתו.
גבוה עשרה – דאמרינן גוד אסיק מחיצותיו כל סביבותיו והרי הוא מוקף.
וכן נקע – אחד מנקיקי הסלעים.
והוא מד׳ אמות עד בית סאתים – הואיל ושבת באויר מחיצותיו נעשית ביתו וכולו כארבע אמותיו הוא הלכך מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה אבל אי הוה טפי מבית סאתים אין מחיצותיו מועילות לו שהיקף שאינו עשוי לדירה אינו מועיל אלא לבית סאתים להכי נקט מארבע אמות ואילך דאם היה פחות מד׳ אמות מאי מהלך את כולו איכא ומחיצותיו מאי מהני בלאו מחיצה נמי מקום לכל אדם ד׳ אמות בפרק מי שהוציאוהו (לקמן דף מא:).
ושיבולות מקיפות אותה – שהניח גבוליה סביב מלקצור ושבלים גבוהין י׳ עסקינן. תל ונקע מאי איכא למימר – מימות עולם הן. היוצאות מן הגדר – זו למעלה מזו. למיסר בניינא – שאם ירצה לעשות מחיצה מכותל זה לכותל שכנגדו יתקשר באבנים הללו שכן דרך הבנאין לעשות ובענין אחר אינו יכול לדבק בנין חדש בבנין ישן. לסמוך אדיקלא – דקל היה עומד אצל פתח המבוי. הא סמכינן הוי לחי – אלמא הלכה כאביי. לימא בדלא סמכינן עליה פליגי – ואביי דשרי קשיא ליה האי עובדא דרב לא סמך אדיקלא ואנן קים לן הלכתא כאביי בלחי העומד מאליו.
ומתרץ: לא ס״ד – דוודאי בדסמכינן עליה פליגי אבל לא סמכינן דברי הכל אינו לחי כההוא עובדא דדיקלא דרב.
ברקא – יציע.
דהוה בי בר חבו – והיה עמוד הסומך את היציע עומד בראש מבוי אחר.
ואפליגו בה כולי שנייהו – אביי שרי למיסמך עליה ורבא אסר אלמא בדסמכינן עליה פליגי והלכתא כאביי בהא דזו היא אחת מיע״ל קג״ם שהלכה כאביי. מתני׳ ומטמא משום גולל – אם עשאו גולל לקבר מטמא לעולם באהל כמת עצמו ואפי׳ ניטל משם דתניא בפ׳ בהמה המקשה (חולין עב.) כל אשר יגע על פני השדה לרבות גולל ודופק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
חיצת הקנים – קנים מחוברים. חיצת שהיו נטועים כסדר מחיצה.
דיומד – מפרש בפ׳ שני דיו עמודין עמוד אחד נראה כשנים שעשאו כמרזב ונוטה אחד ממחיצותיו לדרום ואחד למערב דכי עביד ד׳ דיומדין לד׳ הפיאות יש לכל מחיצה ב׳ אמות עומד אמה מכאן ואמה מכאן:
כדבעא מיניה – בפרק שני.
המסיך – נופו נוטה סמוך לארץ ראש הנוף בפחות מג׳ לקרקע ועיקרו במקום שמחובר לאילן גבוה עשרה.
אין מטלטלין בו – אם היה היקפו יותר מבית סאתים כחצר המשכן ושיעור זה נתנו חכמים לכל היקף המתוקן ואינו מתוקן כל צרכו כגון למחיצה שאין בה שתי וערב בהאי פירקא (דף טז:) ולהיקף שלא הוקף לדירה בפ׳ שני (דף כד.) והכא נמי אי בעומד מאליו מוקמת לה שפיר כו׳ הואיל ולאו להכי עבידא יהבו ביה רבנן האי שיעורא.
משום דהוי דירה שתשמישה לאויר – לעולם שנטעו מתחילה לכך והיקף לדירה הוא אבל דירה זו אינה עשויה לצורך תוכה אלא לצורך אויר שחוצה לה לדור שם שומרי השדות ועשויי׳ להציל מן החמה ואין מטלטלין בדירה זו אלא בית סאתים כדתניא בפ׳ שני (דף כב.) כלל אמר ר״ש בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר ומוקצה וחצר ואפילו י׳ כורים מותר וכל דירה שתשמישה לאויר כגון בורגנין שבשדות בית סאתים מותר יותר מבית סאתים אסור דלאו דירה הוא דעל כרחו הוא דר שם.
שבת בתל – קדש עליו היום וקנה שם שביתתו.
גבוה עשרה – דאמרינן גוד אסיק מחיצותיו כל סביבותיו והרי הוא מוקף.
וכן נקע – אחד מנקיקי הסלעים.
והוא מד׳ אמות עד בית סאתים – הואיל ושבת באויר מחיצותיו נעשית ביתו וכולו כארבע אמותיו הוא הלכך מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה אבל אי הוה טפי מבית סאתים אין מחיצותיו מועילות לו שהיקף שאינו עשוי לדירה אינו מועיל אלא לבית סאתים להכי נקט מארבע אמות ואילך דאם היה פחות מד׳ אמות מאי מהלך את כולו איכא ומחיצותיו מאי מהני בלאו מחיצה נמי מקום לכל אדם ד׳ אמות בפרק מי שהוציאוהו (לקמן דף מא:).
ושיבולות מקיפות אותה – שהניח גבוליה סביב מלקצור ושבלים גבוהין י׳ עסקינן. תל ונקע מאי איכא למימר – מימות עולם הן. היוצאות מן הגדר – זו למעלה מזו. למיסר בניינא – שאם ירצה לעשות מחיצה מכותל זה לכותל שכנגדו יתקשר באבנים הללו שכן דרך הבנאין לעשות ובענין אחר אינו יכול לדבק בנין חדש בבנין ישן. לסמוך אדיקלא – דקל היה עומד אצל פתח המבוי. הא סמכינן הוי לחי – אלמא הלכה כאביי. לימא בדלא סמכינן עליה פליגי – ואביי דשרי קשיא ליה האי עובדא דרב לא סמך אדיקלא ואנן קים לן הלכתא כאביי בלחי העומד מאליו.
ומתרץ: לא ס״ד – דוודאי בדסמכינן עליה פליגי אבל לא סמכינן דברי הכל אינו לחי כההוא עובדא דדיקלא דרב.
ברקא – יציע.
דהוה בי בר חבו – והיה עמוד הסומך את היציע עומד בראש מבוי אחר.
ואפליגו בה כולי שנייהו – אביי שרי למיסמך עליה ורבא אסר אלמא בדסמכינן עליה פליגי והלכתא כאביי בהא דזו היא אחת מיע״ל קג״ם שהלכה כאביי. מתני׳ ומטמא משום גולל – אם עשאו גולל לקבר מטמא לעולם באהל כמת עצמו ואפי׳ ניטל משם דתניא בפ׳ בהמה המקשה (חולין עב.) כל אשר יגע על פני השדה לרבות גולל ודופק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush