×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין י״ד.גמרא
;?!
אָ
גמ׳גְּמָרָא: טֶפַח טֶפַח וּמֶחֱצָה בָּעֵי. כֵּיוָן דְּרָחָב לְקַבֵּל טֶפַח אִידַּךְ חֲצִי טֶפַח מְלַבֵּין לֵיהּ בְּטִינָא מַשֶּׁהוּ מֵהַאי גִּיסָא וּמַשֶּׁהוּ מֵהַאי גִּיסָא וְקָיְימָא. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא קוֹרָה שֶׁאָמְרוּ צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא בְּרִיאָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ אוּמַעֲמִידֵי קוֹרָה אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִין כְּדֵי לְקַבֵּל קוֹרָה וְאָרִיחַ (א)וְרַב חִסְדָּא אָמַר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִין כְּדֵי לְקַבֵּל קוֹרָה וְאָרִיחַ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בהִנִּיחַ קוֹרָה עַל גַּבֵּי מָבוֹי וּפָרַס עָלֶיהָ מַחְצֶלֶת וְהִגְבִּיהַּ מִן הַקַּרְקַע שְׁלֹשָׁה קוֹרָה אֵין כָּאן מְחִיצָה אֵין כָּאן קוֹרָה אֵין כָּאן דְּהָא מִיכַּסְּיָא מְחִיצָה אֵין כָּאן דְּהָוְיָא לַהּ מְחִיצָה שֶׁהַגְּדָיִים בּוֹקְעִין בָּהּ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן גקוֹרָה הַיּוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בְּכוֹתֶל זֶה דוְכֵן שְׁתֵּי קוֹרוֹת אַחַת יוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאַחַת יוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאֵינָן נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת שְׁלֹשָׁה צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר פָּחוֹת מד׳מֵאַרְבַּע אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת אַרְבַּע צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. הוְכֵן ב׳שְׁתֵּי קוֹרוֹת הַמַּתְאִימוֹת לֹא בְּזוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ וְלֹא בָּזוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ אִם מְקַבְּלוֹת אָרִיחַ לְרׇחְבּוֹ טֶפַח אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת וְאִם לָאו צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם מְקַבֶּלֶת אָרִיחַ לְאׇרְכּוֹ שְׁלֹשָׁה אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת וְאִם לָאו צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. הָיוּ אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ורוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנָה כְּאִילּוּ הִיא לְמַטָּה וְאֶת הַתַּחְתּוֹנָה כְּאִילּוּ הִיא לְמַעְלָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא עֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה מכ׳מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְתַחְתּוֹנָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. אָמַר אַבָּיֵי ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כַּאֲבוּהּ בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא סָבַר לַהּ כַּאֲבוּהּ בַּחֲדָא דְּאִית לֵיהּ רוֹאִין. וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא דְּאִילּוּ ר׳רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר בְּתוֹךְ כ׳עֶשְׂרִים אִין לְמַעְלָה מכ׳מֵעֶשְׂרִים לָא.: ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְחָבָה אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה.: מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְחִיָּיא בַּר רַב קַמֵּיהּ דְּרַב רְחָבָה אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה א״לאֲמַר לֵיהּ אַתְנְיֵיהּ רְחָבָה וּבְרִיאָה. וְהָאָמַר ר׳רַבִּי אִילְעַאי אָמַר רַב זרְחָבָה אַרְבָּעָה אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה רְחָבָה אַרְבָּעָה שָׁאנֵי.: הָיְתָה שֶׁל קַשׁ כּוּ׳.: מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּאָמְרִינַן רוֹאִין הַיְינוּ הָךְ. מַהוּ דְּתֵימָא בְּמִינָהּ אָמְרִינַן שֶׁלֹּא בְּמִינָהּ לָא אָמְרִינַן קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן:.: עֲקוּמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְּשׁוּטָה.: פְּשִׁיטָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כִּדְרַבִּי זֵירָא דְּאָמַר ר׳רַבִּי זֵירָא חהִיא בְּתוֹךְ הַמָּבוֹי וְעַקְמוּמִיתָהּ חוּץ לַמָּבוֹי הִיא בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וְעַקְמוּמִיתָהּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים הִיא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה וְעַקְמוּמִיתָהּ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה רוֹאִין כׇּל שֶׁאִילּוּ יִנָּטֵל עַקְמוּמִיתָהּ וְאֵין בֵּין זֶה לָזֶה שְׁלֹשָׁה אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת וְאִם לָאו צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא הִיא בְּתוֹךְ מָבוֹי וְעַקְמוּמִיתָהּ חוּץ לַמָּבוֹי אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ דִּילְמָא אָתֵי לְאִמְּשׁוֹכֵי בָּתְרַהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן:.: טעֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת.: הָא תּוּ לְמָה לִי סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶיקֵּיפוֹ ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים יֵשׁ בּוֹ רֹחַב טֶפַח. מְנָא הָנֵי מִילֵּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קְרָא {מלכים א ז׳:כ״ג} וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגוֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסוֹב אוֹתוֹ סָבִיב. וְהָא אִיכָּא שְׂפָתוֹ. אָמַר רַב פָּפָּא שְׂפָתוֹ שְׂפַת פֶּרַח שׁוֹשָׁן כְּתִיב בֵּיהּ דִּכְתִיב {מלכים א ז׳:כ״ו} וְעׇבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל. וְהָאִיכָּא מַשֶּׁהוּ כִּי קָא חָשֵׁיב מִגַּוַּאי קָא חָשֵׁיב. תַּנְיָא רַבִּי חִיָּיא יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה הָיָה מַחֲזִיק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה טׇהֳרָה מִכְּדִי מִקְוֶה כַּמָּה הָוֵי אַרְבָּעִים סְאָה כִּדְתַנְיָא {ויקרא ט״ו:ט״ז} וְרָחַץ (אֶת בְּשָׂרוֹ)מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
גמ׳ מלבין לה – לקורה בטינא ממרח בטיט בשיפוע מלא אצבע מכאן וכנגדו מכאן ומשוה אותה לקורה: מלבין לשון לבנים. ומעמידי הקורה – אם הניחה על גבי יתידות אין צריכין שיהו בריאין לקבל קורה ואריח אלא לקבל קורה לבד דהא לא יהבי אריח עלה ובקורה הוא דבעינן קביעות כי היכי דתיהוי היכר מעליא אבל מעמידיה לא תלי היכירא בדידהו.
אחד זה ואחד זה – קורה בעינן בריאות דאריח ומעמידיה בעו בריאות דקורה ואריח.
מחצלת – להיות מחיצה לייפות כח התירו.
שהגדיים בוקעין בה – הואיל וגובהה שלשה הויא מחיצה תלויה ואינה מתרת.
המתאימות – שהשכיבן זו אצל זו כמו תאומים. אחת למעלה ואחת למטה – ובין שתיהם כדי לקבל אריח זו אצל זו אלא שאחת מעמידים [שלה] גבוהים משל חברתה וגבוהים ממנה.
רואין את העליונה כו׳ – עד שיהא זו אצל זו בשוה.
למעלה מעשרים אמה – מן הקרקע דאין שם הכשר קורה.
ולא תחתונה למטה מי׳ – סמוך לקרקע.
דאית ליה רואין – נמי כאבוה דאמר במתניתין רואין אותה כאילו היא של מתכת. היינו הך – דתנא ברישא רחבה אע״פ שאינה בריאה ולמה לי תו היתה של קש דאינה בריאה רואין אותה כאילו היא של מתכת. בריאה במינה אמרינן – שרגיל להיות באותו המין בריאה כגון קורה של עץ כי אינה בריאה נמי אמרינן רואין כאילו היא בריאה אבל של קש ושל קנים דאינה בריאה במינה אימא לא אמרינן רואין. פשיטא – דהכא נמי אמרינן רואין דמאי שנא הא מדרישא. משפתו עד שפתו – חללו שלו לבד עובי דופנותיו עשר אמות וכתיב וקו שלשים באמה יסוב אותו אלמא לכל אמה רוחב בעיגולא איכא שלש אמות היקף. והאיכא עובי שפתו – דהוה עדיף על י׳ של חלל ואפילו הכי וקו שלשים הוא דבעי ותו לא. פרח שושן – דק מאד כפרח שושן זו.
ועביו טפח – בשולי דפנותיו מלמטה אבל מלמעלה דק מאד כמעשה שפת כוס פרח שושן.
מגוואי קא חשיב – קרא לההוא קו ל׳ להיקף דגואי חשיב ליה שאין עובי שפתו מוקף בו אלא קו שלשים הוא מקיף חלל שלשים. מקוה טהרה – ארבעים סאה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144