גמרא
פירוש
אֶפְשָׁר כִּדְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אמוּתָּר לוֹ לָאָדָם לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר קוֹדֶם שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם הָכָא נָמֵי אֶפְשָׁר דְּשָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא מֵעִיקָּרָא.
מִי יָדַע הֵי נָפֵיק וְכִי תֵּימָא דְּמַפֵּיק לֵיהּ בְּרֵישׁ עַשְׂרָה {ויקרא כ״ז:ל״ג} לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע אָמַר רַחֲמָנָא.
וְכִי תֵּימָא אֶפְשָׁר דְּשָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא בכולי עֶדְרֵיהּ מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָעֵינַן בְּהֵמָה לְהַקְרָבָה וְלֵיכָּא.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ומשני: אפשר – בתקנתא אחריתי כדרב יהודה והא עדיפא מהך כדאמרן בפירקא קמא (לעיל דף ג:) דמש״ה כלאי חיותיה דרב מרי דהוה מקני לאודנייהו לעובד כוכבים משום דמפקע להו אפי׳ מקדושת כהן.
ה״נ – גבי מעשר אפשר בתקנתא דלא צריך לשהויי דלישדי ביה מומא מעיקרא. ומשני מי ידע הי נפיק.
בריש עשרה – בעשירי.
לא יבקר – משמע שהוא לא יוציאנו אלא הוא יוצא מעצמו. וכי תימא אפשר דשדי ביה מומא בכוליה עדריה – קודם שיעשר דעדיין הן חולין ומותר להטיל מום ואח״כ יעשר דמעשר חל על בעל מום כדכתיב (ויקרא כז) לא יבקר בין טוב לרע. וקפריך ה״נ לגבי בכור – דקאמרת יטיל בהן מום איכא למיפרך מהרה יבנה בית המקדש כו׳. ה״נ אפשר בלקוחין – שהלקוחין א״צ להטיל בהם מום שהרי פטורין מן המעשר דקתני במתני׳ הלקוח והניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה.
ומשני: כיון דאיהו שדי מומין בכולי עדריה – פטורין הנולדים אצלו הוו לקוחים דבר מועט ושכיחי מומי טובא דפסלי בקדשים ואפי׳ דוקין שבעין פסלי הלכך לא שכיחי בהמות להקרבה משום הכי לא מפרישינן מעשר. ואליבא דר׳ יוסי הגלילי – אצטריך לאשמועינן לרבות קדשים קלים שאם הפקיד אצל חבירו בהמות שלמים וכפרו ונשבע עליה ואח״כ הודה ישלם קרן וחומש ואשם דקרינא ביה בה׳ ובעמיתו דכתי׳ ומעלה מעל בה׳ וכחש בעמיתו ישלם ושלמים יש בהן לה׳ ובעמיתו. ה״נ – דליעשרו.
יהיה קדש – עשירי יהיה קדש. קדושת מעשר – מפרש לקמן ויעבור עלייהו בלא ימכר ולא יגאל. מקדושה לקדושה – שאין קדושת מזבח חלה על קדושת בדה״ב ואע״ג דקדושת מזבח חמורה ולא קדושת בדק הבית על קדושת מזבח שיהא חייב ליתן דמיהן לבדק הבית.
אבל מקדישין – קדשי מזבח לקדשי בדק הבית.
הקדש עילוי – טובת הנאה שיש לו מקדושת מזבח יכול ליתן לבדק הבית וזו היא טובת הנאה דיכול ליטול סלע מישראל אחר על מנת שיתננה לבן בתו כהן שיקריבנה כדאמרן בפ׳ עד כמה (לעיל דף כז.) עילוי היינו שמעלה בדמים אותו שיעור טובת הנאה ונותן לגזבר.
ומחרימין אותן – בקדשי מזבח מחרימין ויתן לכהן כפי טובת הנאה שיש לו בהן אבל חלק מזבח לא חיילא שום קדושה אחריתי. מהו דתימא – היינו טעמא דלא חיילא קדושת מזבח אקדושת בדק הבית דכל בהמה לאו לעולה קיימא שהרי רוב בהמות עומדות לאכילה הלכך כי אקדשה לבדק הבית שפיר אקדשה וגמר וחיילא עלה קדושת בדק הבית דתו לא לשנייה לקדשי מזבח אבל לגבי מעשר דכל בהמה למעשר קיימא אע״ג דאקדשה לשלמים לא פקע תורת מעשר מינה. ולמאי נפקא מינה – אי הוה חיילא קדושת מעשר אשלמים הא לא חמיר מעשר משלמים.
למיקם עלה בלא ימכר ולא יגאל – דשלמים הוו בני פדיון קמשמע לן יהיה קדש ולא שכבר קדש. מה מעשר דגן מחדש על הישן לא – דכתיב (דברים יד) היוצא השדה שנה שנה היוצא שנה אתה מעשר ולא משנה זו לשנה שעברה ולא משנה שעברה לשנה הבאה. מה מעשר דגן ממין על שאינו מינו לא – כדאמרינן לקמן תן חלב לזה ולזה.
וצאן – דמשמע כל צאן מין אחד חשוב לענין מעשר. הכתיב עשר תעשר – דאתקש למעשר דגן.
לשנה הקשתיו – מעשר בהמה למעשר דגן שלא יתרום משל שנה שעברה שנולד קודם אלול על שנולדו לאחר אלול.
ולא לדבר אחר – מין במינו. אין תורמין – במעשר דגן קמיירי.
תן חלב לזה וחלב לזה – היינו תרומה ומעשר כדכתיב (במדבר יח) בהרימכם את חלבו ממנו וקאמר רחמנא שיתן לכל אחד מעשרותיו בפני עצמו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ה״נ – גבי מעשר אפשר בתקנתא דלא צריך לשהויי דלישדי ביה מומא מעיקרא. ומשני מי ידע הי נפיק.
בריש עשרה – בעשירי.
לא יבקר – משמע שהוא לא יוציאנו אלא הוא יוצא מעצמו. וכי תימא אפשר דשדי ביה מומא בכוליה עדריה – קודם שיעשר דעדיין הן חולין ומותר להטיל מום ואח״כ יעשר דמעשר חל על בעל מום כדכתיב (ויקרא כז) לא יבקר בין טוב לרע. וקפריך ה״נ לגבי בכור – דקאמרת יטיל בהן מום איכא למיפרך מהרה יבנה בית המקדש כו׳. ה״נ אפשר בלקוחין – שהלקוחין א״צ להטיל בהם מום שהרי פטורין מן המעשר דקתני במתני׳ הלקוח והניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה.
ומשני: כיון דאיהו שדי מומין בכולי עדריה – פטורין הנולדים אצלו הוו לקוחים דבר מועט ושכיחי מומי טובא דפסלי בקדשים ואפי׳ דוקין שבעין פסלי הלכך לא שכיחי בהמות להקרבה משום הכי לא מפרישינן מעשר. ואליבא דר׳ יוסי הגלילי – אצטריך לאשמועינן לרבות קדשים קלים שאם הפקיד אצל חבירו בהמות שלמים וכפרו ונשבע עליה ואח״כ הודה ישלם קרן וחומש ואשם דקרינא ביה בה׳ ובעמיתו דכתי׳ ומעלה מעל בה׳ וכחש בעמיתו ישלם ושלמים יש בהן לה׳ ובעמיתו. ה״נ – דליעשרו.
יהיה קדש – עשירי יהיה קדש. קדושת מעשר – מפרש לקמן ויעבור עלייהו בלא ימכר ולא יגאל. מקדושה לקדושה – שאין קדושת מזבח חלה על קדושת בדה״ב ואע״ג דקדושת מזבח חמורה ולא קדושת בדק הבית על קדושת מזבח שיהא חייב ליתן דמיהן לבדק הבית.
אבל מקדישין – קדשי מזבח לקדשי בדק הבית.
הקדש עילוי – טובת הנאה שיש לו מקדושת מזבח יכול ליתן לבדק הבית וזו היא טובת הנאה דיכול ליטול סלע מישראל אחר על מנת שיתננה לבן בתו כהן שיקריבנה כדאמרן בפ׳ עד כמה (לעיל דף כז.) עילוי היינו שמעלה בדמים אותו שיעור טובת הנאה ונותן לגזבר.
ומחרימין אותן – בקדשי מזבח מחרימין ויתן לכהן כפי טובת הנאה שיש לו בהן אבל חלק מזבח לא חיילא שום קדושה אחריתי. מהו דתימא – היינו טעמא דלא חיילא קדושת מזבח אקדושת בדק הבית דכל בהמה לאו לעולה קיימא שהרי רוב בהמות עומדות לאכילה הלכך כי אקדשה לבדק הבית שפיר אקדשה וגמר וחיילא עלה קדושת בדק הבית דתו לא לשנייה לקדשי מזבח אבל לגבי מעשר דכל בהמה למעשר קיימא אע״ג דאקדשה לשלמים לא פקע תורת מעשר מינה. ולמאי נפקא מינה – אי הוה חיילא קדושת מעשר אשלמים הא לא חמיר מעשר משלמים.
למיקם עלה בלא ימכר ולא יגאל – דשלמים הוו בני פדיון קמשמע לן יהיה קדש ולא שכבר קדש. מה מעשר דגן מחדש על הישן לא – דכתיב (דברים יד) היוצא השדה שנה שנה היוצא שנה אתה מעשר ולא משנה זו לשנה שעברה ולא משנה שעברה לשנה הבאה. מה מעשר דגן ממין על שאינו מינו לא – כדאמרינן לקמן תן חלב לזה ולזה.
וצאן – דמשמע כל צאן מין אחד חשוב לענין מעשר. הכתיב עשר תעשר – דאתקש למעשר דגן.
לשנה הקשתיו – מעשר בהמה למעשר דגן שלא יתרום משל שנה שעברה שנולד קודם אלול על שנולדו לאחר אלול.
ולא לדבר אחר – מין במינו. אין תורמין – במעשר דגן קמיירי.
תן חלב לזה וחלב לזה – היינו תרומה ומעשר כדכתיב (במדבר יח) בהרימכם את חלבו ממנו וקאמר רחמנא שיתן לכל אחד מעשרותיו בפני עצמו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush