גמרא
פירוש
מַאי לָאו אַבְּהֵמָה לָא אַעוּבָּר. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו שְׁמַע מִינַּהּ. מְסַיְּיעָא (לֵיהּ) לְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אהַמּוֹכֵר בְּהֵמָה גַּסָּה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "לעובד כוכבים".
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "לעובד כוכבים".
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "לעובד כוכבים".
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "לעובד כוכבים".
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "העובד כוכבים".
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".
מאי לאו אבהמה – קאי האי דקתני קונסין אותו דקנסינן ליה לפדות הבהמה אלמא מכר את הבהמה לעובריה דקבלה אינה אלא לעוברין קנסינן ליה בין לרבי יהודה בין לרבנן דרבנן לא פליגי עליה דר׳ יהודה אלא לענין בכורה. לא אעובר – קנסינן ליה שכבר היה במעיה ומכרו לגמרי אבל עוברין שעתידה להתעבר לא איכפת לן. דיקא נמי – דאעובר קאי מדקתני נותן כל דמיו לכהן ואי אבהמה כהן מאי עבידתיה. מסייע ליה – האי דקתני קונסין. או לאו דוקא – דלא קנסינן ליה כולי האי. אי נמי טפי מהכי קנסינן ליה אם אין העובד כוכבים מתרצה בכך. ת״ש – מדגבי עבד תני מאה והכא עשרה שמע מינה דוקא קאמר דאי לאו דוקא ליתני תרוייהו מאה או תרוייהו עשרה:
לעולם בהמה לאו דוקא דלא קנסינן ליה כולי האי אבל גבי עבד משום דכל יומא ויומא כו׳. דוקא – מאה או לא דוקא. בלישנא בתרא גרסי׳ בעבד עד עשרה בדמיו אלמא מאה דבהמה לאו דוקא דהא עבד דמפקע ליה ממצותיו ולא קנסינן אלא עשרה. שאני עבד – להכי לא קנסינן ליה טפי משום דכי פריק ליה לא הדר ליה למריה דקיי״ל במסכת גיטין (דף מג:) המוכר עבדו לעובד כוכבים יצא לחירות. וקפריך בהמה מ״ט – קנסינן ליה טפי משום דהדרא ליה. ה״ג: אי הכי א״כ ליקנסיה טפי חד – כדי שיעור דמיה ליקנסיה יותר מעשרה דהא במאי דהדרא ליה אינו נשכר אלא כדי דמיה וקנסא לא הוי אלא י׳ הלכך ליתני י״א בדמיה ותו לא. כל בכור – בישראל. רבנן סברי אי הוה כתיב בכור בישראל הוה משמע אפילו מקצת בכור דישראל הוי חייב בבכורה. למלויי אתא – עד דליהוי כוליה דישראל. לגרועי – דכל משמע כל דהו כמו לשפחתך אין כל בבית (מלכים ב ד). אפי׳ אזנו – אפי׳ אין שותפות לעובד כוכבים אלא באוזן הבכור אינו קדוש. ולימא ליה – כהן לעובד כוכבים. שקיל אזנך וזיל – דאי נמי הוי בכור בעל מום ניתן לכהן. נבילה – כגון שיש חלק לעובד כוכבים בוושט או בגרגרת שלו הואיל וחיותא בידיה דעובד כוכבים חשיב כמאן דהוי כוליה דעובד כוכבים. טריפה – כגון מן הארכובה ולמעלה. במאי קמיפלגי – רב חסדא ורבא. רבא סבר טריפה אינה חיה – הלכך כמאן דהוי כולה דעובד כוכבים דמי. ורב חסדא סבר טריפה חיה – הלכך לא חשיב אלא דבר שעושה אותה נבילה. לא פליגי – רב חסדא ורבא עליה דרב הונא אבל רב חסדא ורבא פליגי. [הא בו – ] אם יש חלק לעובד כוכבים בבכור עצמו אפי׳ באזנו אינו קדוש. באמו – או נבלות או טריפות. כל מקנך תזכר – אם כל המקנה שלך תזכר אם יהא שלך זכר תקדישנו כדמתרגמינן דיכרין תקדיש. מתקיף לה – אכולהו. שגר בהמה שגר בבהמה – שגר במעי בהמה שעדיין לא הגיע זמנו לצאת. ל״א שגר בהמה מה שבהמה משגרת ומשכלת. אלמא אע״ג דלאו בני חיותא נינהו קדשי הכא נמי אי נמי הוה ליה לעובד כוכבים ביה דבר שעושה אותו נבילה ליקדוש חלק הישראל אע״ג דלאו בר חיותא הוא.1רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
לעולם בהמה לאו דוקא דלא קנסינן ליה כולי האי אבל גבי עבד משום דכל יומא ויומא כו׳. דוקא – מאה או לא דוקא. בלישנא בתרא גרסי׳ בעבד עד עשרה בדמיו אלמא מאה דבהמה לאו דוקא דהא עבד דמפקע ליה ממצותיו ולא קנסינן אלא עשרה. שאני עבד – להכי לא קנסינן ליה טפי משום דכי פריק ליה לא הדר ליה למריה דקיי״ל במסכת גיטין (דף מג:) המוכר עבדו לעובד כוכבים יצא לחירות. וקפריך בהמה מ״ט – קנסינן ליה טפי משום דהדרא ליה. ה״ג: אי הכי א״כ ליקנסיה טפי חד – כדי שיעור דמיה ליקנסיה יותר מעשרה דהא במאי דהדרא ליה אינו נשכר אלא כדי דמיה וקנסא לא הוי אלא י׳ הלכך ליתני י״א בדמיה ותו לא. כל בכור – בישראל. רבנן סברי אי הוה כתיב בכור בישראל הוה משמע אפילו מקצת בכור דישראל הוי חייב בבכורה. למלויי אתא – עד דליהוי כוליה דישראל. לגרועי – דכל משמע כל דהו כמו לשפחתך אין כל בבית (מלכים ב ד). אפי׳ אזנו – אפי׳ אין שותפות לעובד כוכבים אלא באוזן הבכור אינו קדוש. ולימא ליה – כהן לעובד כוכבים. שקיל אזנך וזיל – דאי נמי הוי בכור בעל מום ניתן לכהן. נבילה – כגון שיש חלק לעובד כוכבים בוושט או בגרגרת שלו הואיל וחיותא בידיה דעובד כוכבים חשיב כמאן דהוי כוליה דעובד כוכבים. טריפה – כגון מן הארכובה ולמעלה. במאי קמיפלגי – רב חסדא ורבא. רבא סבר טריפה אינה חיה – הלכך כמאן דהוי כולה דעובד כוכבים דמי. ורב חסדא סבר טריפה חיה – הלכך לא חשיב אלא דבר שעושה אותה נבילה. לא פליגי – רב חסדא ורבא עליה דרב הונא אבל רב חסדא ורבא פליגי. [הא בו – ] אם יש חלק לעובד כוכבים בבכור עצמו אפי׳ באזנו אינו קדוש. באמו – או נבלות או טריפות. כל מקנך תזכר – אם כל המקנה שלך תזכר אם יהא שלך זכר תקדישנו כדמתרגמינן דיכרין תקדיש. מתקיף לה – אכולהו. שגר בהמה שגר בבהמה – שגר במעי בהמה שעדיין לא הגיע זמנו לצאת. ל״א שגר בהמה מה שבהמה משגרת ומשכלת. אלמא אע״ג דלאו בני חיותא נינהו קדשי הכא נמי אי נמי הוה ליה לעובד כוכבים ביה דבר שעושה אותו נבילה ליקדוש חלק הישראל אע״ג דלאו בר חיותא הוא.1רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה ״אפי׳ מום קל״ שמופיע במהדורתנו בתחילת דף ג׳:
הערות
Gemara
Peirush