גמרא
פירוש
מַאי הָרִיס אָמַר רַב פָּפָּא תּוֹרָא בָּרָא דְּעֵינָא.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
תורא ברא דעינא – שורה חיצונה של עין היינו בת עין המכסה את העין. דק משוקע – דק המשקע את העין הרי זה מום. הא בשחור הא בלבן – השתא קס״ד דמוקים חדא בשחור של עין וחדא בלבן של עין. וסימניך ברקא – מייל״א דהוי לבן וצף והוי מום הכא נמי סימן זה יהא לך בדוק דלבן וצף הוי מום. ברקא – כגון השוכר את החמור והבריקה (ב״מ דף עח.). זקן אחד – כהן היה. לא עברתי לפניו – שגדול הדור היה. חלזון זה – בכור היה לו לאותו זקן והיה לו חלזון בעינים. שמורה הלכה – הלכה חדשה שלא שמענוה מאחר. קודם מעשה – קודם שבא מעשה ההלכה בידו. שומעין לו – ועושין מעשה. אין שומעין לו – דבשביל המעשה אומרה. והכא מאן ציית ליה במאי דאמר דמום קבוע הוא. מתניתין – דקתני אין מום בלבן רבי יוסי היא. יצא מחלב עינימו – יצא רשע לתרבות רעה מרוב שומן שבעינו ושומן העין בלבן הוא. דבר המבלבל – שפוסק הסירא ומערב השחור והלבן כל היכי דעבר הוי מבלבל. מתני׳ חורוור – חולי הוא שיש טיפין לבנות בעין. הקבועים – אתרוייהו [קאי] אחורוור ואמים. בודקין ג״פ בתוך שמונים יום – ואם לא בדקוהו אע״פ שמום נמצא שם ביום שמונים לא הוי מום דשמא בינתים הלך לו וחזר שכן דרכו. מים – שעיניו נוטפות מים. אלו הם המים הקבועין – כלומר במאי ידעינן אי קבועין הן אי עוברים. אכל לח ויבש של גשמים – אם האכילוהו לרפואה תבן ומספוא שקורין פיצ״א. לח – הגדל בניסן ויבש הגדל בתשרי כדמפרש בגמרא והאכילוהו ביחד לח ויבש של גשמים הגדל בשדה בית הבעל דסגי ליה בגשמים. או לח ויבש של שלחים – קרקע שצריכה להשקות.
או שלא אכל לח ויבש ביחד אלא אכל יבש ואח״כ אכל לח לרפואה אין זו דרך רפואה אע״פ שלא נתרפא בכך אינו מום עד שיאכל יבש אחר הלח דזו היא דרך רפואתו ואם לא נתרפא הוי מום. גמ׳ מתני׳ – דקתני חורוור קבוע שמונים יום רבי יהודה היא. אכל לח ויבש של בית הבעל – שאין צריך להשקותה ההוא הוי רפואה. ולא לח ויבש של שלחין – דלא הוי רפואה ולא בדקנא ביה. או שאכל יבש – של בית הבעל ואחר כך לח אינו נבדק בכך דאין זו דרך רפואה. וישנו ג׳ חדשים – דג׳ חדשים בדקינן ליה בהכי. ה״ז מום – אם לא נתרפא בכך. והאנן תרוייהו תנן – דבין של בית הבעל בין של שלחין ואי אכיל יבש אחר הלח מסי ובדקינן ומתניתין כרבי יהודה אוקימתא. חסורי מחסרא – מתני׳. לח בזמן לח – מספוא הגדל באדר וניסן מאכילין אותו באדר וניסן. ויבש ביבש – מספוא הגדל באלול ותשרי מאכילין אותו בתשרי דלא שחטי ליה עד שיעברו כל ימי הקיץ ויבדק בשניהם. ת״ש – דלח בזמן לח ויבש בזמן יבש. וכמה מאכילין אותו – בכל יום. בסעודה ראשונה – שאוכל בכל יום יהבינן לי׳ מן הרפואה כגרוגרות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
או שלא אכל לח ויבש ביחד אלא אכל יבש ואח״כ אכל לח לרפואה אין זו דרך רפואה אע״פ שלא נתרפא בכך אינו מום עד שיאכל יבש אחר הלח דזו היא דרך רפואתו ואם לא נתרפא הוי מום. גמ׳ מתני׳ – דקתני חורוור קבוע שמונים יום רבי יהודה היא. אכל לח ויבש של בית הבעל – שאין צריך להשקותה ההוא הוי רפואה. ולא לח ויבש של שלחין – דלא הוי רפואה ולא בדקנא ביה. או שאכל יבש – של בית הבעל ואחר כך לח אינו נבדק בכך דאין זו דרך רפואה. וישנו ג׳ חדשים – דג׳ חדשים בדקינן ליה בהכי. ה״ז מום – אם לא נתרפא בכך. והאנן תרוייהו תנן – דבין של בית הבעל בין של שלחין ואי אכיל יבש אחר הלח מסי ובדקינן ומתניתין כרבי יהודה אוקימתא. חסורי מחסרא – מתני׳. לח בזמן לח – מספוא הגדל באדר וניסן מאכילין אותו באדר וניסן. ויבש ביבש – מספוא הגדל באלול ותשרי מאכילין אותו בתשרי דלא שחטי ליה עד שיעברו כל ימי הקיץ ויבדק בשניהם. ת״ש – דלח בזמן לח ויבש בזמן יבש. וכמה מאכילין אותו – בכל יום. בסעודה ראשונה – שאוכל בכל יום יהבינן לי׳ מן הרפואה כגרוגרות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush