Rashi Bekhorot 10b – רש"י בכורות י:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁשְּׁחָטוֹ לְהִתְלַמֵּד בּוֹ וּבִפְלוּגְתָּא דְּנִימוֹס ור׳וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנְיָא אָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי סָח לִי נִימוֹס אָחִיו שֶׁל ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי שֶׁהַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹרֵב לְהִתְלַמֵּד בּוֹ דָּמוֹ מַכְשִׁיר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר דַּם שְׁחִיטָה לְעוֹלָם מַכְשִׁיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא אֶלָּא לָאו אִיסּוּרוֹ חִישּׁוּבוֹ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. תַּנָּא קַמָּא סָבַר דָּמוֹ מַכְשִׁיר לְעָלְמָא אֲבָל לְגוּפֵיהּ בָּעֵי מַחְשָׁבָה. וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר דַּם שְׁחִיטָה לְעוֹלָם מַכְשִׁיר ^אואפי׳וַאֲפִילּוּ לְגוּפֵיהּ נָמֵי לָא בָּעֵי מַחְשָׁבָה. מִמַּאי דִּילְמָא טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם דְּשָׁאנֵי עוֹרֵב הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ סִימָנֵי טׇהֳרָה. וּמְנָלַן דְּסִימָנֵי טׇהֳרָה מִילְּתָא הִיא דְּקָתָנֵי עֲלַהּ דְּהַהִיא א״ראָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מָה טַעַם הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ סִימָנֵי טׇהֳרָה. וְכִי תֵּימָא אִי מִשּׁוּם סִימָנֵי טׇהֳרָה מַאי אִירְיָא לְהִתְלַמֵּד אפי׳אֲפִילּוּ לְהִתְעַסֵּק נָמֵי אִין הָכִי נָמֵי וּמִשּׁוּם נִימוֹס. אֵיתִיבֵיהּ ^בלֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ עוֹרְפוֹ בְּקוֹפִיץ מֵאֲחוֹרָיו וְקוֹבְרוֹ וְאָסוּר בַּהֲנָאָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אֵימָא וּמֵחַיִּים אָסוּר בַּהֲנָאָה ור״שוְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְהָא מִדְּסֵיפָא מֵחַיִּים הָוֵי רֵישָׁא לָאו מֵחַיִּים. דְּקָתָנֵי סֵיפָא לֹא יְמִיתֶנּוּ לֹא בְּקָנֶה וְלֹא בְּמַגָּל וְלֹא בְּקַרְדּוֹם וְלֹא בִּמְגֵירָה וְלֹא יַכְנִיסֶנּוּ לַחֶדֶר וְיִנְעוֹל דֶּלֶת לְפָנָיו בִּשְׁבִיל שֶׁיָּמוּת וְאָסוּר בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. רֵישָׁא וְסֵיפָא מֵחַיִּים רֵישָׁא ^גבַּהֲנָאַת דָּמָיו סֵיפָא בַּהֲנָאַת גּוּפוֹ. וּצְרִיכָא דְּאִי תְּנָא הֲנָאַת דָּמָיו בְּהָהוּא קָא שָׁרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבָל בַּהֲנָאַת גּוּפוֹ אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה וְאִי תְּנָא בַּהֲנָאַת גּוּפוֹ בְּהָהִיא קָאָסַר רַבִּי יְהוּדָה אֲבָל בַּהֲנָאַת דָּמָיו אֵימָא מוֹדֶה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן צְרִיכָא. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן לְאַחַר עֲרִיפָה שֶׁהוּא אָסוּר. וְאָמַר רַב נַחְמָן מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא {שמות י״ג:י״ג} וַעֲרַפְתּוֹ נֶאֱמַר כָּאן עֲרִיפָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֲרִיפָה מָה לְהַלָּן אָסוּר אַף כָּאן אָסוּר. מַנִּי אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה מֵחַיִּים מֵיסָר אסור אֶלָּא לָאו רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת סָפְרָא חַבְרָיךְ תַּרְגּוּמַהּ לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה וְאִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא עֲרִיפָה בִּמְקוֹם פְּדִיָּיה עוֹמֶדֶת מָה פְּדִיָּיה מַתֶּרֶת אַף עֲרִיפָה מַתֶּרֶת קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב נַחְמָן מְנָא אָמֵינָא לַהּ מִדְּתָנֵי לֵוִי הוּא הִפְסִיד מָמוֹנוֹ שֶׁל כֹּהֵן לְפִיכָךְ יוּפְסַד מָמוֹנוֹ. מַנִּי אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה הָא מַיפְסַד וְקָאֵי אֶלָּא לָאו רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי יְהוּדָה וְאִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן. אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי יְהוּדָה אַפְּסֵידָא דְּבֵינֵי בֵּינֵי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְחַת מִיתָה. וְכֵן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן לְאַחַר עֲרִיפָה שֶׁהוּא אָסוּר וְרַבִּי יוֹחָנָן וְאִי תֵּימָא רַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר עֲדַיִין הִיא מַחְלוֹקֶת. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ לְהָא דְּרַב נַחְמָן אַהָא הַמְקַדֵּשׁ ^דבְּפֶטֶר חֲמוֹר אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת לֵימָא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לְאַחַר עֲרִיפָה וְדִבְרֵי הַכֹּל. אִיכָּא דְאָמְרִי הָא מַנִּי לָא רַבִּי יְהוּדָה וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן תִּיקְדַּשׁ בְּכוּלֵּיהּ אִי רַבִּי יְהוּדָה תִּיקְדַּשׁ בְּהָךְ דְּבֵינֵי בֵּינֵי. אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה וּכְגוֹן שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא שֶׁקֶל וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה דְּתַנְיָא {שמות י״ג:י״ג} תִּפְדֶּה תִּפְדֶּה [תִּפְדֶּה] מִיָּד תִּפְדֶּה כׇּל שֶׁהוּא רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין פְּדִיָּיה פְּחוּתָה מִשֶּׁקֶל. אָמַר מָר תִּפְדֶּה תִּפְדֶּה [תִּפְדֶּה] מִיָּד תִּפְדֶּה כׇּל שֶׁהוּא פְּשִׁיטָא. אִיצְטְרִיךְ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאִיתַּקַּשׁ לִבְכוֹר אָדָם מָה בְּכוֹר אָדָם אַחַר שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ הַאי נָמֵי אַחַר שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן תִּפְדֶּה מִיָּד תִּפְדֶּה כׇּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין פְּדִיָּיה פְּחוּתָה מִשֶּׁקֶל מִמָּה נַפְשָׁךְ אִי מַקֵּישׁ לִבְכוֹר אָדָם חָמֵשׁ לִיבְעֵי וְאִי לָא מַקֵּישׁ שֶׁקֶל מְנָא לֵיהּ. לְעוֹלָם לָא מַקֵּישׁ אָמַר רָבָא אָמַר קְרָא {ויקרא כ״ז:כ״ה} וְכׇל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כׇּל עֲרָכִין שֶׁאַתָּה מַעֲרִיךְ לֹא יְהוּ פְּחוּתִין מִשֶּׁקֶל. וְרַבָּנַן הַהוּאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות טומאת אוכלין ג׳:ד׳

^ב רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י״ב:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ה
סמ״ג מצוות עשה קמ״ו
טור יורה דעה שכ״א:י׳
שולחן ערוך יורה דעה שכ״א:י׳

^ג רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י״ב:ד׳
טור יורה דעה שכ״א:ח׳
שולחן ערוך יורה דעה שכ״א:ח׳

^ד רמב״ם הלכות אישות ה׳:א׳
טור אבן העזר כ״ח:כ״א
שולחן ערוך אבן העזר כ״ח:כ״א

הכא במאי עסקינן כגון ששחטו – לפטר חמור ואי דשחטיה לשם שחיטה גמורה אפי׳ לר׳ שמעון הויא מחשבה ומטמא אלא בשחטו ע״מ להתלמד בו הלכות שחיטה ובהך פליגי דרבנן סברי הך שחיטה משויא לה אוכל כשחיטה גמורה מעלייתא דאמרינן בהעור והרוטב (חולין קיז:) השוחט בהמה לעובד כוכבים כו׳ כדפרישית לעיל ור״ש סבר הך שחיטה לאו מעלייתא היא ולא הויא מחשבה ובפלוגתא דנימוס ור״א. דמו מכשיר – אם נפל על הזרעים וכל שכן אם שחטו שחיטה גמורה דמו מכשיר אפילו לגופיה דשחיטתו הויא מחשבתו ואי נחרו ולא שחטו תו לא הוה פליג בה רבי אלעזר דודאי לעלמא הוא דמכשיר דמו ולאו לגופיה דאיהו גופיה לא מקבל טומאה בלא מחשבה. אלא לאו איסורו חישובו – הוא דאיכא בהדי שחיטה כה״ג איכא בינייהו. לעלמא – אם נפל על הזרעים אבל לגופיה בעי מחשבה דאיסורו חישובו גרידא לא אמרינן והך שחיטה לא חשיבא לשווייה אוכל. ואפי׳ לגופיה לא בעי מחשבה – דהך שחיטה משוייא לה אוכל ובהאי נמי פליגי רבנן כר׳ אלעזר ורבי שמעון כנימוס. הואיל ויש בו סימני טהרה – כדאמר באלו טריפות (חולין סא:) משום הכי הוי אוכלא אבל לגבי פטר חמור דלית ליה סימני טהרה אי לאו דחשיב משום הך שחיטה לא מטמו ליה רבנן ור׳ שמעון אע״ג דחשיב עליה פליג משום דאסור בהנאה לאחר עריפה כדרב׳. ומנלן דסימני טהרה מילתא – לאחותי לידי טומאה דקתני עלה בברייתא דלעיל נבלת בהמה טהורה כו׳. אפי׳ להתעסק – דמתכוין לחתוך דבר אחר דלאו לשחיטה איכוין. אין הכי נמי ומשום נימוס – להודיע כחו דאע״ג דשחטו להתלמד בו דהוי שחיטה חשובה טפי מלהתעסק אפ״ה איהו גופיה לא מטמא ליה נימוס. איתיביה – אביי לרבא דאמר מודה רבי שמעון לאחר עריפה. בקופיץ – סכין גדול שכן דרך עריפה. מאחוריו – ממול ערפו דכתיב וערפתו. במגירה – שיג״א סכין שיש בה פגימות הרבה. בהנאת דמיו – אם השכירה לאחרים. בהנאת גופו – כגון גיזה ועבודה. מה פדייה מותרת – דלאחר פדיונו דברי הכל שרי בהנאה. הוא הפסיד ממונו של כהן – שלא פדאו בשה ויתננו לכהן. לפיכך יופסד ממונו – יכפוהו בית דין לעורפו לאחר שלשים כדמפרש בפירקא ויאסר בהנאה. הא מיפסד וקאי – דמחיים נמי אסור ומאי מפסדא ליה עריפה. אלא לאו רבי שמעון – ולאחר עריפה מודה. דביני וביני – דמחיים נמי אסור בהנאה מצי פריק ליה בשה בר דנקא והשתא מפסיד הכל. איבעית אימא ר׳ שמעון – ואפילו הכי בהנאה לא מיתסר ומאי אפסיד ממונו לפחת מיתה מה שמיתה פיחתתו דמחיים הוה שוה מנה ולאחר מיתה אינה שוה אלא דינר להאכילו לכלבו. להא דרב נחמן – דאמר לעיל מודה ר׳ שמעון לאחר עריפה. תיקדש בכוליה – דהא כוליה שרי בהנאה. שאינו שוה אלא שקל – סלע דהשתא ליכא ביני ביני דההוא שה דיהבינן לכהן תותיה בעי למיהוי שוה שקל. תפדה תפדה – תרי זמני כתיב ופטר חמור תפדה בשה (שמות יג). מיד – אפי׳ בתוך שלשים. איתקש לבכור אדם – דכתיב (במדבר יח) את בכור האדם ואת בכור הבהמה טמאה תפדה. מה בכור אדם – פדיונו לאחר שלשים יום ופדויו מבן חדש תפדה וחמשה סלעים בעי למיתב. אף כאן לאחר שלשים יום וחמשה – סלעים בעי למיתב.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון