Rashi Beitzah 35b – רש"י ביצה לה:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

חָצֵר לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יַעֲקֹב דִּתְנַן הַמַּעֲבִיר תְּאֵנִים בַּחֲצֵרוֹ לְקַצּוֹת בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ אוֹכְלִין מֵהֶן עֲרַאי וּפְטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר וְתָנֵי עֲלַהּ רַבִּי יַעֲקֹב מְחַיֵּיב ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. תְּרוּמָה לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּתְנַן פֵּירוֹת שֶׁתְּרָמָן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר לֶאֱכוֹל מֵהֶן עֲרַאי וַחֲכָמִים מַתִּירִין. מִקָּח (כְּדִתְנַן) הַלּוֹקֵחַ תְּאֵנִים מֵעַם הָאָרֶץ בִּמְקוֹם שֶׁרוֹב בְּנֵי אָדָם דּוֹרְסִין אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי וּמְעַשְּׂרָן דְּמַאי. שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת ש״משְׁמַע מִינַּהּ מִקָּח אֵינָהּ קוֹבַעַת אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ וש״מוּשְׁמַע מִינַּהּ רוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין הֵן וש״מוּשְׁמַע מִינַּהּ מְעַשְּׂרִין דְּמַאי מֵעַמֵּי הָאָרֶץ אפי׳אֲפִילּוּ בְּדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ. וּלְאַפּוֹקֵי מֵהָא דִּתְנַן הַמַּחֲלִיף פֵּירוֹת עִם חֲבֵירוֹ זֶה לֶאֱכוֹל וְזֶה לֶאֱכוֹל זֶה לְקַצּוֹת וְזֶה לְקַצּוֹת זֶה לֶאֱכוֹל וְזֶה לְקַצּוֹת חַיָּיב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֶאֱכוֹל חַיָּיב לְקַצּוֹת ^אפָּטוּר.:

הדרן עלך המביא
פרק ה – משילין

מתני׳מַתְנִיתִין: ^במַשִּׁילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה ביו״טבְּיוֹם טוֹב ^גאֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת ^דוּמְכַסִּים פֵּירוֹת בְּכֵלִים מִפְּנֵי הַדֶּלֶף וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן ^הוְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בְּשַׁבָּת.: גמ׳גְּמָרָא: אִתְּמַר רַב יְהוּדָה וְרַב נָתָן חַד תָּנֵי מַשִּׁילִין וְחַד תָּנֵי מַשְׁחִילִין. אָמַר מָר זוּטְרָא מַאן דְּתָנֵי מַשִּׁילִין לָא מִשְׁתַּבַּשׁ וּמַאן דְּתָנֵי מַשְׁחִילִין לָא מִשְׁתַּבַּשׁ מַאן דְּתָנֵי מַשִּׁילִין לָא מִשְׁתַּבַּשׁ דִּכְתִיב {דברים כ״ח:מ׳} כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ וּמַאן דְּתָנֵי מַשְׁחִילִין לָא מִשְׁתַּבַּשׁ דִּתְנַן ^והַשָּׁחוּל וְהַכָּסוּל שָׁחוּל שֶׁנִּשְׁמְטָה יְרֵכוֹ כָּסוּל שֶׁאֶחָד מִיַּרְכוֹתָיו גְּבוֹהָה מֵחֲבֶרְתָּהּ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַאן דְּתָנֵי מַשִּׁירִין לָא מִשְׁתַּבַּשׁ וּמַאן דְּתָנֵי מַשְׁחִירִין לָא מִשְׁתַּבַּשׁ וּמַאן דְּתָנֵי מַנְשִׁירִין לָא מִשְׁתַּבַּשׁ. מַאן דְּתָנֵי מַשִּׁירִין לָא מִשְׁתַּבַּשׁ דִּתְנַן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר ^זנָזִיר לֹא יָחוֹף רֹאשׁוֹ בַּאֲדָמָה מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂעָר וּמַאן דְּתָנֵי מַשְׁחִירִין לָא מִשְׁתַּבַּשׁ דִּתְנַן ^חהַשְּׁחוֹר וְהַזּוּג שֶׁל סַפָּרִים אע״פאַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ טְמֵאִין. וּמַאן דְּתָנֵי מַנְשִׁירִין לָא מִשְׁתַּבַּשׁ דִּתְנַן ^טמִי שֶׁנָּשְׁרוּ כֵּלָיו בַּמַּיִם מְהַלֵּךְ בָּהֶם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אִי נָמֵי מֵהָא דִּתְנַן ^יאֵיזֶהוּ לֶקֶט הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת קְצִירָה.: תְּנַן מַשִּׁילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה ביו״טבְּיוֹם טוֹב עַד כַּמָּה א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא א״ראָמַר רַבִּי אַסִּי וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ ^כמְפַנִּין אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים וּמִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם דְּאִיכָּא בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ אֲבָל הָכָא דְּלֵיכָּא בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ לָא א״נאִי נָמֵי הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא דְּאַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת שְׁרֵי מִשּׁוּם שַׁבָּת דַּחֲמִירָא וְלָא אָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בַּיהּ אֲבָל יו״טיוֹם טוֹב דְּקִיל וְאָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בֵּיהּ כְּלָל כְּלָל לָא. אִי נָמֵי לְאִידַּךְ גִּיסָא הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא דְּלֵיכָּא הֶפְסֵד מָמוֹן אֲבָל הָכָא דְּאִיכָּא הֶפְסֵד מָמוֹן אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מעשר ה׳:ד׳

^ב רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ה׳:ה׳
טור אורח חיים תקכ״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תקכ״א:א׳

^ג טור אורח חיים של״ח:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים של״ח:ז׳

^ד רמב״ם הלכות שבת כ״ה:כ״ג
טור אורח חיים של״ח:ח׳
טור אורח חיים תקכ״א:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים של״ח:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים תקכ״א:ב׳

^ה רמב״ם הלכות שבת כ״ה:כ״ד
טור אורח חיים של״ח:ח׳
טור אורח חיים תקכ״א:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים של״ח:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים תקכ״א:ג׳

^ו רמב״ם הלכות ביאת המקדש ז׳:ט׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ש״ח

^ז רמב״ם הלכות נזירות ה׳:י״ד

^ח רמב״ם הלכות כלים י״א:ח׳

^ט רמב״ם הלכות שבת כ״ב:כ׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים ש״א:מ״ה
שולחן ערוך אורח חיים ש״א:מ״ה

^י רמב״ם הלכות מתנות עניים ד׳:א׳

^כ רמב״ם הלכות שבת כ״א:ב׳
רמב״ם הלכות שבת כ״ו:ט״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים של״ג:א׳
שולחן ערוך אורח חיים של״ג:א׳

חצר – אצטריך לאשמועינן לאפוקי מהאי תנא דקתני ר׳ יעקב מחייב דלית הלכתא כוותיה אלא כרבי יוסי ברבי יהודה דפוטר. ה״ג: מקח כדתנן הלוקח תאנים כו׳ – אצטריך לאשמועינן דהלכתא כי הך ולא כאידך מתני׳ דפליגי עליה לקמיה. הלוקח תאנים מעם הארץ במקום שרוב בני אדם דורסין – שרוב בני המקום עושין תאניהם קציעות ודורסים אותם בעגולים הוו להו סתם תאנים דבר שלא נגמרה מלאכתו. אוכל מהן עראי – דאין מקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו וכולהו כשלא ראו פני הבית קא מיירו. ומעשרן דמאי – כשבא לעשרן מעשרן דמאי כדין כל הלוקחים מעם הארץ שאין צריך להפריש תרומה דלא חשידי עלה ולא אמרינן הני ודאי לא מעשרי דקודם גמר מלאכה לא עשרינהו עם הארץ דקסבר האי תנא יש שמעשרין קודם גמר מלאכה ומדה הנוהגת היא ותלינן ביה לקולא. רוב עמי הארץ מעשרין הן – מדאזלינן לקולא דקאמר מעשרן דמאי וחומרא בעלמא היא דאחמור לאפרושי מספיקא שאר מעשרות שנחשדו עליהן. ולאפוקי מהא דתנן – אדרבי יוחנן קאי רבי יוחנן דאמר לעיל מקח אינו קובע בדבר שלא נגמר מלאכתו אתא לאשמועינן דהלכתא כי הא דאמרי׳ לעיל ולאפוקי מהך. המחליף – היינו מקח. לקצות – דהיינו לא נגמר. חייב – דמקח קבע אפילו בשלא נגמר. לאכול חייב – זה שדעתו לאכול חייב דלדידיה גמר מלאכה הוא. מתני׳ משילין פירות דרך ארובה – מי שיש לו חטין ושעורין שטוחין על גגו להתיבש וראה גשמים ממשמשין ובאין התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארובה שבגג והן נופלין לארץ דליכא טרחא יתירא ודוקא ארובה דכל ארובה מלמעלה למטה היא בתקרת הגג אבל חלון כגון גג שמוקף מחיצה וחלון בכותל וצריך להגביהו עד החלון ולהשליכו לא טרחינן כדלקמן. ומכסין את הפירות – ולא אמרינן טורח שלא לצורך יום טוב הוא דשרו ליה רבנן משום הפסד ממון. דלף – גשמים הנוטפים מן הגג. וכן כדי יין – נמי מכסינן מפני הדלף. תחת הדלף – לקבלו בתוכו מפני טנוף הבית. גמ׳ לא משתבש – דכולהו לשון השפלה נינהו. כי ישל זיתך – אילן זית יפיל את פירותיו ולא יגיעו לבשול. הכסול והשחול – מומין בבכור משום שרוע שאחד מאבריו גדול מחבירו. שנשמטה ירכו – אלמא לשון השפלה הוא. שאחד מירכותיו גבוהה – מקום חבורה בכסלים והוא בוקא דאטמא גבוה למעלה מן הכסלים וקרוב לגג האליה יותר מחבירו. אדמה – גלייש״א. מאן דתני – כלומר אי הוה תנא דתני הכי לא משתבש. השחור – תער על שם שמשחיר את השער אלמא לשון השפלה הוא. והזוג של מספרים – יש להן שני סכינין להכי מקרו זוג ויש להן חליות ופורקין אותן זה מזה. אע״פ שנחלקו – מקבלין טומאה שראוין למלאכה כל אחד לעצמו. שנשרו – נפלו במים. מהלך בהן – והן מתנגבין והולכין ואינו חושש שיחשדוהו שכבסן. עד כמה – יהא בהן דלא אמרינן טרחא יתרא הוא. מפני האורחים – שזימן לאכול ואין מקום להסב. בטול בית המדרש – שאין לתלמידים מקום לישב. ודלמא – התם הוא דשרינן כולי האי דאיכא בטול בית המדרש והוא הדין לכבוד אורחים אבל משום הפסד ממון לא שרו רבנן כולי האי. אי נמי לאידך גיסא – יש לתת טעם לצד אחר שיתירו כאן יותר משם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון