Rashi Beitzah 30a – רש"י ביצה ל.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנָא ^אאִם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת מוּתָּר. ^באַתְקִין רָבָא בְּמָחוֹזָא דְּדָרוּ בְּדוּחְקָא לִדְרוֹ בְּרִגְלָא דְּדָרוּ בְּרִגְלָא לִדְרוֹ בְּאַגְרָא דְּדָרוּ בְּאַגְרָא לִדְרוֹ בְּאַכְפָּא דְּדָרוּ בְּאַכְפָּא נִפְרוֹס סוּדָרָא עִלָּוֵיהּ וְאִם לָא אֶפְשָׁר שְׁרֵי דְּאָמַר מָר אִם א״אאִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת מוּתָּר. אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן בַּר רָבָא לְרַב אָשֵׁי אֲמוּר רַבָּנַן כַּמָּה דְּאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹיֵי מְשַׁנֵּינַן בְּיוֹמָא טָבָא וְהָא הָנֵי נְשֵׁי דְּקָא מָלְיָין חַצְבַיְיהוּ מַיָּא בְּיוֹמָא טָבָא וְלָא קָא מְשַׁנְּיָין וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֲמַר לֵיהּ מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר הֵיכָא לֶיעְבַּד דְּמָלְיָא בְּחַצְבָּא רַבָּה תִּמְלֵי בְּחַצְבָּא זוּטָא קָא מַפְּשָׁא בְּהִלּוּכָא. דְּמָלְיָא בְּחַצְבָּא זוּטָא תִּמְלֵי בְּחַצְבָּא רַבָּה קָא מפשי בְּמַשּׂוֹי תְּכַסְּיֵיהּ בְּנִכְתְּמָא זִמְנִין דְּנָפֵיל וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי תִּקְטְרֵיהּ זִמְנִין דְּמִפְּסִיק וְאָתֵי לְמִקְטְרֵיהּ תִּפְרוֹס סוּדָרָא עִלָּוֵיהּ זִמְנִין דְּמִטְּמִישׁ בְּמַיָּא וְאָתֵי לִידֵי סְחִיטָה הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנִין לְאַבָּיֵי תְּנַן אֵין מְטַפְּחִין וְאֵין מְסַפְּקִין וְאֵין מְרַקְּדִין וְהָאִידָּנָא דְּקָא חָזֵינַן דְּעָבְדָן הָכִי וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֲמַר לֵיהּ וּלְטַעְמָךְ הָא דְּאָמַר (רָבָא) ^גלָא לֵיתֵיב אִינִישׁ אַפּוּמָּא דְלִחְיָא דִּלְמָא מִגַּנְדַּר לֵיהּ חֵפֶץ וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי (ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים) וְהָא הָנֵי נְשֵׁי דְּשָׁקְלָן חַצְבַיְיהוּ וְאָזְלָן וְיָתְבָן אַפּוּמָּא דִמְבוֹאָה וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין הָכָא נָמֵי הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין. וְהָנֵי מִילֵּי בִּדְרַבָּנַן אֲבָל בִּדְאוֹרָיְיתָא לָא ^דוְלָא הִיא לָא שְׁנָא בִּדְאוֹרָיְיתָא וְלָא שְׁנָא בִּדְרַבָּנַן לָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי דְּהָא תּוֹסֶפֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאוֹרָיְיתָא הוּא וְאָכְלִי וְשָׁתוּ עַד שֶׁחָשְׁכָה וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי.: ^הוּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן.: אָמַר רַב כָּהֲנָא זֹאת אוֹמֶרֶת מַתְחִילִין בָּאוֹצָר תְּחִלָּה מַנִּי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה. אֵימָא סֵיפָא אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה אֲתָאן לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה הָכָא בְּאַרְזֵי וְאַשּׁוּחֵי עָסְקִינַן דְּמוּקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס וַאֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה אָמַר רַב כָּהֲנָא ^וזֹאת אוֹמֶרֶת אֵין מַתְחִילִין בָּאוֹצָר תְּחִלָּה מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה אֵימָא רֵישָׁא מַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן אֲתָאן לר״שלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה ^זהָתָם בְּתִבְנָא סַרְיָא. תִּבְנָא סַרְיָא הָא חֲזֵי לְטִינָא ^חדְּאִית בֵּיהּ קוֹצִים.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ה׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים שכ״ג:ג׳
טור אורח חיים תק״י:י׳
שולחן ערוך אורח חיים שכ״ג:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״י:י׳

^ב רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ה׳:ב׳
טור אורח חיים תק״י:י׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״י:י׳

^ג טור אורח חיים שס״ה:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים שס״ה:ה׳

^ד רמב״ם הלכות שביתת עשור א׳:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תר״ח:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ח:ב׳

^ה רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:י״א
טור אורח חיים תקי״ח:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ח:ז׳

^ו רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:י״א
רמב״ם הלכות שבת כ״ו:ט״ו
טור אורח חיים של״ג:א׳
שולחן ערוך אורח חיים של״ג:א׳

^ז רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:י״א
טור אורח חיים תקי״ח:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ח:ז׳

^ח רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:י״א
טור אורח חיים תקי״ח:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ח:ז׳

E/ע

הערותNotes

ומתחילין בערמת התבן – להסק ואע״פ שלא זמנה מבע״י ולא היה רגיל להסיק ממנה והשתא משמע דלית ליה מוקצה. אבל לא בעצים שבמוקצה – רחבה שאחורי הבתים קרויה מוקצה על שם שהיא מוקצה לאחור ואין נכנסים ויוצאין בה תדיר ושם נותנין עצים וכל דבר שאין דעתו ליטול עד זמן מרובה ובגמרא פריך סיפא לרישא דהשתא משמע דאית ליה מוקצה. גמ׳ ואם אי אפשר לשנות – כגון שזמן אורחים הרבה וצריך להביא הרבה ביחד מותר. דדרו בדוחקא – משאוי שאדם יחיד נושא על כתפו בחול בטורח אם בא לשאת אותו בי״ט לצורך י״ט כגון חבית או שק מלא פירות ישאנו בי״ט ברגלא עתר שקורין פורק״א כדרכי נושאי מלח למכור מפני שצריך לשנות וכשהוא משנה ישנה להקל משאו ולא להרבות טורח בי״ט ועתר זה נוח הוא לשאת בו משא כבד וכשנושא בו חבית הנשאת בכתף משנה להקל הוא. דדרו ברגלא – משוי חבית גדולה שרגילין לשאת אותה ברגלא. לדרו באגרא – ישאוה בי״ט בשני בני אדם במוט על כתפיהם דהיינו נמי שנוי להקל. דדרו באגרא – במוט על כתפיהם לדרו בי״ט לאותו משוי באכפא במוט בידיהם משום שנוי ואע״פ שאינו להקל מ״מ שנוי הוא ואינו מרבה טורח בשנויו. נפרוס סודרא – קל הוא ואינו מכביד ושנוי הוא בעלמא ולהצנע. ואם אי אפשר לשנות – שאין לו סודר לכסותו. מליין מיא – שואבות מים מן הנהר. תכסייה בנכתמא – כסוי של עץ העשוי לכדין. זמנין דמפסיק – שצריך לקושרו שלא יפול בדרך וזמנין דמפסיק בהליכתו ואתי למקשריה וקשר העשוי להתקין אב מלאכה הוא. דמטמיש במיא – שנשרה במים. אין מטפחין – משום שיר או משום אבל. מטפחין – ידיו זו לזו. מספקין – כף על ירך. מרקדין – ברגל וכולם נאסרו משום שבות גזרה שמא יתקן כלי שיר בפרק משילין (לקמן דף לו:). אפומא דלחיא – לחי המתיר במבוי בשבת. דלמא מגנדר ליה חפץ – ברה״ר חוץ ללחי. ואתי לאתויי – מתוך שאינו במבוי מקורה להכיר שזה רה״ר וזה רה״י ומביאו: וקא מגנדר חצבייהו ומייתי להו לא גרסי׳. ולא אמרינן להו ולא מידי – ואע״ג דעברן אדרבנן דאמור לא ליתיב ואינהו יתבן. הנח להם – בדבר שהרגילו בו ולא יחזרו בהם. מוטב שיעשו שוגגין ואל יעשו מזידין – לעבור כשידעו ולא יניחו בכך. והני מילי – דהנח להם לישראל. בדרבנן – היכא דארגילו למעבר אדרבנן כי הנך דמטפחין והנך דיתבן אפומא דלחיא. תוספת יום הכפורים – שצריך להתחיל ולהתענות מבעוד יום דאורייתא היא דנפקא לן (יומא דף פא:) מועניתם את נפשותיכם בתשעה. ואכלי ושתו עד שחשכה – גרס ולא גרס משחשכה. באוצר – בדבר האצור שהיה מוקצה לאוצרו לזמן ארוך כהאי גוונא דסתמא אוצרין אותו לבהמה. ארזי ואשוחי – אין אדם מסיק אותן דעומדין לבנין. אשוחי – ארז נקבה. דמוקצה מחמת חסרון כיס נינהו – שדמיה יקרין. דמתני לה – לדרב כהנא. תבנא סריא – נרקב ומסריח שאין ראוי למאכל בהמה וסתמיה לעצים ולא לאכילה והיינו לאוצר. לטינא – לטיט ללבון לבנים. דאית ביה קוצים – ואין יכול לגבלו בידיו וברגליו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון