גמרא
פירוש
וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ שְׁבוּעַת הֶיסֵּת נֵימָא מִיגּוֹ דַּחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעָתָא.
וְתוּ הָא דְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא שְׁנֵיהֶם נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
משביעין אותו – לשאינו מודה במקצת.
נימא מיגו – דמעיז פניו לכפור הכל לאו לאשתמוטי בעי וחשוד אשבועה. שניהם נשבעים – גבי חנוני על פנקסו וקשה לי אמאי שבקה למתני׳ דשבועות ומייתי לה מברייתא.
נימא מיגו – כיון דחד מינייהו ודאי חשיד אממונא. שלש שבועות משביעין אותו – לשומר חנם שטוען נגנבה.
שלא שלחתי בה יד – לעשות מלאכתו דאי שלח בה יד הוי גזלן עליה ומיחייב באונסיה ואפילו נאנסה ברשותיה היא קיימא ודידיה היא.
נימא – גבי שבועה שאינה ברשותי מיגו דחשיד אממונא שמא ברשותיה הוא וכופר בה חשיד נמי אשבועתא. אביי אמר – טעמא דמתניתין לאו כדר׳ יוחנן דאי הוה חשיד לן אהולך ותוקף בטלית חבירו חנם הוה לן חשוד אשבועה אלא חיישינן שמא מלוה ישנה יש לו עליו על זה ומכיר בו ששכחה ויכפור בו והולך ותוקף בטליתו ונשבע שיש לו בה דמי חציה וטלית זו שלו דהא אפילו גלימא דעל כתפיה שעביד ליה. אי הכי – אמאי רמו עליה שבועה כיון דאי לא הוי עליה לא הוי תפיס בה.
נשקלה בלא שבועה – לגבות מלוה שלו. ולא פרשי מספק ממונא – אבל מודאי דממונא פרשי ומאן דלא פריש חשיד נמי אשבועתא. תקפה אחד – הוציאה מיד חבירו בחזקה והרי כולה בידו קודם שנשבעו. יוצאה מתחת ידו של אחד מהם – יוצאה (לבדו) לפני בית דין מתחת יד האחד שהוא לבדו אחוז בה ולא חבירו.
הראיה – בעדים.
כדקתני – שזה לבדו אחוז בה ובא.
אלא לאו כו׳ – וכדאוקמינן דשתיק ולבסוף צווח. אפילו לסומכוס כו׳ – כלומר ואליבא דסומכוס דמיקל בחלוקה ולא מצריך אפילו שבועה איצטריך לאשמועינן דבכה״ג מודי סומכוס דאפילו בשבועה לא שקיל דהא לאו ממון המוטל בספק הוא.
דסרכא לאו כלום היא – ואין שור שחוט לפניך ולא דמי לנמצא עוברה בצדה (ב״ק דף מו.). ואת״ל – בשאילתנו לפשוט דמוציאין אותה מידו ויחלוקו.
הקדישה – בלא תקפה.
אינה מקודשת – דלא אלים הקדישה מתקפה. הא לא תקפה – ואין יכול להקדישה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
נימא מיגו – דמעיז פניו לכפור הכל לאו לאשתמוטי בעי וחשוד אשבועה. שניהם נשבעים – גבי חנוני על פנקסו וקשה לי אמאי שבקה למתני׳ דשבועות ומייתי לה מברייתא.
נימא מיגו – כיון דחד מינייהו ודאי חשיד אממונא. שלש שבועות משביעין אותו – לשומר חנם שטוען נגנבה.
שלא שלחתי בה יד – לעשות מלאכתו דאי שלח בה יד הוי גזלן עליה ומיחייב באונסיה ואפילו נאנסה ברשותיה היא קיימא ודידיה היא.
נימא – גבי שבועה שאינה ברשותי מיגו דחשיד אממונא שמא ברשותיה הוא וכופר בה חשיד נמי אשבועתא. אביי אמר – טעמא דמתניתין לאו כדר׳ יוחנן דאי הוה חשיד לן אהולך ותוקף בטלית חבירו חנם הוה לן חשוד אשבועה אלא חיישינן שמא מלוה ישנה יש לו עליו על זה ומכיר בו ששכחה ויכפור בו והולך ותוקף בטליתו ונשבע שיש לו בה דמי חציה וטלית זו שלו דהא אפילו גלימא דעל כתפיה שעביד ליה. אי הכי – אמאי רמו עליה שבועה כיון דאי לא הוי עליה לא הוי תפיס בה.
נשקלה בלא שבועה – לגבות מלוה שלו. ולא פרשי מספק ממונא – אבל מודאי דממונא פרשי ומאן דלא פריש חשיד נמי אשבועתא. תקפה אחד – הוציאה מיד חבירו בחזקה והרי כולה בידו קודם שנשבעו. יוצאה מתחת ידו של אחד מהם – יוצאה (לבדו) לפני בית דין מתחת יד האחד שהוא לבדו אחוז בה ולא חבירו.
הראיה – בעדים.
כדקתני – שזה לבדו אחוז בה ובא.
אלא לאו כו׳ – וכדאוקמינן דשתיק ולבסוף צווח. אפילו לסומכוס כו׳ – כלומר ואליבא דסומכוס דמיקל בחלוקה ולא מצריך אפילו שבועה איצטריך לאשמועינן דבכה״ג מודי סומכוס דאפילו בשבועה לא שקיל דהא לאו ממון המוטל בספק הוא.
דסרכא לאו כלום היא – ואין שור שחוט לפניך ולא דמי לנמצא עוברה בצדה (ב״ק דף מו.). ואת״ל – בשאילתנו לפשוט דמוציאין אותה מידו ויחלוקו.
הקדישה – בלא תקפה.
אינה מקודשת – דלא אלים הקדישה מתקפה. הא לא תקפה – ואין יכול להקדישה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush