×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא מ׳.גמרא
;?!
אָ
וְכֵן אֲמַר רַבָּה: הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע.⁠״ א״לאֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: מִי דָּמֵי? הָתָם, גְּדוֹלִים גַּבֵּי קְטַנִּים יָדְעִי וְקָא מָחֲלִי, הָכָא, מִי יָדַע דְּלֵיחִיל? אִגַּלְגַּל מִלְּתָא וּמְטָא לְקַמֵּיהּ דְּרִבִּי אַמֵי. אאֲמַר לְהוּ: גְּדוֹלָה מִזּוֹ אָמְרוּ ״שָׁמִין לָהֶם כָּאָרִיס״, הָשָׁתָא דִּידֵיהּ לָא יָהֲבִינַן לֵיהּ! אַהְדְּרוּהָ הָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא. אֲמַר לְהוּ: מִי דָּמֵי? הָתָם, בִּרְשׁוּת נָחֵית, הָכָא, לָאו בִּרְשׁוּת נָחֵית, וְעוֹד, קָטָן הוּא, וְאֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן. באַהְדְּרוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרִבִּי אַמֵי. אֲמַר לְהוּ: לֹא סַיְּימוּהָ קַמַּי, דְּקָטָן הוּא.: מתני׳מַתְנִיתִין: גהַמַּפְקִיד פֵּירוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ, הֲרֵי זֶה יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת: לַחִטִּים וְלָאוֹרֶז, תִּשְׁעַה חֲצָאֵי קַבִּין לַכּוֹר; לַשְּׂעוֹרִין וְלַדּוֹחַן, תִּשְׁעָה קַבִּין לַכּוֹר; לַכּוּסְמִין וּלְזֶרַע פִּשְׁתָּן, שָׁלֹשׁ סְאִין לַכּוֹר; הַכֹּל לְפִי הַמִּדָּה וְהַכֹּל לְפִי הַזְּמַן. א״ראָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: וְכִי מָה אִכְפַּת לָהֶן לָעַכְבָּרִין? וַהֲלֹא אוֹכְלוֹת בֵּין מֵהַרְבֵּה וּבֵין מִקִּמְעָא! אֶלָּא, אֵינוֹ יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת אֶלָּא לְכוֹר אֶחָד בִּלְבַד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיְתָה מִדָּה מְרוּבָּה, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹתִירוֹת.: גמ׳גְּמָרָא: אוֹרֶז טוּבָא חָסֵר אֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: דבְּאוֹרֶז קָלוּף שָׁנוּ.: לַכּוּסְמִין וּלְזֶרַע פִּשְׁתָּן ג׳שָׁלֹשׁ סְאִין לַכּוֹר (וְכוּ׳).: א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן א״ראֲמַר רִבִּי חִיָּיא: ״זֶרַע הפִּשְׁתָּן בַּגִּבְעוֹלִין״ שָׁנוּ. תַּנְיָא נַמֵי הָכִי: לַכּוּסְמִין וּלְזֶרַע פִּשְׁתָּן בַּגִּבְעוֹלִין ווְלָאוֹרֶז שֶׁאֵינוֹ קָלוּף, שְׁלֹשָׁה סְאִין לַכּוֹר.: הַכֹּל לְפִי הַמִּדָּה וְכוּ׳.: זתְּנָא: כֵּן לְכָל כּוֹר וְכוֹר וְכֵן לְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.: א״ראָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְכוּ׳.: תַּנְיָא: אָמְרוּ לוֹ לְרִבִּי יוֹחָנָן הַרְבֵּה אוֹבְדוֹת מֵהֶן, הַרְבֵּה מִתְפַּזְּרוֹת מֵהֶן. תְּנָא: בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁעֵירְבָן עִם פֵּירוֹתָיו, אֲבָל יִחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית, אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ״. וְכִי עֵירְבָן עִם פֵּירוֹתָיו, מַאי הָוֵי? לֶיחְזֵי לְדִידֵיהּ כַּמָּה הָוְיָין! בַּמִּסְתַּפֵּק מֵהֶם. וְלֶיחְזֵי כַּמָּה אִסְתַּפַּק! חדְּלָא יָדְעִי כַּמָּה אִסְתַּפַּק.: ר״ירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיְתָה וְכוּ׳.: כַּמָּה מִדָּה מְרוּבָּה? אֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: עֲשָׂרָה כּוֹרִין. תַּנְיָא נַמֵי הָכִי: כַּמָּה מִדָּה מְרוּבָּה? עֲשָׂרָה כּוֹרִין. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁמָּדַד לוֹ מִתּוֹךְ גּוֹרְנוֹ וְהֶחֱזִיר לוֹ מִתּוֹךְ גּוֹרְנוֹ, אֲבָל מָדַד לוֹ מִתּוֹךְ גּוֹרְנוֹ וְהֶחֱזִיר לוֹ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, אֵינוֹ יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת מִפְּנֵי שֶׁמּוֹתִירוֹת. א״לאֲמַר לֵיהּ: וְכִי בְּשׁוּפְטָנֵי עָסְקִינַן, דְּיָהֲבִי בִּכְיָילָא רַבָּא וְשָׁקְלִי בִּכְיָילָא זוּטָא! דִּלְמָא בִּימוֹת הַגּוֹרֶן קָאָמְרַתְּ: טבד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁמָּדַד לוֹ בִּימוֹת הַגּוֹרֶן וְהֶחֱזִיר לוֹ בִּימוֹת הַגּוֹרֶן, אֲבָל מָדַד לוֹ בִּימוֹת הַגּוֹרֶן וְהֶחֱזִיר לוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אֵינוֹ יוֹצִיא לוֹ חִסָּרוֹן מִפְּנֵי שֶׁמּוֹתִירוֹת. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵי: א״כאִם כֵּן, לִפְּקַע כַּדָּא! הֲוָה עוֹבָדָא וּפְקַע כַּדָּא. אבע״אאִיבָעֵית, אֵימָא: מִשּׁוּם אִיצְצָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: ייוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לַיַּיִן. ר״ירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוֹמֶשׁ. כיוֹצִיא לוֹ שְׁלֹשָׁה לוֹגִין שֶׁמֶן לַמֵּאָה, לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים, לוֹג וּמֶחֱצָה בֶּלַע. אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזוּקָּק, אֵינוֹ יוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים; אִם הָיוּ קַנְקַנִּים יְשֵׁנִים, אֵינוֹ יוֹצִיא לוֹ בֶּלַע. ר״ירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף להַמּוֹכֵר שֶׁמֶן מְזוּקָּק לַחֲבֵירוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לַמֵּאָה.: גמ׳גְּמָרָא: וְלָא פְלִיגִי, מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. בְּאַתְרֵיהּ דְּמָר חָפוּ בְּקִירָא וְלָא מָיֵיץ טְפֵי; בְּאַתְרֵיהּ דְּמָר חָפוּ בְּכוּפְרָא וּמָיֵיץ טְפֵי. אִיבָעֵית, אֵימָא: מִשּׁוּם גַּרְגִּישְׁתָּא, הָא מָיְיצָא טְפֵי וְהָא לֹא מָיְיצָא טְפֵי. בְּאַתְרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה רְמוֹ אַרְבָּעִים וְתַמְנֵי כּוּזֵי בְּדָנָא. אָזֵיל דָּנָא בְּשִׁיתָּא זוּזֵי. פָּרֵיס רַב יְהוּדָה שִׁיתָּא שִׁיתָּא בְּזוּזָא.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
וכן אמר רבה השביחו לאמצע – לא גרסינן שאין זה לשון גמרא להביא דברי האמוראים סיוע למשנה ועוד רבה תלמידיה דרב חסדא הוה והיכי אמר רב חסדא שמעתא משמיה ואי גרס ליה וכן אמר רב גרסינן שהיה רבו של רב חסדא משום דאיכא למ״ד בבבא בתרא (דף קמג:) לא שנו אלא ששבחו נכסים מחמת נכסים אבל שבחו מחמת עצמן של אחים השביחו לעצמן אמרה רב חסדא להא דרב הכא למימר דלית לן ההיא שמעתא אלא אפילו השביחו מחמת טורחן של משביחין כי הכא דשתל פרדס השביחו לאמצע. ידעו – אלו שיטלו חלקם. מי ידע – שיש לו אחים. גדולה מזו – קרוב היורד לנכסי שבוי שאם יבאו הבעלים יטלו שלהם. אמרו שמין להם כאריס הכא דידיה לא יהבינן ליה – בתמיה זה שעשה והשביחן לדעת עצמו לא יהבי׳ ליה כאריס בחלק השני. ברשות ב״ד נחתי – דמורידין קרוב לנכסי שבוי. הכא לא ברשות נחית – כשירד זה לתוכו לא נמלך בב״ד. ועוד – אם בא לימלך לא היו מורידין אותו דהא אחיו קטן הוה ואין מורידין קרוב לנכסי קטן. מתני׳ הרי זה יוציא לו חסרונות – כשיחזירם לו יפחות כמה הם רגילים לחסור ובגמ׳ מוקי לה בשעירבן עם פירותיו. אורז – מי״ל. דוחן – פטי״ל ודומה לאורז. הכל לפי המדה – וכן לכל כור וכור. הכל לפי הזמן – שהניחן בידו לכל שנה ושנה יניח לו כך. ר׳ יוחנן בן נורי אמר – אהכל לפי המדה פליג. אם היתה מדה מרובה – שהפקיד אצלו הרבה ובגמרא מפרש י׳ כורים לא יוציא לו חסרונות מפני שהם מותירות שבימות הגורן כשמפקיד החיטין יבשין ובימות הגשמים כשמחזיר נופחות ובאכילת עכברים אינן נחסרים כל כך לכל כור וכור דכולי האי לא אכלי עכברים מי׳ כורין הלכך נפיחתו משלמת חסרון המגיע לשני כורים או שלשה שהעכברים אוכלין. גמ׳ זרע פשתן בגבעולין – חסר כל כך לפי שהגבעולין מתייבשין ונופלים והרוח מנשבתן אבל זרע פשתן נקי אינו חסר כ״כ. לכל כור וכור – פירוש דמתניתין הוא. ליחזי דידיה כמה הוו כו׳ – ויראה כמה חסרו ויטול על של חברו כפי חשבון. מדת הגורן – היתה יתירה על של בתים. בשופטני – שוטים. בכיילא – במדה. בימות הגורן – סמוך ליובשן שנתיבשו בחמה. והחזיר לו בימות הגשמים – חזרו ונתפחו מלחלוחית הגשם והקור. א״כ – שדרכו לתפוח. לפקע כדא – כשממלאין כד חיטין או שעורין בימות הגורן וגפין את הכד יפקע בימות הגשמים מחמת תפיחת התבואה. איצצא – דוחק מתוך שהם במקום צר נדחקו יחד ואין תפוחין. מתני׳ ליין – אם הפקיד אצלו יין ועירבו עם יינו הקנקנים בולעין שתות. אף המוכר כו׳ – כשם שאמרו במפקיד כן אמרו במוכר שהמוכר שמן לחבירו ונותן לו מתוך חביותיו כשהוא מסתפק תמיד והוא מזוקק הרי הלוקח מקבל עליו לפחות לו לוג ומחצה מחמת שמרים. למאה – למאה לוג. גמ׳ חפו בקירא – טחו החביות מבפנים בשעוה כדרך שעושין אנו בזפת. כופרא – זפת. גרגישתא – קרקע שעושין ממנה החביות ארדלי״א בלעז. הא – באתריה דר״י מייץ טפי מההיא דאתריה דתנא קמא. באתריה דרב יהודה – מילתא באפי נפשיה היא ולאו אמתניתין קאי. רמו ארבעין ותמניא כוזי בדנא – מדה קטנה היתה במקומו שארבעים ושמונה ממלאין את החבית. אזיל דנא בשיתא – בששה זוזים היתה נמכרת ביחד בימות הבציר. פריס ליה רב יהודה שיתא שיתא בזוזא – נעשה רב יהודה חנווני והיה מוכרן שש כוזי בזוז.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144