גמרא
פירוש
צוֹוֵחַ. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
צווח – אמר לכל אחד איני מכירך. ושקלי ליה כולהו ואזלי – נמצא זה מוציא מידו כדי להפסיד הנגזל עולמית. והא״ר אבא בר זבדא ספק הינוח – מצא דבר שאין בו סימן בצד מקום שמשתמר קצת דלא שכיחי אינשי דאזלי ויש לספוקי שמא מדעת הונח שם לגניזה. לכתחלה לא יטלנו – המוצאו שכשיבא בעליו לא ימצאנו וסימן אין בו שיכריז לפיכך יניחנו זה ובעליו יבא ויטלנו וכל שכן לודאי הינוח כדתנן (לעיל דף כה:) מצא כלי באשפה מכוסה לא יגע בו. ואם נטל לא יחזיר – ואם בא אחר ואמר שלי הוא וסימן אינו נותן בו לא יחזירנו שמא אינו שלו וסוף הבעלים לבוא ויביא עדים שהניחו שם לפיכך יהא מונח ביד זה עד שיבא אליהו דהאי לא יחזיר לא שיהא שלו קאמר דהא מעיקרא באיסורא אתא לידיה אם הינוח הוא אלמא מידי דמספקא לן דמאן נינהו צריך להניחו ביד מי שהוא עד שיתברר הדבר. אמר רב ספרא ויניח – הא דקתני מסתלק לאו דלישקלו אינהו וליזלו ולא שיוציאנה מידו אלא תהא מונחת בידו עד שיתברר הדבר והאי מסתלק סילוק הדין הוא ויניח גזילה בפניהם בב״ד ויאמר בררו של מי הוא ויטול ומסתלק מן הדין והגזילה יניח בידו עד שיבא אליהו. לא זו הדרך – סיפא דגזל אחד מחמשה הוא ביבמות (דף קיח:). נפל הבית עליו ועל אמו – ואין ידוע איזה מת ראשון והיו לאמו נכסים מבית אביה. יורשי האם – משפחת בית אביה אומרים לקרובי הבן ממשפחת אביו הבאים לירש את הבן. הבן מת ראשון – ולא ירש את אמו להוריש אתכם נכסים אלא הבן מת ראשון ואחר כך מתה אמו ואנו יורשים אותה (נכסיה). ויורשי הבן אומרים האם מתה ראשונה – וירשה בנה ואחריה מת הבן ואנו יורשין אותו. אלו ואלו – ב״ש וב״ה שנחלקו בנפילות אחרות בפרק מי שמת שב״ש אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן כאן מודים שיחלוקו. אמר ר״ע מודה אני בזה – אע״פ שאני משל ב״ש ואומר בשאר הנפילות יחלוקו בזו אני מודה לב״ה שהנכסים בחזקתן ופליגי אמוראי בחזקת מי והתם מפרש טעמא. שמא ושמא – שניהם מכח שמא באים הלכך נכסים בחזקתן. הכא ברי ושמא – כל אחד ואחד אומר אותי גזל היינו טענת ודאי וזה אומר איני יודע וברי עדיף משמא. עלה דההיא – דגזל אחד מחמשה. חדא דלא קתני – מתני׳ תובעין אותו דלא קתני אותי גזל. ה״ג: ועוד הא תני ר׳ חייא זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע. ולא גרסינן יחלוקו והכי פירושו ועוד הא תני רבי חייא להך מתניתא דגזלתי את אחד מכם בתוספתא דיליה ותני לה הכי אמר לשנים גזלתי אחד מכם ואיני יודע איזהו זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע נותן לזה מנה כו׳ כדקתני במתני׳ אלמא בשמא ושמא עסקינן. הכל מודים בשנים שהפקידו כו׳ – גבי פלוגתא דר״ט ור״ע איתמר במסכת בכורות (דף יח:) שנים שהפקידו זה טלה אחד וזה שנים זה אומר שנים שלי וזה אומר שנים שלי והתם שתי כריכות נינהו ואפילו הפקידו זה בפני זה דבר הנראה הוא מי מביא אחד ומי מביא שנים דבשלמא גבי כריכות מעות הואיל דאלו ואלו צרורין הוא שוכח מי הפקיד אצלו צרור גדול ומי צרור קטן הואיל והפקידו אצלו יחד אבל גבי טלאים מילתא מוכחת טפי. פסידא דגדול – של כלי גדול ששברוהו וכשיבא אליהו ויאמר של מי הוא נמצא מפסיד בשבירתו. בהא קאמר ר׳ יוסי – משום פסידא דגדול.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush