גמרא
פירוש
הֵיכָא דְּבָדַק צוּר וְשָׁחַט בּוֹ דְּעַבְדֵיהּ כְּעֵין סְקִילָה אֲבָל הֵיכָא דְּשַׁחְטֵיהּ בְּסַכִּין לָא.
אָמְרִי אַטּוּ סַכִּין כְּתִיבָא בְּאוֹרָיְיתָא וְהָתְנַן אהַשּׁוֹחֵט בְּמַגַּל יָד בְּצוֹר וּבְקָנֶה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁירָה.
וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ אִיסּוּר אֲכִילָה וְאִיסּוּר הֲנָאָה מִלֹּא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי לְמָה לִי בלַהֲנָאַת עוֹרוֹ דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא בְּשָׂרוֹ הוּא דְּאָסוּר בַּהֲנָאָה אבל עוֹרוֹ נִשְׁתְּרֵי בַּהֲנָאָה קָמַשְׁמַע לַן בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי.
וּלְהָנָךְ תַּנָּאֵי דְּמַפְּקִי לֵיהּ לְהַאי בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי לִדְרָשָׁה אַחֲרִינָא [כִּדְבָעֵינַן לְמֵימַר קַמַּן] הֲנָאַת עוֹרוֹ מְנָא לְהוּ.
נָפְקָא לְהוּ מֵאֶת בְּשָׂרוֹ אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ מַאי נִיהוּ עוֹרוֹ.
וְהַאי תַּנָּא אֶת לָא דָּרֵישׁ.
כִּדְתַנְיָא שִׁמְעוֹן הָעַמְסוֹנִי וְאָמְרִי לַהּ נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי הָיָה דּוֹרֵשׁ כׇּל אֶתִּין שֶׁבַּתּוֹרָה כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ {דברים ו׳:י״ג} לְאֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא פֵּירַשׁ אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבִּי כׇּל אֶתִּין שֶׁדָּרַשְׁתָּ מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶן אָמַר לָהֶם כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה כָּךְ קִבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה.
עַד שֶׁבָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״למצרי״.
היכא דבדק צור – דהיינו כעין סקילה (בא) באבנים.
אטו סכין כתיבא באורייתא – שתהא שחיטתו חשיבא להתיר יותר משחיטת צור.
והשתא דנפקא ליה אכילה והנאה מלא יאכל – כרבי אבהו להיכא דשחטיה וכ״ש להיכא דסקליה בעל השור נקי למה לי.
את לא דריש – כדתניא דפירש מהן נחמיה. אתין וגמין – ריבויין.
שהגיע לאת ה׳ אלהיך תירא – לא ידע מה לרבות.
נקי מחצי כופר – דלא תימא כשהמית משלם חצי כופר כי היכי דבנזקין ח״נ.
אמר לו רבי עקיבא – פשיטא דפטור והלא אם חייב היה אין תשלומיו אלא מגופו וזה שנסקל ממה משלם יאמרו לו בעלים הביאהו לב״ד וישלמו לך הימנו.
אין דיני – אין מדרשי זה שאני דורש אלא כשהמית על פי עד אחד שאינו נסקל אבל ממונא אימא לשלם להכי אצטריך קרא.
מודה בקנס – פטור וכי היכי דמפטר מקטלא מפטר נמי מכופר ולמה לי קרא והוא הדין דהוה מצי למפרך אעד אחד פשיטא דפטור.
קסבר כופרא כפרה – לפיכך אי לא מעטיה הוה אמינא ליחייב בין בעד אחד בין ע״פ עצמו כי היכי דתיהוי ליה כפרה.
אלא במתכוון להרוג כו׳ – דפטור מסקילה כדתנן במתני׳ (לקמן דף מד.).
מתכוון אמר ליה ברישא – דראיה גדולה היא דלהאי ודאי אצטריך קרא אבל המית על פי עד אחד כו׳ ראיה קטנה היא דאיכא לאותוביה מודה בקנס פטור ובעד אחד נמי איכא למימר פשיטא דלא מחייב דהא תרי בעינן לאפוקי ממונא ואפילו גבי מועד נמי פטור.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush