גמרא
פירוש
בַּת יוֹמָאּ דְּלָאו נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם הוּא.
מִכָּאן וְאֵילָךְ לִישְׁתְּרֵי אגְּזֵירָה קְדֵירָה שֶׁאֵינָהּ בַּת יוֹמָאּ מִשּׁוּם קְדֵירָה בַּת יוֹמָאּ.
וְאִידָּךְ קְדֵירָה בַּת יוֹמָאּ נָמֵי מִפְגָּם פָּגְמָה.
רָמֵי לֵיהּ רַב עַמְרָם לְרַב שֵׁשֶׁת תְּנַן הַשַּׁפּוּדִין וְהָאַסְכָּלָא מְלַבְּנָן בָּאוּר (והתני׳) גַּבֵּי קָדָשִׁים בהַשַּׁפּוּד וְהָאַסְכָּלָא מַגְעִילָן בְּחַמִּין.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות מאכלות אסורות י״ז:ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״מ
טור יורה דעה קכ״ב:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה קכ״ב:ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״מ
טור יורה דעה קכ״ב:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה קכ״ב:ב׳
ג רמב״ם הלכות מאכלות אסורות י״ז:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ח
טור יורה דעה קכ״א:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה קכ״א:ג׳
טור אורח חיים תנ״א:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תנ״א:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ח
טור יורה דעה קכ״א:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה קכ״א:ג׳
טור אורח חיים תנ״א:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תנ״א:ד׳
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
בת יומא – שבישל בה עובד כוכבים היום אבל בישל בה אתמול כבר הפיג בה טעמו בלינת לילה ושוב כשפולטו בתבשיל אחר אינו אלא לפגם. מכאן ואילך לישתרי – אף לכתחלה. מגעילן – לא חשיב כליבון דליבון שורף את הכלי. גבי קדשים השפוד והאסכלא – שצלה בהן בשר קדש משום דכי אתי למחר הוי נותר וכי הדר מבשל בשר קודש למחר פליט שפוד בגויה טעמא ונותר איסור כרת הוא. עמרם ברי – עמרם בני. גבי קדשים כי בלע האי שפוד היתרא בלע – הלכך סגי ליה בהגעלה. אלא אמר רבא – האי הגעלה דקתני התם מריקה ושטיפה כלומר לעולם לפלוט האיסור וודאי ליבון בעי כשאר בליעת איסור אלא מצות מלך היא בקדשים ומרק ושטף במים כי היכי דהויא גזירת הכתוב כאשר יזה מדמה על הבגד דבעי כיבוס במקום קדוש ושבירת כלי חרס במקום קדוש הוא וה״ה למריקה ושטיפה. א״ל אביי מי דמי – כלומר מי קרי למריקה ושטיפה הגעלה הא כל הגעלה רותחין משמע שכופין להקיא הכלי מה שבלע ומריקה ושטיפה בצונן הוא כדאמרינן בשחיטת קדשים בפ׳ דם חטאת (זבחים צו:). אלא אמר אביי – הגעלה ממש לפלוט מאיסורן ודקא קשיא לך מתניתין דמצרכא להו ליבון לא תקשי דודאי בין בקדשים בין בגיעולי עובדי כוכבים תרוייהו בעינן לפלוט איסור לבד מריקה ושטיפה דקדשים דאינה אלא מצות המלך. ויגיד עליו רעו – ונלמד משנה מחבירתה של קדשים ממשנתנו ומשנתנו משל קדשים. וה״ה לליבון – שניהם צריך. יגיד עליו רעו – איבעי למתנינהו לתרוייהו ליבון והגעלה בחדא או במשנתנו או בקדשים והדר ליתני חדא באידך ותגמר חבירתה מינה מה התם הא בלא הא ליתא ה״נ הא בלא הא ליתא. כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו – שמבשלין בהן ואינו מספיק להיות נותר עד שתחזור ופולטו בתבשיל אחר. ולקמן פריך אי הכי הגעלה נמי לא ליבעי. מקמי דליהוי נותר הוו להו גיעול – שהרי כשבישל בו למחר פלט בליעה מיום אתמול. לא צריכא דכי מבשל ביה חטאת האידנא הדר מבשל ביה – בו ביום שלמים חזה ושוק של כהנים. בהדי הדדי שלים זימנייהו – ואין כאן פליטת נותר והדר מבשל ביה שלמים בו ביום כדאמרינן בכל פעם מבשל שלמים לאחר חטאת בו ביום כי היכי דלא ניהוו נותר למחר. ה״ג: אי הכי הגעלה נמי לא ליבעי קשיא. רב פפא אמר האי קריד האי לא קריד – לעולם בקדשים איסורא פליט ודקא קשיא לך ניבעי ליבון כי מתני׳ לא דמי דגיעול עובדי כוכבים איידי דלא מבשלי להו כל שעתא ומתקשה הבליעה בתוכו ונדבקת בו בכולו טרשטרי״ש בלעז ואין נוח לפלוט בהגעלה עד שמלבנו באור אבל בקדשים דכל שעתא מבשלי בהו לא קריד ונוח לפלוט הלכך (סגי) בהגעלה קא פלט. לעולם כדאמרינן מעיקרא – דהיינו משום דבקדשים היתירא בלע ודקשיא לך כי פליט איסורא פליט לא חמיר איסורו שכשנעשה נותר לא הוי איסור בעיניה שבתוך דופני הכלי היה בלוע ומעולם לא הוכר איסורו. בתוך יורה גדולה – שיהיו רותחין עוברין על כולה. דודא – קלחת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush