גמרא
פירוש
אִי דְּלֵיכָּא לְאִישְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ לִיעַכַּב תּוֹרָא בְּזוּזֵיהּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי מִן מָרֵי רְשׁוּתָיךְ פָּארֵי אִפְּרַע.
לָא צְרִיכָא דְּאִיכָּא לְאִישְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ.
רַב אָמַר הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת בָּתַר רוּבָּא אָזְלִינַן וְרוּבָּא לְרִדְיָא זָבְנִי וּשְׁמוּאֵל אָמַר לָךְ כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא אבְּאִיסּוּרָא בבְּמָמוֹנָא לָא.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ח׳:י״א
רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ח׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״א
סמ״ג מצוות עשה צ״ח
טור חושן משפט י״ח:ה׳
טור יורה דעה ק״י:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ח:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה ק״י:ג׳
רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ח׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״א
סמ״ג מצוות עשה צ״ח
טור חושן משפט י״ח:ה׳
טור יורה דעה ק״י:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ח:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה ק״י:ג׳
אי דליכא – מעות מצויות למוכר לאישתלומי לוקח מיניה דמוכר אמאי אמר רב הרי זה מקח טעות ויחזיר השור ליעכב תורא עצמו בזוזי.
דאמרי אינשי כו׳ – מקרא נפקא לן בפ״ק דבבא קמא (דף ט.) דאמר רב הונא או כסף ישלם או מיטב שדהו ואיתיביה רב נחמן לרב הונא ישיב לרבות שוה כסף ומשני הב״ע בדלית ליה מעות מצויות דלית ליה פשיטא מהו דתימא אמרינן זיל טרח וזבין ואייתי ליה קמ״ל.
רשותך – האיש אשר אתה נושה בו.
פארי – סובין בשוויהן. לא צריכא דאיכא – מעות מצויות למוכר לאישתלומי לוקח מיניה פירש ר״ח דשמעינן מינה דהיכא דאית ליה מעות ללוה לא יכול לדחויי למלוה לאפרועי משאר נכסים דבעו שומא אלא זוזי הוא דפרע ליה ולא דמי למאן דלית ליה זוזי דשיימי ליה בי דינא מנכסיה ויש מי שאומר היכא דאיתנהו לזוזי דמי זה השור בעינייהו וצריכא עיון כן פר״ח ולא נהירא לי האי לישנא בתרא כלל דמה לי הני מה לי אחריני כדפרישית מילתיה דרב הונא דלא אמרינן ישיב לרבות שוה כסף אלא היכא דלית ליה זוזי. ורובא – דשוורים לרדיא זבני.
באיסורא – כגון תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה והאחת מוכרת בשר נבילה דאמרינן בנמצא הלך אחר הרוב.
לא אזלינן בתר רובא – אלא אחר המוחזק אם יש לו שום טענה. האשה שנתארמלה – וטוענת אבדתי כתובתי א״נ במקום שאין כותבין כתובה כדמפרש בכתובות.
בתולה נישאתי – ויש לי מאתים.
אלמנה נשאתיך – ואין לך אלא מנה.
שיצאה – מבית אביה לבית בעלה כשנכנסה לחופה.
בהינומא – קלתא דמנמנמא ביה כלתא או ראשה פרוע בשוק בשעת כניסה לחופה שכן דרך הנישאות בתולות.
כתובתה מאתים – ואע״פ שאין לה עדים מעידים על בתוליה ואין יודעין אם נישאת בתולה או בעולה. כתובתה מנה – דהמוציא מחבירו עליו הראיה.
ורוב נשים – שבעולם שנישאות לבעל בתולות הן אלא ודאי בממונא לא אזלינן בתר רובא אלא אחר המוחזק כשמואל וקשיא לרב. ומיעוט אלמנות – וזו איכא למימר דמן המיעוט היא הואיל ואין לה קול כדמפרש ואזיל.
יש לה קול – מתוך שיש שמחה בנישואי בתולה נזכרים בה בני אדם. כי איכא עדים – שיצאה בהינומא מאי הוי מאחר שהן עצמן אין יודעין אם ניסת בתולה או אלמנה נמצא דאין כאן קול כלל.
סהדי שקרי – ולא ראוה יוצאת בהינומא. איתרע לה רובא – דבתולות נישאות דרובן יש להן קול מכחיש כחו של אותו רוב וכיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי המוציא מחבירו עליו הראיה. נמצא שהיה גנב – קודם לכן גונב ממון.
קוביוסטוס – גונב נפשות.
הגיעו – ללוקח ואין כאן מקח טעות.
לסטים מזויין – הורג נפשות וסופו ליהרג.
או מוכתב למלכות – ליהרג.
הרי שלך לפניך – דגברא קטילא זבין ליה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
דאמרי אינשי כו׳ – מקרא נפקא לן בפ״ק דבבא קמא (דף ט.) דאמר רב הונא או כסף ישלם או מיטב שדהו ואיתיביה רב נחמן לרב הונא ישיב לרבות שוה כסף ומשני הב״ע בדלית ליה מעות מצויות דלית ליה פשיטא מהו דתימא אמרינן זיל טרח וזבין ואייתי ליה קמ״ל.
רשותך – האיש אשר אתה נושה בו.
פארי – סובין בשוויהן. לא צריכא דאיכא – מעות מצויות למוכר לאישתלומי לוקח מיניה פירש ר״ח דשמעינן מינה דהיכא דאית ליה מעות ללוה לא יכול לדחויי למלוה לאפרועי משאר נכסים דבעו שומא אלא זוזי הוא דפרע ליה ולא דמי למאן דלית ליה זוזי דשיימי ליה בי דינא מנכסיה ויש מי שאומר היכא דאיתנהו לזוזי דמי זה השור בעינייהו וצריכא עיון כן פר״ח ולא נהירא לי האי לישנא בתרא כלל דמה לי הני מה לי אחריני כדפרישית מילתיה דרב הונא דלא אמרינן ישיב לרבות שוה כסף אלא היכא דלית ליה זוזי. ורובא – דשוורים לרדיא זבני.
באיסורא – כגון תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה והאחת מוכרת בשר נבילה דאמרינן בנמצא הלך אחר הרוב.
לא אזלינן בתר רובא – אלא אחר המוחזק אם יש לו שום טענה. האשה שנתארמלה – וטוענת אבדתי כתובתי א״נ במקום שאין כותבין כתובה כדמפרש בכתובות.
בתולה נישאתי – ויש לי מאתים.
אלמנה נשאתיך – ואין לך אלא מנה.
שיצאה – מבית אביה לבית בעלה כשנכנסה לחופה.
בהינומא – קלתא דמנמנמא ביה כלתא או ראשה פרוע בשוק בשעת כניסה לחופה שכן דרך הנישאות בתולות.
כתובתה מאתים – ואע״פ שאין לה עדים מעידים על בתוליה ואין יודעין אם נישאת בתולה או בעולה. כתובתה מנה – דהמוציא מחבירו עליו הראיה.
ורוב נשים – שבעולם שנישאות לבעל בתולות הן אלא ודאי בממונא לא אזלינן בתר רובא אלא אחר המוחזק כשמואל וקשיא לרב. ומיעוט אלמנות – וזו איכא למימר דמן המיעוט היא הואיל ואין לה קול כדמפרש ואזיל.
יש לה קול – מתוך שיש שמחה בנישואי בתולה נזכרים בה בני אדם. כי איכא עדים – שיצאה בהינומא מאי הוי מאחר שהן עצמן אין יודעין אם ניסת בתולה או אלמנה נמצא דאין כאן קול כלל.
סהדי שקרי – ולא ראוה יוצאת בהינומא. איתרע לה רובא – דבתולות נישאות דרובן יש להן קול מכחיש כחו של אותו רוב וכיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי המוציא מחבירו עליו הראיה. נמצא שהיה גנב – קודם לכן גונב ממון.
קוביוסטוס – גונב נפשות.
הגיעו – ללוקח ואין כאן מקח טעות.
לסטים מזויין – הורג נפשות וסופו ליהרג.
או מוכתב למלכות – ליהרג.
הרי שלך לפניך – דגברא קטילא זבין ליה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush