×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא קכ״ט.גמרא
;?!
אָ
אִי לְאַפּוֹקֵי מִדְּרָבָא מוֹסִיף הוּא אִי דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי לֵית הִלְכְתָא כְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי אִי לְאַפּוֹקֵי מִדִּשְׁמוּאֵל וְרַב שֵׁשֶׁת וְרַב פָּפָּא הָא אִיתּוֹתְבוּ. אֶלָּא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן וּמֵאַתְקָפְתָּא דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי.: הַמְחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו רִיבָּה לְאֶחָד וּמִיעֵט לְאֶחָד כּוּ׳.: הֵיכִי דָּמֵי מַתָּנָה בַּתְּחִלָּה הֵיכִי דָּמֵי בָּאֶמְצַע הֵיכִי דָּמֵי בַּסּוֹף. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תִּנָּתֵן שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי וְיִירָשֶׁהָ זוֹ הִיא מַתָּנָה בַּתְּחִלָּה יִירָשֶׁהָ וְתִנָּתֵן לוֹ זוֹ הִיא מַתָּנָה בַּסּוֹף יִירָשֶׁהָ וְתִנָּתֵן לוֹ וְיִירָשֶׁהָ זוֹ הִיא מַתָּנָה בָּאֶמְצַע. וְדַוְקָא בְּאָדָם אֶחָד וְשָׂדֶה אַחַת אֲבָל בְּאָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת שָׂדֶה אַחַת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לֹא. ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אפי׳אֲפִילּוּ אָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת שָׂדֶה אַחַת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אֲבָל בִּשְׁתֵּי שָׂדוֹת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לֹא. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר תִּנָּתֵן שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי וְיִירַשׁ פְּלוֹנִי שָׂדֶה פְּלוֹנִית רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר קָנָה רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר לֹא קָנָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבִין אַנְחֵתְתְּ לַן חֲדָא וְאַתְקֵפְתְּ לַן חֲדָא בִּשְׁלָמָא דר׳דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אַדְּרַבִּי אֶלְעָזָר לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּאָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת כָּאן בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת. אֶלָּא דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן קַשְׁיָא. אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אלֹא קָנָה עַד שֶׁיֹּאמַר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִירְשׁוּ שָׂדֶה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית שֶׁנְּתַתִּים לָהֶם בְּמַתָּנָה וְיִירָשׁוּם. בִּפְלוּגְתָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא אָדָם אֶחָד וְשָׂדֶה אַחַת אֲבָל אָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת שָׂדֶה אַחַת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לֹא וְרַב נַחְמָן אָמַר אֲפִילּוּ אָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת שָׂדֶה אַחַת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אֲבָל שְׁתֵּי שָׂדוֹת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לֹא בוְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר אפי׳אֲפִילּוּ שְׁתֵּי שָׂדוֹת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא גהָאוֹמֵר תְּנוּ שֶׁקֶל לְבָנַי בְּשַׁבָּת וּרְאוּיִן לִיתֵּן סֶלַע נוֹתֵן לָהֶן סֶלַע וְאִם אָמַר אַל תִּתְּנוּ לָהֶן אֶלָּא שֶׁקֶל אֵין נוֹתְנִין לָהֶן אֶלָּא שֶׁקֶל דוְאִם אָמַר אִם מֵתוּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אי לאפוקי מדרבא – דאמר אף בראשון והלא מוסיף הוא על דברי ר׳ אבא דאמר שלישי בשני כשר ואתא איהו למימר דאף בראשון ואיכא למימר דאפי׳ ר׳ אבא מודה והיא גופה אצטריך לר׳ אבא לאשמועי׳ דשלישי בשני כשר דאיכא למ״ד בסנהדרין פסול בפרק זה בורר (דף כח.) ולאו למידק מינה הא שלישי בראשון פסול דדלמא עובדא הוה בשלישי בשני ושלח ליה דכשר.
אי מדמר בר רב אשי – דאכשר באבא דאבא הא כבר איפסיק דלית הלכתא כותיה כדאמרי׳ לעיל והך דרשה דמר זוטרא בתר הכי הואי והכי נמי הויא דמר בר רב אשי תוספת אלא דעדיפא מינה קא פריך.
לאפוקי מר׳ יוחנן – דאמר אינו נאמן כרבנן.
ומאתקפתא דמר בר רב אשי – דאתא למימר ודאי משיב אבדה הוא ולית הלכתא כוותיה כיון דאכתי כשהודה לא העידו עדים ולא קמסייעי ליה איכא למימר דמירתת מינייהו שאינו יודע מה בלבם כרבי אבא.
המחלק נכסיו כו׳ – כבר פירשתיה למעלה.
כתב בין בתחלה כו׳ – אדם הנותן מתנה לאחר או שנתן כל נכסיו לאחד מבניו אם אמר לשון מתנה עם לשון ירושה דבריו קיימין דנהי דלא תפיס לשון ירושה לפי שאין אדם מתנה על מה שכתוב בתורה וכמו שלא אמר כלום דמי לשון מתנה מיהא תפיס והרי הוא כמי שאומר לשון מתנה לחוד דקני ובגמ׳ מפרש היכי דמי מתנה באמצע או בתחלה או בסוף.
תנתן שדה פלונית לפלוני ויירשה – כלומר ויירש אותה לישנא דקרא וירשוה (ישעיהו לד) יירשנה ותנתן לו. ודוקא באדם אחד ושדה אחת – דבההוא שדה שנתן לאותו האיש איכא מתנה בהדי לשון ירושה.
אבל באדם אחד ושתי שדות – כגון יירש ראובן שדה פלונית שבמזרח ותנתן לו לראובן שדה פלונית שבמערב ההוא דלשון מתנה קני אבל ההוא דלשון ירושה לא קני דמתנה דהיאך לא מסייע לאידך אלא זאת הוריש לו וזאת נתן לו ובההיא דירושה הוי מתנה על מה שכתוב בתורה ולא אמר כלום וכן בשדה אחת ושני בני אדם כגון ראובן יירש חצי שדה זו ותנתן חציה לשמעון שמעון קנה ראובן לא קנה וכ״ש ב׳ שדות וב׳ בני אדם כגון ראובן יירש שדה פלונית ולשמעון תנתן שדה פלונית אחרת.
אפי׳ אדם אחד ושתי שדות – דכי היכי דנתכוין לזה ליתן במתנה הכי נמי נתכוין לאידך הואיל ובדבור אחד נתן לשניהן.
אבל שתי שדות ושני בני אדם – דהוו אנשים מוחלקים ושדות מוחלקים לא מהניא מתנה דהאי גברא ושדה שלו לאידך גברא ולאידך שדה ובסברות בעלמא פליגי.
כי אתא רבין אמר יירש פלוני כו׳ – היינו שתי שדות ושני בני אדם ומילתא באנפי נפשה היא ולא איתמר אמתני׳ ומיהו הכי נמי הוה מפרש למתני׳.
לא קנה – ההוא דירושה.
אנחתת לן חדא – אחד מדבריך נוחה לנו דלא קשיא לן מידי בגוה.
ואתקפת חדא – אחד מדבריך קשה לנו.
כאן באדם אחד ושתי שדות – ההיא דלעיל וההיא סיומא דמלתא דרבי אלעזר דאמרן לעיל אבל שתי שדות ושני בני אדם לא גמרא קאמר לה ולא רבי אלעזר דא״כ אמאי הוצרך לומר דר׳ אלעזר אדר׳ אלעזר לא קשיא הא בהדיא קאמר לעיל דבשתי שדות ושני בני אדם לא קנה.
אמוראי נינהו – אנא ורב דימי. וריש לקיש אמר לעולם לא קנה – בשתי שדות ושני בני אדם ההוא דלשון ירושה ואפי׳ כי אמר לשניהן ביחד תנתן שדה פלונית לראובן ושדה פלונית לשמעון ויירשום דכיון דגופין מוחלקין נינהו וכל אחד הוי מעשה בפני עצמו ולא שייך זה בזה כלל הלכך שתי לשונות של לשון מתנה וירושה כנגד שני מעשים הן לאחד לשון מתנה ולאחד לשון ירושה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון הלכך לא קנו עד שיאמר ירושה בתחלה וירושה בסוף ומתנה באמצע דהשתא יליף לשון מתנה מלשון ירושה דכי היכי דלשון ירושה נאמר לשניהם גם המתנה שבאמצע נאמרה בעל כרחך לשניהן דלמאן תרמייה והלכך צריך לומר כן ראובן ושמעון יירשו שדה פלונית ופלונית שנתתי להם במתנה ויירשום דעל כרחך יירשו קמא עולה על ראובן ובתרא על שמעון הלכך לשניהן נמי לשון מתנה קאמר דאיכא תרתי זימני לשון מתנה דכתב שנתתי להם דמיעריב אלשון ירושה ואיכא תרי זימני לשון ירושה אבל אם אמר פלוני ופלוני יירשו שדה פלונית ופלונית ותנתן להם שדה פלונית ופלונית ויירשום הוה אמינא דהאי ותנתן ויירשום אשמעון קאי ולא קנה ראובן דכיון דשני מעשים הן יש לחלק להם גם הלשונות וכן אם אמר פלוני ופלוני יירשו שדה פלונית ופלונית שנתתי להם במתנה ולא אמר ויירשום לבסוף אכתי הוה אמינא לראשון לשון ירושה ולשני לשון מתנה דשתי לשונות כנגד שתי מתנות. בפלוגתא – דרב המנונא כרב דימי אמר רבי יוחנן ורב נחמן כר״א ורב ששת כרבין אליבא דרבי יוחנן. האומר תנו שקל כו׳ – כגון שכיב מרע אי נמי בריא וכגון שהלך למדינת הים וצוה ליתן להם כשיעור הזה עד שיכלה הממון כולו: שקל שבגמרא היינו חצי סלע שהוא שני דינרין.
נותנין להם סלע – דלא אמר שקל אלא כדי לזונן בצמצום שלא יתנו יותר מכדי צרכן.
אל תתנו – היינו קפידא אין נותנין להם אלא שקל בשילהי מציאת האשה במס׳ כתובות מוקמינן לה כר״מ דאמר מצוה לקיים דברי המת ומיהו אמרי׳ התם אמר רב חסדא אמר מר עוקבא הלכתא בין שאמר תנו בין שאמר אל תתנו נותנין להן כל צרכן ומקשינן והא קי״ל כר״מ דאמר מצוה לקיים דברי המת ומשנינן הני מילי אחרנייתא אבל בהא מינח ניחא ליה ומאי דאמר לזרוזינהו הוא דעבד.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144