×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות פ״ט:גמרא
;?!
אָ
מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן אמִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵין נָקוּב תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה וְלֹא תֵּאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר מִמָּקוֹם אַחֵר. שָׁאנֵי הָכָא דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא תְּרוּמָה מְעַלַּיְיתָא הִיא כִּדְרַבִּי אִלְעַאי דא״רדְּאָמַר רַבִּי אִלְעַאי במִנַּיִן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה דִּכְתִיב {במדבר י״ח:ל״ב} וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ. וְאִם אֵין קָדוֹשׁ נְשִׂיאוּת חֵטְא לָמָּה מִיכָּן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. א״לאֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְרַב חִסְדָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם כׇּל עִיקָּר דאפי׳דַּאֲפִילּוּ הָהוּא גְּרִיוָא הָדַר לְטִיבְלֵיהּ מ״טמַאי טַעְמָא גְּזֵירָה דִּלְמָא פָּשַׁע וְלָא מַפְרֵישׁ מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא הָוֵי תְּרוּמָה וּמִשּׁוּם דִּלְמָא פָּשַׁע אַפְּקוּהּ רַבָּנַן לְחוּלִּין וְכִי ב״דבֵּית דִּין מַתְנִין לַעֲקוֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה. א״לאֲמַר לֵיהּ גוְאַתְּ לָא תִּסְבְּרַאּ וְהָתְנַן הַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה בִּשְׁלָמָא מִשֵּׁנִי מַמְזֵר אֶלָּא מֵרִאשׁוֹן אַמַּאי אִשְׁתּוֹ הִיא וְיִשְׂרָאֵל מְעַלְּיָא הוּא וְקָא שָׁרֵינַן לֵיהּ בְּמַמְזֶרֶת. א״לאֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל דאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָסוּר בְּמַמְזֶרֶת וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ מַמְזֵר לְאוֹסְרוֹ בְּבַת יִשְׂרָאֵל. שְׁלַח לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה בְּיַד רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא וְאֵין ב״דבֵּית דִּין מַתְנִין לַעֲקוֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה וְהָתַנְיָא מֵאֵימָתַי אָדָם יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ קְטַנָּה ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִשֶּׁתַּעֲמוֹד בְּקוֹמָתָהּ וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִשֶּׁתִּכָּנֵס לַחוּפָּה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר המִשֶּׁתִּבָּעֵל וְיוֹרְשָׁהּ וּמִיטַּמֵּא לָהּ וְאוֹכֶלֶת בְּגִינוֹ תְּרוּמָה. ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִשֶּׁתַּעֲמוֹד בְּקוֹמָתָהּ אע״גאַף עַל גַּב דְּלֹא נִכְנְסָה לַחוּפָּה אֵימָא מִשֶּׁתַּעֲמוֹד בְּקוֹמָתָהּ וְתִכָּנֵס לַחוּפָּה וְהָכִי קָאָמְרוּ לֵיהּ ב״שבֵּית שַׁמַּאי לב״הלְבֵית הִלֵּל דְּקָאָמְרִיתוּ מִשֶּׁתִּכָּנֵס לַחוּפָּה אִי עָמְדָה בְּקוֹמָתָהּ מַהְנְיָא לַהּ חוּפָּה וְאִי לָא לָא מַהְנְיָא לַהּ חוּפָּה. ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִשֶּׁתִּבָּעֵל וְהָאָמַר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם אֵימָא מִשֶּׁתַּגְדִּיל וְתִבָּעֵל. קָתָנֵי מִיהַת יוֹרְשָׁהּ וְהָא הָכָא דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא אֲבוּהָ יָרֵית לַהּ ווּמִדְּרַבָּנַן יָרֵית לַהּ בַּעַל הֶפְקֵר ב״דבֵּית דִּין היה הֶפְקֵר. דְּאָמַר ר׳רַבִּי יִצְחָק זמִנַּיִן שֶׁהֶפְקֵר ב״דבֵּית דִּין היה הֶפְקֵר שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {עזרא י׳:ח׳} כֹּל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים בַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יׇחֳרַם כׇּל רְכוּשׁוֹ וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה. ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מֵהָכָא {יהושע י״ט:נ״א} אֵלֶּה הַנְּחָלוֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי מָה עִנְיַן רָאשִׁים אֵצֶל אָבוֹת אֶלָּא לוֹמַר לָךְ מָה אָבוֹת מַנְחִילִין בְּנֵיהֶם כׇּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ אַף רָאשִׁים מַנְחִילִין אֶת הָעָם כׇּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ. וּמִיטַּמֵּא לָהּ וְהָא הָכָא דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא אָבִיהָ מִיטַּמֵּא לָהּ וּמִדְּרַבָּנַן מִיטַּמֵּא לָהּ בַּעַל מִשּׁוּם דְּהָוְיָא לַהּ מֵת מִצְוָה. וּמִי הוי מֵת מִצְוָה וְהָתַנְיָא חאֵי זֶהוּ מֵת מִצְוָה כֹּל שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִין קוֹרֵא וַאֲחֵרִים עוֹנִין אוֹתוֹ אֵין זֶה מֵת מִצְוָה הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּלָא יָרְתִי לַהּ קָרְיָא וְלָא עָנוּ לַהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
הכא נמי כיון דלא ירתי לא קריא ולא ענו לה. מהכא משמע שפיר כל שקורא ואחרים עונין אותו דאמרינן גבי מת מצוה כל שהחולה עצמו קורא לחברו [בכת״י: לקברו, נ״א לחברו] ואין יורשים שעונים אותו קאמר. ולפיכך כל שאין לו קרובים ראוין ליורשו כהן מטמא לו ומשום כך הוא קובר אשתו קטנה. ובירושלמי מסכת נזיר (פ״ז ה״א) לא משמע הכין אלא כל שהכהן קורא לאחרים לקבור את המת ואין עונין אותו, הא יש מי שמטפל בו אסור ליטמא בו. והכי נמי מסתברא שאין הכהן מטמא למת מצוה אלא משום כבוד הבריות, וכיון שאפשר על ידי אחרים למה יטמא לו. ויש לומר דהכי קאמר אם אתה אומר שלא יטמא לה בעלה, היא עצמה קוראה לקוברה ואין עונה אותה, שהבעל אינו קורא ולא קובר, קרובים אינן עונין אותה ולא משגיחין עליה שיירש אחר והם קוברים. ואף אם הבעל קורא אין עונין אותו הקרובים דיאמרו הוא יורש ואנן קוברין. וכל שכן אחרים שאין נזקקין לה כיון שיש לה קרובים ויורשים, לפיכך עשאוה כמת מצוה והטילוה על הבעל, וכיון שהיא מוטלת עליו גנאי הדבר לקוברה על ידי אחרים, וגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה זה. ואי גרסינן קרי ולא ענו ליה ניחא דמצינן לפרושי קרי בעל וליכא דמשגח ביה לומר שאין אחרים נזקקין לה, וכיון שכן הטילו חכמים עליו ואפילו כשהוא מוצא אחרים כדי שתהא קבורתה מזומנת לה. ולפיכך התירה תורה טומאת הקרובים הרמב״ן נר״ו. ואינו מחוור בעיני כל הצורך, שא״כ למה אסרה תורה אחותו בעולה. וכבר כתבתי אני למעלה דלא אמרי כן אלא באשתו קטנה לפי שאינו יורשה דבר תורה ומשום הכי קרי ולא ענו לה ואף הוא קרי ולא ענו ליה לקברה, וכיון שאינו צריך לקבור אלא משום דליכא דמיטפל בה הרי זו כמת מצוה שטומאה דחויה ומותרת אצלו ואינו זקוק לשכור אחרים לקבור, אלא הרי הוא ככהן אצל מת מצוה כשאין אחרים רוצין לקבור אלא בשכר, שאין אתה מחייב את הכהן לשכור ושלא יטמא, אלא מטמא הוא ואין צריך לשכור, מה שאין כן באחותו בעולה או באשתו פסולה שהן מוטלין עליהן לקבור בממונן וכיון שכן שוכר וקובר ואינו מטמא כנ״ל.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144