×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות נ״ו.גמרא
;?!
אָ
מִכָּאן וְאֵילָךְ אֵינוֹ אֶלָּא נְשִׁיקָה וּפָטוּר עָלֶיהָ וּפְלִיג אַדִּשְׁמוּאֵל.: אֶחָד הַמְעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר קָנָה.: מַאי קָנָה רַב אָמַר קָנָה לַכֹּל וּשְׁמוּאֵל אָמַר לֹא קָנָה אֶלָּא לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה לִירַשׁ בְּנִכְסֵי אֶחָיו וּלְפוֹטְרָהּ מִן הַיִּיבּוּם. אמִן הַנִּשּׂוּאִין לד״הלְדִבְרֵי הַכֹּל אָכְלָה דְּהָא הֲוָת קָאָכְלָה מֵעִיקָּרָא כִּי פְּלִיגִי מִן הָאֵירוּסִין רַב אָמַר אוֹכֶלֶת דְּהָא רַבִּי רַחֲמָנָא בִּיאַת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד. וּשְׁמוּאֵל אָמַר כִּי רַבִּי רַחֲמָנָא לְאוֹקְמֵיהּ בִּמְקוֹם בַּעַל לְאַלּוֹמֵי מִבַּעַל לָא. וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל כֹּל שֶׁהַבַּעַל מַאֲכִיל יָבָם מַאֲכִיל וְכֹל שֶׁאֵין הַבַּעַל מַאֲכִיל יָבָם אֵינוֹ מַאֲכִיל. מֵיתִיבִי בַּת יִשְׂרָאֵל פִּקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ אוֹכֶלֶת וּבָזוֹ יָפֶה כֹּחַ הַיָּבָם מִכֹּחַ הַבַּעַל. בִּשְׁלָמָא לְרַב נִיחָא אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא. אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל אֵימָא הָכִי וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה כָּנַס ואח״כוְאַחַר כָּךְ נִתְחָרֵשׁ אוֹכֶלֶת מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ אוֹכֶלֶת. וּמַאי בָּזוֹ דְּאִילּוּ בַּעַל חֵרֵשׁ מֵעִיקָּרָא לֹא אוֹכֶלֶת וְאִילּוּ יָבָם חֵרֵשׁ מֵעִיקָּרָא אָכְלָה. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי מִן הָאֵירוּסִין ד״הדִּבְרֵי הַכֹּל לָא אָכְלָה דְּהָא לָא אָכְלָה בְּחַיֵּי בַעַל. כִּי פְּלִיגִי מִן הַנִּשּׂוּאִין רַב אָמַר באוֹכֶלֶת דְּהָא הֲוָת אָכְלָה מֵעִיקָּרָא וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת כִּי רַבִּי רַחֲמָנָא בִּיאַת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה אֲבָל לְכֹל מִילֵּי לָא. וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל כֹּל שֶׁהַבַּעַל מַאֲכִיל יָבָם מַאֲכִיל אֵימָא כׇּל בִּיאָה שֶׁהַבַּעַל מַאֲכִיל בָּהּ יָבָם מַאֲכִיל בָּהּ וְכׇל בִּיאָה שֶׁאֵין הַבַּעַל מַאֲכִיל בָּהּ אֵין הַיָּבָם מַאֲכִיל בָּהּ. מֵיתִיבִי גבַּת יִשְׂרָאֵל פִּקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ אוֹכֶלֶת וּבָזוֹ יָפֶה כֹּחַ יָבָם מִכֹּחַ בַּעַל בִּשְׁלָמָא לְרַב מְתָרֵץ דכִּדְתָרֵיץ מֵעִיקָּרָא אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא קַשְׁיָא.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בַּת יִשְׂרָאֵל פִּקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת הנוֹלַד לָהּ בֵּן אוֹכֶלֶת מֵת הַבֵּן רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אוֹכֶלֶת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי נָתָן אָמַר רַבָּה הוֹאִיל שֶׁכְּבָר אָכְלָה א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיסֵּת לְכֹהֵן וּמִית לֵיהּ תֵּיכוֹל שֶׁכְּבָר אָכְלָה אֶלָּא כֵּיוָן דְּמִית לֵיהּ פְּקַעָ לֵיהּ קְדוּשְׁתֵּיהּ מִינַּהּ הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּמִית לֵיהּ פְּקַעָ קְדוּשְׁתֵּיהּ מִינַּהּ. אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף קָסָבַר ר׳רַבִּי נָתָן נִשּׂוּאֵי חֵרֵשׁ מַאֲכִילִין בִּתְרוּמָה וְלָא גָּזְרִינַן נִשּׂוּאֵי חֵרֵשׁ אַטּוּ קִדּוּשֵׁי חֵרֵשׁ א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי הָכִי נוֹלַד לָהּ בֵּן לְמָה לִי מִשּׁוּם רַבָּנַן. וְלִיפְלוֹג רַבִּי נָתָן עֲלַיְיהוּ בְּרֵישָׁא שָׁבֵיק לְהוּ לְרַבָּנַן עַד דִּמְסַיְּימִי מִילְּתַיְיהוּ וַהֲדַר פְּלִיג עֲלַיְיהוּ אִי הָכִי לִיתְנֵי מֵת הַבֵּן אֵינָהּ אוֹכֶלֶת רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אוֹכֶלֶת קַשְׁיָא.: וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכׇּל הָעֲרָיוֹת.: אָמַר רַב עַמְרָם הָא מִלְּתָא אֲמַר לַן רַב שֵׁשֶׁתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מאי קנה רב אמר קנה לכל ושמואל אמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה. פירוש בביאת שוגג ומזיד קא מפלגי דביאה גרועה היא ובעלמא לא קני עד שיתכוין, הלכך אמר שמואל דאף ביבמה לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה. אבל בהעראה במתכוין לכולי עלמא קנה לכל, דאף באשה לבעלה ריבתה תורה העראה כגמר ביאה כדאיתא לעיל (יבמות נה:) ותדע לך דהא אמרינן לקמן ללישנא בתרא אימא כל ביאה שהבעל מאכיל בה יבם מאכיל בה, אלמא העראה שהבעל מאכיל בה אף היבם מאכיל בה אפילו לשמואל. ואף על גב דגבי אחד הגומר ואחד המערה מפרשי פלוגתייהו בגמרא לאו משום מערה נקט לה אלא משום סיפא דמתניתין דקתני קנה נקט לה דאלו ברישא דקתני אחד שוגג ואחד מזיד לא תני התם קנה עד סיפא דמתניתין. אבל רבינו אלפסי ז״ל ששנאה בתוך דיני העראה נראה שפירשה אף לזו בהעראה אינו מחוור, דבכל התורה כולה רבתה תורה העראה כגמר ביאה חוץ משפחה חרופה. ובירושלמי (פ״ו ה״א) דמשמע דמפרשי לה בהעראה, פירש הרמב״ן נר״ו (ד״ה קנה) דהעראה דשגגות קאמר, לומר שסבורין היו דלא חלק שמואל אלא בהעראה דשגגות אבל גמר ביאה דשגגות אפילו שמואל מודה בה. ומיהו גמרא דילן לא מפרשא אלא בביאת שגגות ושאינו מתכוין. עוד כתב הוא נר״ו מדפרישו בגמרא ללישנא קמא בתרומה דמודה שמואל שאוכלת בתרומה במן הנשואין, משמע דאף במן הנשואין לא קנה לכל לשמואל אלא לתרומה בלבד. וטעמא דמילתא משום דתרומה משעת קנין אוכלת דבר תורה והרי קנאה להתחייב עליה משום אשת איש דהא יצאה בגט ופוטרת צרתה, דאף על גב דאינו עושה נשואין גמורין כארוסין מיהא קני וללישנא בתרא במן הארוסין מודה רב דלא אכלה אף על גב דלא קנה לשאר כל הדברים כדאמרינן בפרק ד׳ אחין (יבמות כט:) אלא ליורשה וליטמא לה השתא דלא עבד בה מאמר כתיב יבמה יבא עליה בעל כרחיה וכו׳. וטעמא דמלתא דלא אכלה משום שלא יאמרו נשואין שלא מדעת מאכילין כדאמרינן בסמוך בנשואי חרש אבל משאכלה ברשות הבעל לא גזרו. אימא כל ביאה שהבעל מאכיל בה יבם מאכיל בה. פירוש לאו מאכיל על ידי ביאה בלחוד קאמר שהרי אין ביאה עושה נשואין אלא אירוסין ואין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה. אלא הכי קאמר כל ביאת אירוסין שהבעל מאכיל בה על ידי חופה, יבם מאכיל בה. אי נמי כגון שהכניסה לחופה ובא עליה לשם קדושין שבביאה זו נעשית נשואה ומאכיל בה (עיין תוס׳ ד״ה כל ורמב״ן) ולי נראה שאין צריך לכל זה דכיון דביאת קדושין מן הדין מאכלת, דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה אף על פי שאסרוה חכמים עד שתכנס לחופה, משום סמפון או משום דעולא, מכל מקום ביאה מעולה היא הראויה להאכיל בבעל, והכי קאמר כל ביאה מעולה שקונה בבעל וראויה להאכיל בה אף ביבם מאכיל בה. קסבר ר׳ נתן נשואי חרש מאכילין בתרומה ולא גזרינן נשואי חרש אטו קדושי חרש. פירוש דטעמא דרבנן דאמרי אינה אוכלת לאו מדינא קאמרי דהא נכנסה לחופה וליכא לא משום דעולא ולא משום סמפון דהשתא מאי איכפת ליה בסמפון, ואי משום שמא יתפקח ויטעון טענת סמפון מלתא דלא שכיחא היא ובמלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן. אלא טעמייהו משום גזרה נשואין אטו קדושין, ור׳ נתן לית ליה האי גזרה הלכך משכנסה אוכלת בתרומה דהא מדאורייתא אכלה.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144