×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת ח׳:גמרא
;?!
אָ
נִתְכַּוֵּון לִשְׁבּוֹת ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִנִּיחַ עֵירוּבוֹ בְּבוֹר: לְמַעְלָה מי׳מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים – עֵירוּבוֹ עֵירוּב, לְמַטָּה מי׳מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים – אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא בְּבוֹר דְּאִית בֵּיהּ עֲשָׂרָה וּ״לְמַעְלָה״ – דְּדַלִּאי וְאוֹתְבֵיהּ, וּ״לְמַטָּה״ – דְּתַתִּאי וְאוֹתְבֵיהּ, מָה לִי לְמַעְלָה וּמָה לִי לְמַטָּה? הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד וְעֵירוּבוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא! אֶלָּא לָאו בְּבוֹר דְּלֵית בֵּיהּ עֲשָׂרָה – וְקָתָנֵי: עֵירוּבוֹ עֵירוּב; אַלְמָא תַּשְׁמִישׁ עַל יְדֵי הַדְּחָק שְׁמֵיהּ תַּשְׁמִישׁ. זִמְנִין מְשַׁנֵּי לֵיהּ: הוּא וְעֵירוּבוֹ בְּכַרְמְלִית, וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ ״רה״ררְשׁוּת הָרַבִּים״ – לְפִי שֶׁאֵינָהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְזִמְנִין מְשַׁנֵּי לֵיהּ: אהוּא ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְעֵירוּבוֹ בְּכַרְמְלִית, וְרַבִּי הִיא דְּאָמַר בכׇּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְלָא תֵּימָא דַּחוֹיֵי קָא מְדַחֵינָא לָךְ, אֶלָּא דַּוְקָא קָאָמֵינָא לָךְ, דִּתְנַן: ג״אִם הָיָה רְקָק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ, הַזּוֹרֵק לְתוֹכָהּ ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת – חַיָּיב. וְכַמָּה הוּא רְקָק מַיִם? פָּחוֹת מי׳מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. וּרְקָק מַיִם שרה״רשֶׁרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ, הַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת – חַיָּיב.⁠״ בִּשְׁלָמָא ״רְקָק״ ״רְקָק״ תְּרֵי זִימְנֵי – חַד בְּימוֹת הַחַמָּה וְחַד בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּימוֹת הַחַמָּה, דַּעֲבִידִי אִינָשֵׁי לְקָרוֹרֵי נַפְשַׁיְהוּ, אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אַגַּב דְּמִטְּנִיף מִקְּרֵי וְנָחֵית, אֲבָל בִּימוֹת הַחַמָּה לָא. צְרִיכָא. אֶלָּא הִילּוּךְ תְּרֵי זִימְנֵי לְמָה לִי? אֶלָּא לָאו ש״משְׁמַע מִינַּהּ: הִילּוּךְ עַל יְדֵי הַדְּחָק – שְׁמֵיהּ הִילּוּךְ, תַּשְׁמִישׁ עַל יְדֵי הַדְּחָק – לָא שְׁמֵיהּ תַּשְׁמִישׁ. ש״משְׁמַע מִינַּהּ. אָמַר רַב יְהוּדָה: דהַאי זִירְזָא דְּקָנֵי, רְמָא וְזַקְפֵיהּ רְמָא וְזַקְפֵיהּ – לָא מִיחַיַּיב עַד דְּעָקַר לֵיהּ. אָמַר מָר: אָדָם עוֹמֵד עַל הָאִסְקוּפָּה: נוֹטֵל מבעה״במִבַּעַל הַבַּיִת וְנוֹתֵן לוֹ, נוֹטֵל מֵעָנִי וְנוֹתֵן לוֹ. הַאי ״אִסְקוּפָּה״ מַאי? אִילֵּימָא אִסְקוּפַּת רה״ררְשׁוּת הָרַבִּים, ״נוֹטֵל מִבַּעַל הַבַּיִת״? הָא מַפֵּיק מרה״ימֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים! וְאֶלָּא אִסְקוּפַּת רה״ירְשׁוּת הַיָּחִיד, ״נוֹטֵל מִן הֶעָנִי״? הָא קָא מְעַיֵּיל מרה״רמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לרה״ילִרְשׁוּת הַיָּחִיד! אֶלָּא אִסְקוּפַּת כַּרְמְלִית, ״נוֹטֵל וְנוֹתֵן״ לְכַתְּחִלָּה? סוֹף סוֹף אִיסּוּרָא מִיהָא אִיתָא! האֶלָּא ״אִסְקוּפָּה״ מְקוֹם פָּטוּר בְּעָלְמָא הוּא, כְּגוֹן דְּלֵית בֵּיהּ ד׳אַרְבָּעָה עַל ד׳אַרְבָּעָה. וְכִי הָא דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ ד׳אַרְבָּעָה עַל ד׳אַרְבָּעָה טְפָחִים – מוּתָּר לִבְנֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד וְלִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים לְכַתֵּף עָלָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיפוּ. אָמַר מָר: וּבִלְבַד, שֶׁלֹּא יִטּוֹל מִבַּעַל הַבַּיִת וְנוֹתֵן לְעָנִי, מֵעָנִי וְנוֹתֵן לְבַעַל הַבַּיִת, ווְאִם נָטַל וְנָתַן – שְׁלָשְׁתָּן פְּטוּרִין. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: זהַמַּעֲבִיר חֵפֶץ מִתְּחִילַּת ד׳אַרְבַּע לְסוֹף ד׳אַרְבַּע בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהֶעֱבִירוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אלא לאו בבור דלית ביה עשרה וקתני עירובו עירוב. מכאן דקדק מורי הרב ז״ל וכן בתוס׳ דמותר לטלטל לכתחילה פחות מד׳ אמות ברשות הרבים, דהא למאן דאמר וכן בגומא דהויא רשות הרבים מטלטלין מתוכה לרשות הרבים לכתחילה דהא עירובו עירוב. והא דאמרינן לקמן בפרק מי שהחשיך (שבת קנג:) גבי נותן כיסו לנכרי אם אין שם נכרי וכו׳, אמר ר׳ יצחק עוד אחרת היתה ולא רצו חכמים לגלותה מטלטלו פחות פחות מד׳ אמות ואמאי לא רצו לגלותה דילמא אתי לאתויי ד׳ אמות ברשות הרבים, דאלמא מדוחק התירו למי שהחשיך לו בדרך דוקא, הא בעלמא לא. התם במוציאו פחות פחות מד׳ אמות ואפילו מהלך רב, דגזרינן דילמא אתי לאתויי בזמנא חדא ארבע אמות, אבל בתוך ארבע אמות בלבד שרי. וכן דעת הרמב״ם ז״ל (פי״ב מהל׳ שבת, הט״ו). ולכאורה הכין משמע כדבריהם, מהא דתנן במסכת עירובין בפרק המוצא תפילין (עירובין צח:) עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ובלבד שלא יוציא חוץ לד׳ אמות, דאלמא פחות מד׳ אמות אפילו לכתחילה שרי. ופחות מד׳ אמות דקאמרינן היינו ארבע ואלכסונן שהן ה׳ אמות ושלשה חומשין, דכל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא, דכל שיעורי דשבת הן ואלכסונן הן, וכדילפינן (עירובין נא.) ממגרשי הערים (במדבר לה, ה) שהן אלפים אמה מרובעות, וכדאמרינן בעירובין בפרק מי שהוציאוהו (עירובין נא.) גמרא ויש לו אלפים אמה לכל רוח אמר רב אחא בר יעקב המעביר ד׳ אמות ברשות הרבים אינו חייב עד שיעבור ד׳ אמות הן ואלכסונן. ויש בזה דעת אחרת למקצת מרבותינו הצרפתים ז״ל, ושם כתבתיה בארוכה בס״ד. והראב״ד ז״ל כתב (וכ״ה בהשגותיו פי״ב משבת הט״ו) דלכתחילה אסור לטלטל ברשות הרבים פחות מד׳ אמות, דבין ד׳ אמות לפחות מד׳ אמות טעו אינשי וגזרינן דילמא אתי לאתויי ד׳ אמות, כפשטיה דההיא דפרק מי שהחשיך, ולא התירו לעולם אלא במקום הדחק, כגון בא בדרך וכיסו עמו, אי נמי במוצא תפילין, אי נמי מי שיצא חוץ לתחום בין לאונסו בין לרצונו, ואי נמי אם יש לו שם מקום קביעות כגון ששבת שם והיינו הא דעירוב שנתנו בבור. וההיא דעומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים שבמסכת עירובין פירשה שם הראב״ד ז״ל במטלטל למעלה מעשרה, דאיכא תרתי לפטורא דהוא פחות מד׳ אמות ומטלטלו למעלה מעשרה שהוא מקום פטור, ואפילו הכי חוץ לד׳ אמות חייב כדרבא דאמר המעביר מתחילת ארבע לסוף ארבע דרך עליו חייב. ומכל מקום יש לי לומר, דלכולי עלמא לא גזרו בבין השמשות לטלטל ד׳ אמות ברשות אחרת. האי זירזא דקני רמא וזקפה פטור. ולא דמיא למגרר דאמרינן במסכת כתובות (כתובות לא.) הגונב כיס בשבת וכו׳ היה מגרר ויוצא פטור דאיסור שבת ואיסור גניבה באין לו כאחד, דמגרר שאני דכל שהוא מגרר הרי עקר את כולו ממקומו בבת אחת, מה שאין כן בזירזא דקני דבעידנא דזקיף רישא אכתי סופיה מונח בדוכתיה וכי הדר זקיף רישא אחרינא רישא קדמאה מינח נייח על גבי קרקע, ויש כאן עקירות הרבה בלא הנחות והנחות הרבה בלא עקירות. ועוד דבלאו הכי ההיא דמגרר לא קשיא, דהא אוקמוה התם בפרק אלו נערות (בעמוד ב) בשצירף ידו למטה מג׳ וקבלה דאיכא עקירה גמורה והנחה.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144