שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול. פירש רש״י ז״ל: כגון מקח וממכר וחשבונות. והקשו עליו דהיינו ממצוא חפצך. אבל בירושלמי (דפרקין ה״ג) אמרינן שאפילו דבור בעלמא לרבות בו כדרך שהוא מרבה לדבר בחול אסור, דגרסינן התם: אמר ר׳ חנינא בדוחק התירו שאלת שלום בשבת, אמר ר״ש בר אבא ר״ש בן יוחי כד הוי חמי לאמיה משתעי סגיין הוה אמר לה אימא שבתא היא, תני אסור לשאול צרכיו בשבת, ר׳ זעירא שאל לר׳ חייא בר אבא מהו למימר רוענו זוננו פרנסנו, א״ל טופס ברכה כך הוא.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)