×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת ק׳:גמרא
;?!
אָ
לאו הַיְינוּ מתני׳מַתְנִיתִין וא״רוְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁנָּח ע״געַל גַּבֵּי מַשֶּׁהוּ א״לאֲמַר לֵיהּ מִתְגַּלְגֵּל קָאָמְרַתְּ מִתְגַּלְגֵּל אֵין סוֹפוֹ לָנוּחַ אֲבָל הַאי כֵּיוָן דְּסוֹפוֹ לָנוּחַ אע״גאַף עַל גַּב דְּלָא נָח כְּמַאן דְּנָח דָּמֵי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: מתני׳מַתְנִיתִין: אהַזּוֹרֵק בַּיָּם אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר באִם הָיָה רְקַק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ הַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָּיב וְכַמָּה הוּא רְקַק מַיִם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים רְקַק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָּיב.: גמ׳גְּמָרָא: א״לאֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא בִּשְׁלָמָא הִילּוּךְ הִילּוּךְ תְּרֵי זִימְנֵי הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן הִילּוּךְ ע״יעַל יְדֵי הַדְּחָק שְׁמֵיהּ הִילּוּךְ תַּשְׁמִישׁ ע״יעַל יְדֵי הַדְּחָק לָא שְׁמֵיהּ תַּשְׁמִישׁ אֶלָּא רְקָק רְקָק תְּרֵי זִימְנֵי לְמָה לִי חַד בִּימוֹת הַחַמָּה וְחַד בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וּצְרִיכִי דְּאִי תְּנָא חֲדָא ה״אהֲוָה אָמֵינָא ה״מהָנֵי מִילֵּי בִּימוֹת הַחַמָּה דַּעֲבִידִי אִינָשֵׁי דִּמְסַגִּי לְאֹקוֹרֵי נַפְשַׁיְיהוּ אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים לָא וְאִי אַשְׁמְעִינַן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים דְּכֵיוָן דְּמִיטַּנְּפִי לָא אִיכְפַּת לְהוּ אֲבָל בִּימוֹת הַחַמָּה לָא. אַבָּיֵי אֲמַר גאִיצְטְרִיךְ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא ה״מהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא הָוֵי ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת אֲבָל הֵיכָא דְּהָוֵי ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת אַקּוֹפֵי מַקְּפִי לֵיהּ. רַב אָשֵׁי אָמַר אִיצְטְרִיךְ ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא ה״מהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דהוה ד׳אַרְבָּעָה אֲבָל הֵיכָא דְּלָא הֲוַאי אַרְבָּעָה מיפסעי פָּסְעִי לֵיהּ וְאַזְדָּא רַב אָשֵׁי לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רַב אָשֵׁי הַאי מַאן דְּזָרֵיק וְנָח אַגּוּדָּא דְגַמְלָא מִיחַיַּיב שֶׁהֲרֵי רַבִּים בּוֹקְעִין בּוֹ.: מתני׳מַתְנִיתִין: הַזּוֹרֵק מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה וּמִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם וּמִן הַיָּם לַסְּפִינָה וּמִן הַסְּפִינָה לַיָּם וּמִן הַסְּפִינָה לַחֲבֶירְתָּהּ פָּטוּר דסְפִינוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ בָּזוֹ מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ אִם אֵינָן קְשׁוּרוֹת אע״פאַף עַל פִּי שֶׁמּוּקָּפוֹת אֵין מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: אִיתְּמַר סְפִינָה רַב הוּנָא אָמַר מוֹצִיאִין הֵימֶנָּה זִיז כׇּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמְרִי העוֹשֶׂה מְקוֹם אַרְבָּעָה וּמְמַלֵּא. רַב הוּנָא אָמַר מוֹצִיא הֵימֶנָּה זִיז כׇּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא קָסָבַר כַּרְמְלִית מֵאַרְעָא מָשְׁחִינַן וְאַוֵּירָא מְקוֹם פְּטוּר הוּא וּבְדִין הוּא דְּזִיז נָמֵי לָא לִיבְעֵי אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּלֶיהְוֵי לֵיהּ הֶיכֵּרָא. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמְרִי עוֹשֶׂה מְקוֹם אַרְבָּעָה וּמְמַלֵּא קָסָבְרִי וכַּרְמְלִית מִשְּׂפַת מַיָּא מָשְׁחִינַן מַיָּא אַרְעָא סְמִיכְתָּא אִי לָא עָבֵיד מְקוֹם אַרְבָּעָה קָא מְטַלְטֵל מִכַּרְמְלִית לרה״ילִרְשׁוּת הַיָּחִיד. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַבָּה בַּר אֲבוּהּ וּלְרַב הוּנָא דְּאָמַר מוֹצִיא הֵימֶנָּה זִיז כׇּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא זִימְנִין דְּלֵיכָּא עֲשָׂרָה וְקָא מְטַלְטֵל מִכַּרְמְלִית לרה״ילִרְשׁוּת הַיָּחִיד אֲמַר לֵיהּ גָּמְרִינַן דְּאֵין סְפִינָה מְהַלֶּכֶת בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה וְהָא מוּרְשָׁא אִית לַהּ אָמַר רַב סָפְרָא גָּשׁוֹשֵׁי אָזְלִי קַמַּהּ. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין לְרַב חִסְדָּא וּלְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמְרִי עוֹשֶׂה מְקוֹם אַרְבָּעָה וּמְמַלֵּא שׁוֹפְכִין דִּידֵיהּ הֵיכִי שָׁדֵי לְהוּ וכ״תוְכִי תֵּימָא דְּשָׁדֵי לְהוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם מְאִיסִי לֵיהּ זדְּשָׁדֵי לְהוּ אַדֻּפְנָא דִסְפִינָה וְהָא אִיכָּא כֹּחוֹ כֹּחוֹ בְּכַרְמְלִית לָא גְזַרוּ וּמְנָא תֵּימְרָא דְּתַנְיָא סְפִינָה אֵין מְטַלְטְלִין לֹא מִתּוֹכָהּ לַיָּם וְלֹא מִן הַיָּם לְתוֹכָהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ובדין הוא דזיז נמי לא ליבעי אלא כי היכי דלהוי ליה היכרא. תמיהא לי כיון דאית ליה לרב הונא דמארעא משחינן מי דחקו להצריך אפילו זיז, דהא מקום פטור הוא ומקום פטור אינו צריך דבר אחר להתירו אלא משתמש לכתחילה עם רה״י ועם רה״ר. ומסתברא דמתניתין קשיתיה, דקתני הזורק מן הים לספינה ומן הספינה לים פטור, כלומר: אבל אסור. ופירש הוא (ז״ל) דלאו משום זורק מכרמלית לספינה אלא משום דלא ליתי למיחלף בכרמלית בעלמא, והלכך היכרא בעי ובהיכרא סגי ליה. ואם תאמר אם כן לכולי עלמא לישתרי ואפילו לכשתמצא לומר דממיא משחינן, דהא מכניס מכרמלית למקום פטור וממקום פטור לספינה. יש לומר דסבירא ליה לרב חסדא ולרבה בר רב הונא כמאן דאמר בעירובין (עירובין פז:) דאפילו ברשויות דרבנן אמרינן ובלבד שלא יחליפו, ולהדין סברא אין חילוק בין שיהא הזיז למטה מעשרה בין שיהא למעלה מעשרה שהוא מקום פטור לכולי עלמא, אפילו הכי אסור כדאמרן דאפילו ברשויות דרבנן אמרינן ובלבד שלא יחליפו. עושה מקום ארבע וממלא. ואיכא למידק האי מקום ארבע היכי דמי, אי למעלה מעשרה היינו רשות היחיד, ואי למטה מעשרה היינו כרמלית, ולעולם מטלטל הוא מכרמלית לרשות היחיד. פירש רבנו האי גאון ז״ל בשם הגאונים ז״ל: שאותו מקום כגון תיבה פחותה או סל פחותה, ונמצא סיוע בתלמוד ירושלמי (בפרקין ה״ה) דגרסינן התם: אמר רב המנונא נסר שהוא נתון לספינה ואין בו רוחב ארבע, מותר לישב בו ולעשות צרכיו בשבת, אמר ר׳ מונא אילו אמר תיבה פחותה יאות, אמר ר׳ בון מאן דבעי למעבד תקנה לאילפא מוציא נסר חוץ לשלשה שאין בו רוחב ארבע ואת רואה את המחיצות כאילו עולות דאמר ר׳ יעקב בר אחא בשם רב המנונא כל שלשה ושלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן, ר׳ יצחק בר׳ אלעזר מפקד ליה לר׳ יהושע בר שמיי דהוה פריש, מעבדא ליה סל פחות וכו׳. ע״כ בירושלמי. דאלמא משמע שהוא צריך לפחות אותו ולעשות אותו כמין תיבה פחותה או סל פחותה. ואתיא כאותה דתניא בעירובין בפרק כיצד משתתפין (עירובין פז:) רבי חנניא בן עקביא אמר גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות, חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא, כלומר דאמרינן כוף וגוד, ואע״ג דתנא דמתניתין דהתם לית ליה כוף וגוד ולא שרו עד דאיכא מחיצה ממש (על) [של] עשרה טפחים, וכדתנן התם (שם) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין ממנה אלא אם כן עשה לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה, וקיימא לן כתנא דמתניתין. שאני התם דהוא בחצר ויכול לעשות מחיצה ממש לא התירו לו אלא במחיצה גמורה של עשרה, אבל בספינה איכא למימר מודו ליה לרבי חנינא בן עקיבא, ועוד קולא אחרת התירו בספינה שלא הצריכו דף ארבע אמות על ארבע אמות ולחקוק בו ארבעה על ארבעה, אלא אפילו ארבע על ארבע ובחוקק בה משהו סגי ליה ודולה דרך החקק. אבל ר״ת ז״ל פירש דעושה מקום ארבע דקאמר הכא, היינו מקום חקק של ארבע קאמר, ולעולם בדף של ארבע אמות כדי שיהא עשרה טפחים לכל רוח משפת החקק ועד שפת הדף שנוכל לומר בו כוף כאותה ממש של רבי חנינא בן עקיבא. ואין [הלשון] שבכאן נראה כן. גמירי דאין ספינה מהלכת בפחות מעשרה טפחים. כלומר: שיהא למטה ממקום שקיעתה עשרה טפחים, דאי משפת המים אכתי היאך ידלה וישקיע דלי במים, נמצא דולה מכרמלית ממש, דמארעא ועד מקום דלי ליכא עשרה. הא דאמר רב הונא כרמלית מארעא משחינן. לא פליגא אדאביי דאמר לעיל (שבת ק.) מיא לא מבטלי מחיצתה, דהתם הוא ברה״י שעולה עד לרקיע וכיון דמיא לא מבטלי מחיצתה נמצא זה משתמש ברה״י, אבל בכרמלית שאוירו הוא מקום פטור כי שקיל למעלה מעשרה טפחים אי מארעא משחינן על כרחי׳ פטור, ולא משום דמיא מבטלי מחיצתא, אלא משום דסבירא ליה דמיא נמי רשות הן לעצמן כל שהן בכרמלית אבל ברשות היחיד לא. דלמא מורשא אית ליה. פירש ר״ח ז״ל: סמוך לספינה במקום שהוא דולה.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144