גמרא
פירוש
תְּנַן הָתָם אבְּהֵמָה שֶׁנִּמְצֵאת מִירוּשָׁלַיִם לְמִגְדַּל עֵדֶר וּכְמִדָּתָהּ לְכׇל רוּחַ זְכָרִים עוֹלוֹת נְקֵבוֹת זִבְחֵי שְׁלָמִים. אֶלָּא זְכָרִים עוֹלוֹת הוּא דְּהָווּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לָא הָווּ אָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הכא בבא לחוב בדמיהן עסקינן. פירש רש״י על ידי פדיון שמחלל קדושתה על מעות. ואינו מחוור דאי בפדיון קאמר, מאי שייכא בפלוגתא דר׳ מאיר ור׳ יהודה, דאינהו לאו בפדיון קא מיירי, ועוד מאי קא מקשה עלה ממועל אחר מועל, דההיא לאו בפדיון היא, והוה ליה לאתויי הא דאמרינן בעלמא (תמורה לב, א. מנחות קא.) בבעלי מומין שיפדו הכתוב מדבר, יכול יפדו במום עובר כו׳, לומר דאפילו פדאום אינן פדויין, אלא בבא לגזלן ולהוציאן מרשות הקדש, כדי לחזור ולהתחייב להקדש בכל מה שאפשר לספק שגזל מן ההקדש, והשתא הוי כעין פלוגתא דר׳ מאיר ור׳ יהודה, וכעין מועל אחר מועל דנתכוון לגזול מן ההקדש ולהוציאו מרשותו לגמרי, והוה סבירא ליה השתא דאף על פי שמתכוון להוציאו מרשות הקדש, שרי, כדי שיזכה להביא תחתיה להקדש מה שאפשר לספק בה, והיינו דקאמר ר׳ יוחנן וכי אומר לו לאדם עמוד וחטא כדי שתזכה. וגרסינן בירושלמי (פ״ב, ה״ז) אמר ליה ר׳ יוחנן וכי אומרים לו לאדם צא ומעל בקדשים כדי שתזכה. ור״ח פירש כדבר רש״י, וכן היא בירושלמי כאן בפרקין, והביאו ר״ח בפירושיו. וגרסינן התם ר׳ הושעיא רבא אמר בבא לחוב בדמיהן כו׳, כיצד הוא עושה, מוציאן לחולין וחוזר ועושה אותן עולות, וקשיא יש חטאת קריבה עולה, אמר ר׳ חנינא תנאי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות, אמר ליה ר׳ יוסי לר׳ יעקב בר אחא ואין זה מזיד, אמר ליה מכיון שתנאי בית דין הוא אין זה מזיד, אמר ר׳ זעירי כמה (דתימא) [דאת אמר] תמן (תנאי ב״ד הוא על המותרות שיקרבו עולות כן אתמר הכא) תנאי בית דין הוא על האובדות שיקרבו עולות, עד כאן בירושלמי. והא תנן אין מועל אחר מועל במוקדשין כו׳. וקא סלקא דעתך השתא דמתניתין ר׳ מאיר הוא, דסתם מתניתין ר׳ מאיר, ואף על גב דאמרינן לעיל דלר׳ מאיר אין הקדש מתחלל בשוגג אלא לענין אכילה בלבד, ומתניתין דהכא משמע דאפילו ברוכב מעל הראשון מיהא בשאר קדשים, דמדקאמר אין מועל אחר מועל משמע דראשון מעל, לא קשיא דהא פרישנא לעיל דלאו דוקא אכילה, אלא הוא הדין לכל שאר הנאות ולאפוקי מקח וממכר בלבד, אי נמי כרב דאמר לעיל אחד שוגג ואחד מזיד מתחלל, וכדברי רש״י.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
הערות
Gemara
Peirush