Rashba Kiddushin 4b – רשב"א קידושין ד:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן {שמות כ״א:י״א} וְיָצְאָה חִנָּם כּוּ׳. וּלְמָר בַּר רַב אָשֵׁי דְּאָמַר וְלָאו ק״וקַל וָחוֹמֶר הוּא הָא אָמְרִינַן מִילְּתָא דְּאָתְיָא בק״ובְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא ה״מהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא לְשַׁנּוֹיֵי אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְשַׁנּוֹיֵי מְשַׁנִּינַן.: וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא דְּתַנְיָא {דברים כ״ד:א׳} כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ וְגוֹ׳ אֵין קִיחָה אֶלָּא בְּכֶסֶף וְכֵן הוּא אוֹמֵר {בראשית כ״ג:י״ג} נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי. וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בְּבִיאָה נִקְנֵית בְּכֶסֶף זוֹ שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּקָּנֶה בְּכֶסֶף. יְבָמָה תּוֹכִיחַ שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה וְאֵינָהּ נִקְנֵית בְּכֶסֶף מָה לִיבָמָה שֶׁכֵּן אֵין נִקְנֵית בִּשְׁטָר תֹּאמַר בְּזוֹ שֶׁנִּקְנֵית בִּשְׁטָר. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר כִּי יִקַּח אִישׁ הָא לְמָה לִי קְרָא הָא אָתְיָא לַהּ אָמַר רַב אָשֵׁי מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מֵעִיקָּרָא דְּדִינָא פִּירְכָא. מֵהֵיכָא קָא מַיְיתֵית לַהּ מֵאָמָה הָעִבְרִיָּה מָה לְאָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁכֵּן יוֹצְאָה בְּכֶסֶף תֹּאמַר בְּזוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹצְאָה בְּכֶסֶף ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר כִּי יִקַּח אִישׁ. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב וְיָצְאָה חִנָּם וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב כִּי יִקַּח אִישׁ דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא כִּי יִקַּח הֲוָה אָמֵינָא קִידּוּשִׁין דִּיהַב לַהּ בַּעַל דִּידַהּ הָווּ כְּתַב רַחֲמָנָא וְיָצְאָה חִנָּם. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא וְיָצְאָה חִנָּם הֲוָה אָמֵינָא הֵיכָא דְּיָהֲבָה (לֵיהּ) אִיהִי לְדִידֵיהּ וְקִידְּשַׁתּוּ הָווּ קִידּוּשֵׁי כְּתַב רַחֲמָנָא כִּי יִקַּח וְלָא כִּי תִּקַּח.: וּבְעָלָהּ מְלַמֵּד שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה יְבָמָהּ שֶׁאֵין נִקְנֵית בְּכֶסֶף נִקְנֵית בְּבִיאָה זוֹ שֶׁנִּקְנֵית בְּכֶסֶף אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה. אָמָה הָעִבְרִיָּה תּוֹכִיחַ שֶׁנִּקְנֵית בְּכֶסֶף וְאֵין נִקְנֵית בְּבִיאָה מָה לְאָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁאֵין קִנְיָנָהּ לְשׁוּם אִישׁוּת תֹּאמַר בְּזוֹ שֶׁקִּנְיָנָהּ לְשׁוּם אִישׁוּת. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וּבְעָלָהּ וּלְמָה לִי קְרָא הָא אָתְיָא לַהּ אָמַר רַב אָשֵׁי מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מֵעִיקָּרָא דְּדִינָא פִּירְכָא מֵהֵיכָא קָא מַיְיתֵית לַהּ מִיְּבָמָה. מָה לִיבָמָה שֶׁכֵּן זְקוּקָה וְעוֹמֶדֶת תֹּאמַר בָּזוֹ שֶׁאֵין זְקוּקָה וְעוֹמֶדֶת תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְעָלָהּ.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

מה אמה העבריה שאין נקנית בביאה נקנית בכסף. הקשה הרמב״ן נר״ו והא לאו משום קולא דביאה היא, אלא שאין קניינה לשם אישות, איכא למימר דעדיפא מינה מקשינן דאפילו בתורת קל וחומר אתית לה קל וחומר פריכא הוא דיבמה תוכיח. מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר. ואם תאמר מכל מקום קל וחומר איפריך ליה, כיון דמצינו ביאה שקונה במקום שאין כסף קונה, ואיכא למימר דהכי קאמר הואיל ואין היבמה נקנית בשטר אע״פ שקונה בכל מקום, ממילא שמעינן דכסף שאינו קונה ביבמה לאו משום קולא וחומרא הוא, אלא שאין היבמה צריכה אלא ביאה שהיא עושה נישואין דזקוקה ועומדת היא, אבל לגבי קניה כסף עדיף מביא. מה לאמה העבריה שאין קניינה לשם אישות. קשיא לי והא אמרי רבנן (קידושין יט.) מעות הראשונות לקדושין נתנו. ויש לומר דלקדושין ממש לא ניתנו דהא נפקא בלא גט. מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת. ואם תאמר מכל מקום ביאה עדיפא, וקל וחומר אכתי איתיה דמה כסף אחר זיקה שאינו גומר ביבמה קונה ביאה שגומרת אחר זיקה ביבמה אינו דין שתקנה, דכי האי גוונא אמרינן לקמן (קידושין ה:) ומה כסף אחד כסף שאינו גומר קונה חופה שגומרת אחר כסף אינו דין שתקנה. ויש לומר דהכי קאמר לא מצינו ביאה אלא בזקוקה, ואי אמרת קל וחומר מכסף אם כן [הוי ליה קו׳ וכסף לביאה] הדרינן לפרוכי מה לכסף שכן פודין בו הקדשות.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון