Rashba Eiruvin 89a – רשב"א ערובין פט.‏ – Shas HaMeforash

^אלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא עֵירְבוּ אֲבָל עֵירְבוּ מוּתָּרִין. וְכִי לֹא עֵירְבוּ מַאי טַעְמָא לָא אָמַר רַב אָשֵׁי גְּזֵירָה דִּילְמָא אָתֵי לְאַפּוֹקֵי מִמָּאנֵי דְבָתִּים לְהָתָם.:

הדרן עלך כיצד משתתפין

פרק ט – כל גגות

מתני׳מַתְנִיתִין: כָּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אַחַת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַּג גָּבוֹהַּ י׳עֲשָׂרָה אוֹ נָמוּךְ י׳עֲשָׂרָה דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר ^באֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד חֲצֵירוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת רְשׁוּת אַחַת הֵן לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ לְתוֹכָן וְלֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.: גמ׳גְּמָרָא: יָתֵיב אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר אָבִין וְיָתֵיב אַבָּיֵי גַּבַּיְיהוּ וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי בִּשְׁלָמָא רַבָּנַן סָבְרִי כְּשֵׁם שֶׁדִּיּוּרִין חֲלוּקִין לְמַטָּה כָּךְ דִּיּוּרִין חֲלוּקִין לְמַעְלָה. אֶלָּא רַבִּי מֵאִיר מַאי קָסָבַר אִי קָסָבַר כְּשֵׁם שֶׁדִּיּוּרִין חֲלוּקִין לְמַטָּה כָּךְ דִּיּוּרִין חֲלוּקִין לְמַעְלָה אַמַּאי רְשׁוּת אַחַת הֵן וְאִי קָסָבַר אֵין חֲלוּקִין דְּכׇל לְמַעְלָה מי׳מֵעֲשָׂרָה רְשׁוּת אַחַת הִיא אֲפִילּוּ גַּג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְנָמוּךְ י׳עֲשָׂרָה נָמֵי. אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי לָא שְׁמִיעַ לְכוּ הָא דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת וְהֵן רְשׁוּת אַחַת כְּגוֹן עַמּוּד ברה״יבִּרְשׁוּת הַיָּחִיד גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב ד׳אַרְבָּעָה אָסוּר לְכַתֵּף עָלָיו גְּזֵירָה מִשּׁוּם תֵּל ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים ה״נהָכִי נָמֵי גְּזֵירָה מִשּׁוּם תֵּל ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים. סְבוּר מִינָּה אֲפִילּוּ מַכְתֶּשֶׁת וַאֲפִילּוּ גִּיגִית. אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי הָכִי אָמַר מָר לֹא אָמַר ר״מרַבִּי מֵאִיר אֶלָּא עַמּוּד וְאַמַּת הָרֵיחַיִם הוֹאִיל וְאָדָם קוֹבֵעַ לָהֶן מָקוֹם. וַהֲרֵי כּוֹתֶל שֶׁבֵּין ב׳שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת דְּקָבוּעַ וְאָמַר רַב יְהוּדָה כְּשֶׁתִּימְצֵי לוֹמַר לְדִבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר גַּגִּין רְשׁוּת לְעַצְמָן חֲצֵירוֹת רְשׁוּת לְעַצְמָן קַרְפֵּיפוֹת רְשׁוּת לְעַצְמָן. מַאי לָאו דִּשְׁרֵי לְטַלְטוֹלֵי דֶּרֶךְ כּוֹתֶל. אָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לָא לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא דֶּרֶךְ פְּתָחִים.: וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ.: אִיתְּמַר רַב אָמַר אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בד׳בְּאַרְבַּע אַמּוֹת וּשְׁמוּאֵל אָמַר מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ. בִּמְחִיצוֹת הַנִּיכָּרוֹת דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי כִּי פְּלִיגִי בִּמְחִיצוֹת שֶׁאֵינָן נִיכָּרוֹת. רַב אָמַר אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בד׳בְּאַרְבַּע אמו׳אַמּוֹת לָא אָמַר גּוּד אַסֵּיק מְחִיצְתָּא וּשְׁמוּאֵל אָמַר מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ דְּאָמַר גּוּד אַסֵּיק מְחִיצְתָּא. תְּנַן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל אֶחָד וְאֶחָדמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות עירובין ד׳:כ״ז
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים שע״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שע״ז:א׳

^ב רמב״ם הלכות עירובין ג׳:י״ח
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שע״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שע״ב:א׳

וכי לא עירבו אמאי אסורין. כלומר: אפילו זו שלא עשתה עוקה תשפוך בפתח ביתה ומשם יהיו המים שותתין ויורדין לעוקה שעשתה חברתה, דברשות דרבנן כגון אלו שלא עירבו לא גזרו בו כחו, ומותר לשפוך מים בביתו והם שותתין ויורדין לחצר אף על פי שאינה מעורבת. ופרקינן: גזירה שמא יוציא מים בכלים שבבית לחצר לשפוך אל העוקה, מפני שזו שלא עשתה עוקה רחוקה מן העוקה וגם לא הכינה לה מקום לירד משם מים לעוקה. ולפיכך לעתים חוששת שלא תתקלקל החצר בטיט ומוציאה שם מים בכלים שבבית. אבל לאותה שעשתה עוקה קרובה אל העוקה, או תקנה לה מקום מפתח ביתה אל העוקה שמשם מים שותתין ויורדין אל העוקה ולא תוציא שם מים בכלים. ומה שחשו להם חכמים למי שלא עשתה וגזרו כחו אטו הוצאת כלים, ולא גזרו כן אטו בספינה שבים בפרק הזורק בסופו (שבת ק:) שהתירו לשפוך מתוכה לים דרך דופנה של ספינה, דכחו דכרמלית לא גזרו. התם לא מיקלקלא ספינה ולא אתי לאפוקי בידים חוץ לספינה, הכא חיישינן משום קלקול חצרות כדאמרן. והוא הוא עיקר טעמא דחצר פחותה מד׳ אמות דבעינן עוקה, משום שאדם חושש לקלקול חצרו. אומר היה ר׳ מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברשות היחיד גבוה עשרה ורחב ארבעה אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברשות הרבים. פירש רש״י ז״ל, דלר׳ מאיר אפילו (תל) [עמוד] גבוה עשרה עומד ברשות היחיד [דחד גברא גזרו משום תל ברשות הרבים].מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון