×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין י״ח.גמרא
;?!
אָ
לְהַרְחִיק כׇּל שֶׁהוּא וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתַיִם. אָמְרוּ לוֹ לֹא אָמְרוּ בֵּית סָאתַיִם אֶלָּא לְגִנָּה וּלְקַרְפֵּף אֲבָל אִם הָיָה דִּיר אוֹ סַהַר אוֹ מוּקְצֶה אוֹ חָצֵר אֲפִילּוּ בֵּית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִין אֲפִילּוּ בֵּית עֲשָׂרָה כּוֹרִין מוּתָּר וּמוּתָּר לְהַרְחִיק כׇּל שֶׁהוּא וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין.: גמ׳גְּמָרָא: לֵימָא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כַּחֲנַנְיָא דְּתַנְיָא עוֹשִׂין פַּסִּין לְבוֹר וַחֲבָלִין לִשְׁיָירָא וַחֲנַנְיָא אוֹמֵר חֲבָלִין לְבוֹר אֲבָל לֹא פַּסִּין. אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא חֲנַנְיָא בּוֹר לְחוּד בְּאֵר לְחוּד. אִיכָּא דְּאָמְרִי מִדְּלָא קָתָנֵי חֲנַנְיָא אוֹמֵר עוֹשִׂין חֲבָלִין לְבוֹר וּפַסִּין לִבְאֵר מִכְּלָל דְּלַחֲנַנְיָא לָא שְׁנָא בּוֹר וְלָא שְׁנָא בְּאֵר חֲבָלִין אִין פַּסִּין לָא לֵימָא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כַּחֲנַנְיָא. אֲפִילּוּ תֵּימָא חֲנַנְיָא לְמַאי דְּקָאָמַר ת״קתַּנָּא קַמָּא קָא מַהְדַּר לֵיהּ. לֵימָא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא דִּתְנַן אֶחָד בְּאֵר הָרַבִּים וּבוֹר הָרַבִּים וּבְאֵר הַיָּחִיד עוֹשִׂין לָהֶן פַּסִּין אֲבָל בּוֹר הַיָּחִיד עוֹשִׂין לוֹ מְחִיצָה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים דִּבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא. וְאִילּוּ הָכָא קָתָנֵי לְבֵירָאוֹת לְבֵירָאוֹת אִין לְבוֹרוֹת לָא. אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא ר״ערַבִּי עֲקִיבָא בְּאֵר מַיִם חַיִּים דִּפְסִיקָא לֵיהּ לָא שְׁנָא דְּרַבִּים ול״שוְלָא שְׁנָא דְּיָחִיד קָתָנֵי בּוֹר מְכוּנָּסִין דְּלָא פְּסִיקָא לֵיהּ לָא קָתָנֵי. לֵימָא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא דִּתְנַן רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר אֵין עוֹשִׂין פַּסִּין אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים בִּלְבַד וְאִילּוּ הָכָא קָתָנֵי לְבֵירָאוֹת ל״שלָא שְׁנָא דְּרַבִּים ול״שוְלָא שְׁנָא דְּיָחִיד. אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא מַאי בֵּירָאוֹת בֵּירָאוֹת דְּעָלְמָא. מַאי דְּיוֹמְדִין א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר דְּיוֹ עַמּוּדִין.: ד״יו למ״נודה שב״ח זונ״ית נתק״לקל במי״דה שלש״ה סימן.: תנן הָתָם ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל הַשִּׁיתִין פְּטוּרִין חוּץ מִן הַדְּיוֹפְרָא מַאי דְּיוֹפְרָא אָמַר עוּלָּא אִילָן הָעוֹשֶׂה דְּיוֹ פֵּירוֹת בַּשָּׁנָה. א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר דְּיוֹ פַּרְצוּף פָּנִים הָיָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קל״ט:ה׳} אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי כְּתִיב {בראשית ב׳:כ״ב} וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע וְגוֹ׳ רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר פַּרְצוּף וְחַד אָמַר זָנָב. בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף הַיְינוּ דִּכְתִיב אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר זָנָב מַאי אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי. כדר׳כִּדְרַבִּי אַמֵּי דא״רדְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וָקֶדֶם לְפוּרְעָנוּת. בִּשְׁלָמָא אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית דְּלָא אִיבְּרִי עַד מַעֲלֵי שַׁבְּתָא אֶלָּא וָקֶדֶם לְפוּרְעָנוּת מַאי הִיא אִילֵּימָא מִשּׁוּם קְלָלָה הָא בַּתְּחִילָּה נִתְקַלֵּל נָחָשׁ וּלְבַסּוֹף נִתְקַלְּלָה חַוָּה וּלְבַסּוֹף נִתְקַלֵּל אָדָם. אֶלָּא לַמַּבּוּל דִּכְתִיב {בראשית ז׳:כ״ג} וַיִּמַח אֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְגוֹ׳. בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף הַיְינוּ דִּכְתִיב {בראשית ב׳:ז׳} וַיִּיצֶר תְּרֵין יוֹדִין אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר זָנָב מַאי וַיִּיצֶר. כדר״שכִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי דא״רדְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אוֹי לִי מִיִּצְרִי אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף הַיְינוּ דִּכְתִיב {בראשית ה׳:ב׳} זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב מַאי זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם. לכדר׳לְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ דר׳דְּרַבִּי אֲבָהוּ רָמֵי כְּתִיב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וּכְתִיב {בראשית א׳:כ״ז} (כִּי) בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אוֹתוֹ בַּתְּחִלָּה עָלְתָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְראוֹת שְׁנַיִם וּלְבַסּוֹף לֹא נִבְרָא אֶלָּא אֶחָד. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף הַיְינוּ דִּכְתִיב {בראשית ב׳:כ״א} וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב מַאי וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. אָמַר רַב זְבִיד וְאִיתֵּימָא ר׳רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם חֲתָךְ. בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר זָנָב הַיְינוּ דִּכְתִיב וַיִּבֶן אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף מַאי וַיִּבֶן. לכדר׳לְכִדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא דְּדָרֵישׁ ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע מְלַמֵּד שֶׁקִּילְּעָהּ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלָּעִיתָא בַּנָּיְיתָא. דָּבָר אַחֵר וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אָמַר רַב חִסְדָּא וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא מְלַמֵּד שֶׁבְּנָאָהּ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה כְּבִנְיָיןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
מתני׳: לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף בלבד אבל דיר וכו׳. פירש רש״י ז״ל: אי אתה מודה בדיר וסהר ומוקצה שהוקפו לדירה דשרי יתר מבית סאתים, ופסין נמי מוקפין לדירה נינהו שהבהמה עומדת שם. ובתוס׳ פירשו: דפסין לא חשיבי מוקפין לדירה, שהרי פעמים שאין בין הבור לפסין רק שתי אמות והיכי הויא הך דירה. ועוד דלא שרינן לעיל (עירובין טז:) אפילו במחיצה דחבלים דעדיפא אלא כדי צרכן ואפילו לרבנן ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי, ואף על פי שהחבלים עדיפי ולא חשבינן לה מוקפת לדירה כיון שאין דרים בה, אלא הכי פרכינן ליה: אי אתה מודה בדיר וסהר אף על פי שהוא אויר שתשמישו לדירה, הלכך אף בפסין יש לך להקל משום קולת הפסין, ואפילו בלא הוקף לדירה כמו שהתרת בה כך על ידי היקף. ואמר להם זו מחיצה ואלו פסין, ומשום דלא הוקפה לדירה לא הייתי מחמיר אם היתה מחיצה גמורה. ומעתה לפי פירושם לא תקשי לן היאך התירו כאן חכמים להרחיק כל שהוא ואפילו כור ואפילו כוריים ואילו במחיצה של חבלים דעדיפא בעינן שלא יהא בית סאתים פנוי, דהכא מקולי פסי ביראות שנו כאן להתיר כמו שהתירו בהיקף דירה בעלמא. ומכל מקום נראה לי דבלאו הכי לא קשיא מההיא ולא מידי, משום דבחבלים לא הוצרכו להתיר כלל, כלומר: לעשות מחיצה כדי שיחנו בה היחיד או השיירא לכשיבואו כאן, אלא כל אחד ואחד לכשיצטרך לחנות ולשבות בבקעה מקיף כפי צרכו. אבל בביראות אי אפשר לכל [אחד] שיבא לחפור לו בור ולעשות פסין רחבין או קצרין למספר אנשים, אלא היתר התירו לכתחילה לעשות פסין כדי שימצאו הבאים מקום למלאות מים ולשתות. ולפיכך התירו כאן להרחיק כל שהוא לדעת רבנן דר׳ יהודה, מפני שחשו שמא יחנו שם מאה או מאתים ויצטרכו להיקף גדול כור או כוריים. ור׳ יהודה סבר כיון דמחיצה כזו בעלמא אינה מחיצה די אם נתיר מן הסתם כמדת קרפף דעלמא כיון שלעתים לא יחנו אלא אחד או שנים, ואף על פי שלגבי מחיצת חבלים התירו לגבי שיירא אפילו כור ואפילו כוריים אם צריכין להן, כן נראה לי. גמרא: לימא מתניתין דלא כר׳ עקיבא. הוא הדין דהוה מצי למימר דלא כת״ק דחנניה, אלא משום דלא אתפרש מאן ניהו נקט ר׳ עקיבא, ומינה דאף היא דלא כת״ק.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144