×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין ט״ו:גמרא
;?!
אָ
ור׳וְרַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר אוְכוֹתְבִין עָלָיו גִּיטֵּי נָשִׁים ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פּוֹסֵל.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ לֹא דּוֹפֶן לְסוּכָּה וְלֹא לֶחִי לְמָבוֹי לֹא פַּסִּין לְבֵירָאוֹת וְלֹא גּוֹלֵל לְקֶבֶר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמְרוּ אַף אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו גִּיטֵּי נָשִׁים. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּתַנְיָא {דברים כ״ד:א׳} סֵפֶר אֵין לִי אֶלָּא סֵפֶר מִנַּיִין לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים כ״ד:א׳,ג׳} וְכָתַב לָהּ מִכׇּל מָקוֹם אִם כֵּן מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר סֵפֶר לוֹמַר לָךְ מָה סֵפֶר דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל. וְרַבָּנַן מִי כְּתִיב בְּסֵפֶר סֵפֶר כְּתִיב לִסְפִירוּת דְּבָרִים בְּעָלְמָא הוּא דַּאֲתָא. וְרַבָּנַן הַאי וְכָתַב לָהּ מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ בבִּכְתִיבָה מִתְגָּרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת בְּכֶסֶף סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאִיתַּקַּשׁ יְצִיאָה לַהֲוָיָה מָה הֲוָיָה בְּכֶסֶף אַף יְצִיאָה בְּכֶסֶף קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ נָפְקָא לֵיהּ מִסֵּפֶר כְּרִיתוּת סֵפֶר כּוֹרְתָהּ וְאֵין דָּבָר אַחֵר כּוֹרְתָהּ. וְרַבָּנַן הַאי סֵפֶר כְּרִיתוּת מִיבְּעֵי לֵיהּ גלְדָבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ לְכִדְתַנְיָא דהֲרֵי זֶה גִּיטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן העַל מְנָת שֶׁלֹּא תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ לְעוֹלָם אֵין זֶה כְּרִיתוּת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת. וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי נָפְקָא לֵיהּ מִכָּרֵת כְּרִיתוּת. וְרַבָּנַן כָּרֵת כְּרִיתוּת לָא דָּרְשִׁי.: מתני׳מַתְנִיתִין: שְׁיָירָא שֶׁחָנְתָה בְּבִקְעָה וְהִקִּיפוּהָ כְּלֵי בְהֵמָה מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא גָּדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְלֹא יְהוּ פִּירְצוֹת יְתֵרוֹת עַל הַבִּנְיָן. וכָּל פִּירְצָה שֶׁהִיא כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת מוּתֶּרֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפֶתַח יָתֵר מִכָּאן אָסוּר.: גמ׳גְּמָרָא: אִיתְּמַר פָּרוּץ כְּעוֹמֵד רַב פָּפָּא אָמַר זמוּתָּר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר אָסוּר. רַב פָּפָּא אָמַר מוּתָּר הָכִי אַגְמְרֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה לָא תִּפְרוֹץ רוּבָּה רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר אָסוּר הָכִי אַגְמְרֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה גְּדוֹר רוּבָּה. תְּנַן וְלֹא יְהוּ פִּירְצוֹת יְתֵרוֹת עַל הַבִּנְיָן הָא כַּבִּנְיָן מוּתָּר. לָא תֵּימָא הָא כַּבִּנְיָן מוּתָּר אֶלָּא אֵימָא אִם בִּנְיָן יָתֵר עַל הַפִּירְצָה מוּתָּר. אֲבָל כַּבִּנְיָן מַאי אָסוּר אִי הָכִי לִיתְנֵי לֹא יְהוּ פִּירְצוֹת כַּבִּנְיָן קַשְׁיָא. ת״שתָּא שְׁמַע חהַמְקָרֶה סוּכָּתוֹ בְּשַׁפּוּדִין אוֹ בַּאֲרוּכּוֹת הַמִּטָּה אִם יֵשׁ רֶיוַח בֵּינֵיהֶן כְּמוֹתָן כְּשֵׁירָה. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁנִּכְנָס וְיוֹצֵא. וְהָא אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם. אָמַר רַבִּי אַמֵּי טבְּמַעֲדִיף. רָבָא אָמַר יאִם הָיוּ נְתוּנִין עֵרֶב נוֹתְנוֹ שְׁתִי שְׁתִי נוֹתְנוֹ עֵרֶב. ת״שתָּא שְׁמַע שְׁיָירָא שֶׁחָנְתָה בְּבִקְעָה וְהִקִּיפוּהָ בִּגְמַלִּין בְּאוּכָּפוֹתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
אם כן מה ת״ל ספר וכו׳. ולאו כלל ופרט הוא, דאילו בכלל ופרט אמרו אין בכלל אלא מה שבפרט, אבל הכא ונתן בידה חזר וכלל והוה ליה כלל ופרט וכלל. על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם. פירוש: לבית זה של אביך קאמר, ומשום דזה עיקר, אבל לבית אביך בלבד כריתות הוא דהוי דהא אם מת או שמכרו מותרת בו, וכדתנן (נדרים מו.) בית זה שאני נכנס מת או שמכרו הרי זה אסור, ביתך שאני נכנס מת או שמכרו הרי זה מותר. וכבר הארכתי בדבר זה בגיטין פרק ב׳ (כ״ב. ד״ה הא דאמרינן) בס״ד. הכי אגמריה רחמנא למשה גדור רובא. מהכא משמע דבין למר ובין למר פרוץ מרובה על העומד כפרוץ דמי דבר תורה. ואיכא למידק דהא פסי ביראות פרוץ מרובה על העומד הוא ואפילו הכי הויא מחיצה דאורייתא, וכדאמרינן לקמן (עירובין כ.) אמר רב אילעא הזורק לבין פסי ביראות חייב, פשיטא אי לאו מחיצה היא היכי שרו רבנן לטלטולי, לא צריכה כגון דעבד כעין פסי ביראות ברה״ר וזרק לתוכו, הא נמי פשיטא אי בעלמא לאו מחיצה היא גבי בור היכי שרו רבנן לטלטולי. אלמא פרוץ מרובה על העומד כעומד דמי. ותירצו בתוס׳ (עירובין י״ז: ד״ה עושין). דכל היכא דהעמיד פסין בפאות ואיכא שם ד׳ מחיצות כי התם הויא מחיצה, והכא בשלא העמיד בפאות וליכא שם ד׳ מחיצות. והראב״ד ז״ל פירש: דמדאורייתא לגבי מחיצות אפילו פרוץ מרובה כעומד הוא והכא בגזירות דרבנן פליגי, מר סבר דמדרבנן פרוץ כעומד כפרוץ, ומר סבר כעומד. והא דאמרינן הכי אגמריה רחמנא למשה, לפי שכל הגזירות שעתידין חכמים לגזור נתגלו לו למשה בסיני, משום הכי הלכה נקראת דגזרינן על שם הלכה. והכי אשכחן (עירובין ד:) ברובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד. אלו דברי הרב ז״ל. וכבודו במקומו מונח, כי לא נאמרה שם הלכה על רובו שאינו מקפיד ועל מיעוטו המקפיד אלא על רובו המקפיד, ואתו רבנן וגזרו על רובו שאינו מקפיד ועל מיעוטו המקפיד. הראיה נדחית אבל אפשר שהדבר אמת. ונראה שיש קצת ראיה לדבריו מפני שהביאו על מחלוקתן (עירובין טז.) הא מתניתא דכלאים ומותיב מינה לרב פפא, ואם איתא מאי קושיא דלמא התם מדרבנן. הכי גרס רש״י ז״ל: והא אפשר לצמצם. כלומר: דמדאפשר לצמצם וקתני אם הניח ריוח ביניהן כמותן, ש״מ כמותן ממש בצמצום קאמר. וא״ר אמי במעדיף, כלומר: בנכנס ויוצא. והקשו בתוס׳ (ד״ה רש״י) שאין זה שיטת התלמוד שלא יחוש לתרץ דברי המקשה. והגירסא הנכונה כדגרס ר״ח ז״ל והא אי אפשר לצמצם, כלומר: אפילו כי מוקמת לה בנכנס ויוצא אי אפשר למלאות את כל הריוח לגמרי, דאי אפשר לסכך הכשר לצמצמו כמדת כל הריוח והדר הוי ליה כעומד בלבד. וקשיא עוד לרב הונא. ותירץ ר׳ אמי במעדיף ומרכיב קצת סכך כשר על השפודין דנמצא עכשיו כל הריוח מכוסה. ורבא אמר אם היו נתונין ערב נותנן שתי, כלומר: רבא חשש אפילו במעדיף כיון שהוא נותנן על הריוח כמות השפודין פעמים שלא יעדיף עליהם ונמצא שאין כל הריוח מתמלא כמו שאמרו שא״א לצמצם, אלא אם היו נתונין שתי נותנן ערב. וזה נכון.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144