×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין י״ג:גמרא
;?!
אָ
וְנִמְלַךְ וּמְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר שִׁמְךָ כִּשְׁמִי וְשֵׁם אִשְׁתְּךָ כְּשֵׁם אִשְׁתִּי פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ. הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם {דברים כ״ד:א׳,ג׳} וְכָתַב לָהּ כְּתִיב בָּעִינַן כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ הָכָא וְעָשָׂה לָהּ כְּתִיב בָּעִינַן עֲשִׂיָּיה לִשְׁמָהּ עֲשִׂיָּיה דִידַהּ מְחִיקָה הִיא. א״ראָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁאֵין בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר כְּמוֹתוֹ וּמִפְּנֵי מָה לֹא קָבְעוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָכְלוּ חֲבֵירָיו לַעֲמוֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל טָמֵא טָהוֹר וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים עַל טָהוֹר טָמֵא וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים. תָּנָא לֹא ר״מרַבִּי מֵאִיר שְׁמוֹ אֶלָּא רַבִּי נְהוֹרַאי שְׁמוֹ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ ר״מרַבִּי מֵאִיר שֶׁהוּא מֵאִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה וְלֹא נְהוֹרַאי שְׁמוֹ אֶלָּא רַבִּי נְחֶמְיָה שְׁמוֹ וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ שְׁמוֹ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נְהוֹרַאי שֶׁמַּנְהִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה. אָמַר רַבִּי הַאי דִּמְחַדַּדְנָא מֵחַבְרַאי דַּחֲזִיתֵיהּ לר׳לְרַבִּי מֵאִיר מֵאֲחוֹרֵיהּ אוְאִילּוּ חֲזִיתֵיהּ מִקַּמֵּיהּ הֲוָה מְחַדַּדְנָא טְפֵי דִּכְתִיב {ישעיהו ל׳:כ׳} וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ. א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תַּלְמִיד הָיָה לוֹ לר״מלְרַבִּי מֵאִיר וְסוֹמְכוֹס שְׁמוֹ שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טוּמְאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה טַעֲמֵי טוּמְאָה וְעַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טׇהֳרָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה טַעֲמֵי טׇהֳרָה. תָּנָא תַּלְמִיד וָתִיק הָיָה בְּיַבְנֶה שֶׁהָיָה מְטַהֵר אֶת הַשֶּׁרֶץ בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים טְעָמִים. אָמַר רָבִינָא אֲנִי אָדוּן וַאֲטַהֲרֶנּוּ וּמָה נָחָשׁ שֶׁמֵּמִית וּמַרְבֶּה טוּמְאָה טָהוֹר שֶׁרֶץ שֶׁאֵין מֵמִית וּמַרְבֶּה טוּמְאָה לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן. וְלָא הִיא מַעֲשֶׂה קוֹץ בְּעָלְמָא קָעָבֵיד. א״ראָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶחְלְקוּ ב״שבֵּית שַׁמַּאי וב״הוּבֵית הִלֵּל הַלָּלוּ אוֹמְרִים הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן וַהֲלָכָה כב״הכְּבֵית הִלֵּל. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפְּנֵי מָה זָכוּ ב״הבֵּית הִלֵּל לִקְבּוֹעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָן מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִין וַעֲלוּבִין הָיוּ וְשׁוֹנִין דִּבְרֵיהֶן וְדִבְרֵי ב״שבֵּית שַׁמַּאי וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִין דִּבְרֵי ב״שבֵּית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶן. כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת בבֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וב״הוּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין אָמְרוּ ב״הבֵּית הִלֵּל לב״שלְבֵית שַׁמַּאי לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁהָלְכוּ זִקְנֵי ב״שבֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי ב״הבֵּית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן הַחוֹרָנִית וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי (אִי) מִשָּׁם רְאָיָה אַף הֵן אָמְרוּ לוֹ אִם כָּךְ הָיִיתָ נוֹהֵג לֹא קִיַּימְתָּ מִצְוַת סוּכָּה מִיָּמֶיךָ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁכׇּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ וְכׇל הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ כׇּל הַמְחַזֵּר עַל הַגְּדוּלָּה גְּדוּלָּה בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ וְכׇל הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדוּלָּה גְּדוּלָּה מְחַזֶּרֶת אַחֲרָיו וְכׇל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ וְכׇל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי שָׁעָה שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה נֶחְלְקוּ ב״שבֵּית שַׁמַּאי וב״הוּבֵית הִלֵּל הַלָּלוּ אוֹמְרִים נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁנִּבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁלֹּא נִבְרָא נִמְנוּ וְגָמְרוּ נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא עַכְשָׁיו שֶׁנִּבְרָא יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְאָמְרִי לַהּ יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו.: מתני׳מַתְנִיתִין: גהַקּוֹרָה שֶׁאָמְרוּ רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ וְאָרִיחַ חֲצִי לְבֵנָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים דַּיָּיהּ לַקּוֹרָה שֶׁתְּהֵא רְחָבָה טֶפַח כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ לְרׇחְבּוֹ. רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ דוּבְרִיאָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּרִיאָה הָיְתָה שֶׁל קַשׁ וְשֶׁל קָנִים רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שֶׁל מַתֶּכֶת. עֲקוּמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְּשׁוּטָה עֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶיקֵּיפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים יֵשׁ בּוֹ רוֹחַב טֶפַח.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
שיכול לטהר את השרץ מהתורה. הקשו בתוס׳ ומה חכמה היא זו לעשות ק״ו שאינו אמת, וטומאת שרצים בהדיא כתיבא באורייתא. ותי׳ ר״ת ז״ל דלטהרו מידי טומאת משא כנבילה קאמר. ואצטריך משום דכתיב (ויקרא ה, ה) או בנבלת חיה טמאה, ושרץ אע״פ שרוחש הרי הוא בכלל חיה כמו נחש דדרשינן בסנהדרין בפ״ד מיתות (נט:) ובכל חיה הרומשת זה נחש. וקאמר רבינא דאתו שרצים מק״ו דנחש שיצא מכלל נבילת חיה דבהדיא ממעט ליה בתורת כהנים (פרשת שמיני פר׳ י״ב פי׳ ג׳) מטומאת נבילות מוכל הולך על גחון, וכי מסיק ולא היא וסותר הק״ו אבל מכל מקום אתי במה מצינו. והקשו עליו בתוספות שלא מצינו בתורת כהנים שממעט בשום מקום נחש מטומאת נבילות. ועוד דבהדיא ממעט בתורת כהנים (שם פר׳ י׳ פי׳ ג׳) שרצים מטומאת נבילות, מדכתיב גבי נבילה (ויקרא יא, לט) אשר היא לכם לאכלה היא מטמאה במשא ואין השרצים מטמאין במשא, שיכול והלא דין הוא ומה בהמה שלא עשה דמה כבשרה מטמאה במשא שרץ שעשה דמו כבשרו אינו דין שמטמא במשא, ת״ל היא ולא השרץ. ומיהו אף על גב דאיכא מיעוטא יכול להיות, שהרי אומר רבינא שאפילו לא אמעיט׳ מההיא איכא למעוטיה מקל וחומר. אבל מכל מקום קשה דמאי קל וחומר, איכא למפרך מה לנחש שכן טהור מכלום תאמר בשרץ שמטמא במגע בכעדשה, זו היא שיטת התוס׳.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144