גמרא
פירוש
הֲרֵי שֶׁנִּתְעָרֵב לוֹ קַב חִטִּין בַּעֲשָׂרָה קַבִּין חִטִּין שֶׁל חֲבֵירוֹ יֹאכַל הַלָּה וְחָדֵי אַחִיכוּ עֲלֵיהּ אֲמַר לְהוּ גּוּלְּתַיְכוּ שְׁקַלִי הֲדוּר אַחִיכוּ עֲלֵיהּ.
אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא שַׁפִּיר עֲבוּד דְּאַחִיכוּ עֲלֵיהּ מַאי שְׁנָא חִטִּין בִּשְׂעוֹרִים דְּלָא קָאָמַר לְהוּ דְּהָוֵה לֵיהּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וּמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בָּטֵיל חִטִּין בְּחִיטִּין נָמֵי נְהִי דִּלְרַבִּי יְהוּדָה לֹא בָּטֵיל לְרַבָּנַן אמִבְטָל בָּטֵיל.
אֲמַר לֵיהּ רַב סָפְרָא מֹשֶׁה שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ וְלָא שְׁמִיעַ לְהוּ הָא דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא קְטוֹסְפָאָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב בהַבּוֹרֵר צְרוֹרוֹת מִגׇּרְנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ חַיָּיב לְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי חִטִּים.
אַלְמָא כַּיְלָא חַסְּרֵיהּ הָכָא נָמֵי כַּיְלָא חַסְּרֵיהּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
נהי דלרבי יהודה לא בטיל לרבנן מבטל בטיל. תמיה לי אי משום הא מאי חוכא דדילמא אית ליה לרבי אבא דמים ומלח לגבי עיסה מין במינו הוא וקושטא דמלתא נמי הכי הוא דמשום הכי נמי הוא דאמר רב אשי דהוה ליה דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל (ועוד דדילמא) [דלמא] רבי אבא כרבי יהודה סבירא ליה ומאן דסבירא ליה כר׳ יהודה מאן דאית ליה כרבנן אחוכי עליה וכדאמרינן בפרק קמא דחולין (חולין טו.), ועוד דהא רב ושמואל דאית להו כוותיה בשלהי עבודה זרה (עבודה זרה עג:). וניחא לי דהכא לרבנן דאמרי שהן כרגלי שתיהן קא מקשו דאלו ר׳ יהודה פוטר במים במתניתין ובמלח בברייתא והכא הכי קא אמרי ליה חטין בחטין נמי דלרבנן בשאילה [כרגלי שתיהן] ולרבנן אפילו מין במינו מיבטל בטיל. והא תניא אמר רבי יוחנן בן נורי נכסי הפקר קונין שביתה. ואף על גב דפליגי רבנן עליה בעירובין בפרק מי שהוציאוהו (עירובין מז:) מכל מקום שפיר קאמר, דהכי קאמר דמתניתין ליכא לאקשויי עלה למה לא בטילי מים ומלח לגבי עיסה דהא איכא רבי יוחנן בן נורי דאמר דאפילו נכסי הפקר שאין להם בעלים עשאום נמי כמי שיש להם בעלים. רבא אמר תבלין לטעמא עבידי וטעמא לא בטיל. פירש רש״י ז״ל דאביי ורבא לא פליגי אלא מר שני עיסה ומר שני קדרה, ויש מפרשים דרבא פליג אדאביי דבלא טעמא דגזירת שותפין נמי מים ומלח לא בטיל דמים ומלח לגבי עיסה טעמא יהבי ואדרבה אין העיסה נעשית אלא על ידי מים. ואני תמה אהני רבנן דמקשו ואמרי לבטיל מים לגבי עיסה והא מים מעמידין את העיסה וכל שמעמיד רואין כאלו הוא בעינו ואינו בטל כדברי הרב רבי יוסף הלוי בן מיגש ז״ל שאמר בגבינה של עכו״ם דאפילו למאן דאמר דאסרוה מפני שמעמידין אותה בעור קיבה ואף על פי דבשר בחלב בנותן טעם והכא ליכא נותן טעם אפילו הכי אסרו כאן לפי שעור הקיבה מעמיד ורואין הבשר כאלו ישנו כאן, ואם כן אף אנו נאמר כן כאן דמים כאלו הן בעין ואינן בטלים כדברי הרב ז״ל, אלא מכאן אפשר שלא כטעמו של הרב ז״ל דהתם שאני שכל הרואה גבינה של עכו״ם יודע ומכיר שבאיסור העמידה שהרי (היא) העמידה בעור קיבה והרי הוא כאלו האיסור בעין, מה שאין כן כאן שאף על פי שהכל יודעים שלא עמדה בלי מים אין הכל יודעים שהעמידוה על ידי מים שאולין.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
הערות
Gemara
Peirush